האם יש איסור באכילת שומן טראנס?

שאלה מלומדת מד"ר שרון גלפר גרוסמן: האם שומן טראנס, שהוכח כמזיק ומסוכן וכבר נאסר לשימוש במדינות רבות, אסור לשימוש על פי ההלכה? • חכמים אסרו רק מאכלים שהסכנה מהם ברורה ומיידית, לגבי מאכלים אחרים הם רק הזהירו מפני הסכנה האפשרית • לעומת שומן טראנס, עישון סיגריות אסור מפני שהסכנה בו גדולה יותר ואין הפסד בהימנעות ממנו

נשאלתי שאלה מלומדת מפי ד"ר שרון גלפר גרוסמן (ד"ר לאונקולוגיה ובעל תואר שני בבריאות הציבור, מאוניברסיטת הרווארד).

"שלום כבוד הרב, שומן טראנס הוא שומן צמחי שעובר תהליך כימי תעשייתי שהופך אותו לשומן מוקשה או מוקשה חלקית. משתמשים בו בתעשיית המזון משום שהוא מאפשר חיי מדף ארוכים, משפיע לטובה על הטעם וזול יחסית, אבל גם מאוד לא בריא. הוא מצוי במוצרי מאפה מסחריים, כגון עוגות, עוגיות, ביסקוויטים, פשטידות, פופקורן במיקרוגל ופיצה קפואה, במזון מטוגן כמו צ'יפס, סופגניות ועוף מטוגן, וכן בקרם קפה לא חלבי ובמרגרינה.

"צריכה מוגברת של שומן טראנס מגבירה את הסיכון למחלת לב כלילית, היינו מחלה הגורמת להצרת כלי הדם בעקבות הצטברות חומרים שומניים בדופנות העורקים. מחלות לב הן הסיבה העיקרית לתמותה בעולם. הוכח שעליה של 2 אחוזים בכמות האנרגיה המסופקת משומן טראנס (בערך 4 גרם ליום), גורמת לעלייה של 23 אחוזים בסיכון מחלות לב כליליות. ניו יורק הייתה העיר הגדולה הראשונה בארצות הברית שהגבילה בקפדנות את שומני הטראנס במסעדות, וב־2007 נאסר על מסעדות להשתמש ברוב שומני הטיגון והמריחה המכילים שומני טראנס מלאכותיים בכמות של מעל 0.5 גרם למנה.

"ב־2003 הפכה דנמרק למדינה הראשונה שהציגה חקיקה המסדירה את הפחתת תכולת שומן הטראנס במוצרי מזון. בפועל שומן הטראנס הופחת או הוסר לחלוטין ממאכלים שמתחילה היו עתירי שומן טראנס, כמו צ’יפס, פופקורן למיקרוגל ומוצרי מאפה שונים. בעקבות זאת, יצרני המזון בדנמרק פיתחו שיטות ייצור חדשות למוצרי המזון מבלי להעלות את המחירים.

"מידע עדכני ממדינת ניו יורק הראה שבאזורים שהסירו את השימוש בשומן טראנס הייתה ירידה של 6 אחוזים באשפוזים בגלל התקפי לב או שבץ. בדנמרק, המדיניות הובילה לירידה של 14 מקרי מוות מתוך 100 אלף אנשים בכל שנה. ההערכות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הן שהסרה של שומן הטראנס מהתזונה של אנשים יכולה למנוע 500 אלף מקרי מוות גלובליים כל שנה. אומנם ראוי לדעת שעישון מסוכן פי 14, וגורם לכ־8 מיליון מקרי מוות גלובליים בשנה, 7 מיליון מעישון ישיר ומיליון מעישון פסיבי.

"אף שהדברים עוד לא הוכחו סופית, ממה שנראה – שומן טראנס פוגע בבריאות גם ללא השפעה על סכנת חיים, לדוגמה צריכת יתר תגרום לגוף להיות עמיד לאינסולין (סכרת), או תגרום לבעיות פוריות כמו ספירת זרע נמוכה. כמו כן, השימוש הנרחב בשומני טראנס פוגע במיוחד בבריאותם של ילדים ובני נוער, פגיעה שלא נמדדת בשיעור התמותה.

"ב־2018 אסר ארגון הבריאות האמריקני (FDA) באופן מוחלט את השימוש בשומן טראנס באספקת המזון של ארצות הברית. אומנם בפועל עדיין נותר מעט שומן טראנס, שכן כאשר שיעור שומן הטראנס הוא פחות מחצי אחוז אין צורך לדווח עליו. לדוגמה בחטיפים רבים עדיין יש שומן טראנס, ומי שרגיל לאכול חטיפים רבים צובר כמות רבה של שומן טראנס.

"ארגון הבריאות העולמי (WHO) ביקש מכל מדינות העולם לאסור על השימוש בשומן טראנס עד 2023, כדי להוציאו לחלוטין מאספקת המזון העולמית. 58 ארצות כבר חקקו חוקים שנועדו להגביל את השימוש בשומן טראנס, ו־100 מדינות עדיין לא הלכו בעקבותיהן. לפי הרשום באתר הארגון משנת 2018, מדינת ישראל מסתפקת בדרישה לרישום על מאכלים ארוזים.

"על פי הניסיון שהצטבר מארצות הברית ודנמרק, נמצא שסילוק של שומן טראנס מהתזונה אינו משימה קשה. הוא לא מייקר באופן ניכר את המזון, ומאידך גיסא מצמצם את חוסר השוויון הסוציו־אקונומי, שכן אנשים ממעמדות סוציו־אקונומיים נמוכים נוטים לאכול יותר שומני טראנס ולחלות יותר במחלות לב".

השאלה ההלכתית

"א) האם יש איסור ליחיד לאכול מוצרים עם שומן טראנס, או שמא מכיוון שלגבי כל יחיד ויחיד אין ידיעה אם יחלה, אין לגביו איסור ו'שומר פתאים ה"?
ב) האם יש איסור להגיש מוצרים אלו במסיבות בבתי הכנסת, שכן במסיבות כבר מדובר בקבוצה, ויש סבירות גבוהה יותר שאחד המשתתפים יחלה בעקבות אכילת שומן טראנס?
ג) האם במקום שיש חוק שאוסר שימוש בשומן טראנס חובה לקיים את החוק?

"אני מודה לרב מראש על ההשקעה ועל הנכונות להקדיש מזמנו לשאלה. ד"ר שרון גלפר גרוסמן".

תשובה

הארכתי בהבאת שאלתך, מפני ששאלת חכם חצי תשובה, ושאלתך היא שלושת רבעי תשובה. חצי תשובה היא המידע החשוב על אודות הנזק הבריאותי משומן טראנס, ועוד רבע תשובה בציון העובדה שאנשים שונים זה מזה, ויש שיינזקו יותר ויש שפחות, ויש שכנראה לא יינזקו.

למעשה, על פי המצווה לשמור על הבריאות, רצוי להימנע מאכילת שומן טראנס כמו משאר המאכלים שאינם בריאים, אולם אין איסור, כי רק מאכל שעלול לגרום לסכנה קרובה ומוחשית אסור באכילה. דומה לכך האיסור על שתיית יין מגולה, בזמנים שהיה חשש שיש בו ארס נחש (משנה תרומות ח, ד-ז), וכיום, שהנחשים אינם מצויים בבתים, האיסור בטל (עי' שולחן ערוך יורה דעה קטז, א, ולבוש).

ואולם מאכלים שנחשבו כקצת מזיקים לא נאסרו, כי לצד הנזק שבהם הייתה תועלת מהקלוריות שבהם. כלומר הכלל "חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה הסכנה מהאיסור – נאמר לגבי סכנות קרובות ומוחשיות (חולין י, א; רמ"א קטז, ה).

אומנם הזהירו חכמים גם מפני דברים שהיה בהם ספק סכנה רחוקה, כדוגמת אזהרתם שלא ייתן אדם מטבע בפיו, שמא נגע בו אדם חולה, ויידבק במחלתו, וכן הזהירו שלא להניח סכין באופן שעלול לסכן אנשים (ירושלמי תרומות ח, ג; שולחן ערוך קטז, ד-ה). ואולם אין הפסד מקיום אזהרות אלו, מה שאין כן בהטלת איסור על מאכלים.

הגדרות אלו נתונות בידי מומחי הבריאות והרפואה, ומכיוון שהם לא הגדירו את שומן הטראנס כמאכל שאסור לאוכלו מפני סכנתו אלא רק כמאכל שמומלץ להימנע ממנו, כך גם עמדת חכמי ההלכה. ועדיין ישנה תועלת מרובה מכך שזו עמדת ההלכה, שכן אם רבנים ילמדו שראוי להימנע מאכילת מאכלים לא בריאים, הזהירות מכך תקבל גם ממד של מצווה, ואזי לרבים יהיה קל יותר להיזהר בכך, וזהירות זו תרומם את האדם לשים לב לערך המקודש של חייו.

הסיבות לזהירות מהטלת איסור הלכתי גמור

שתי סיבות עיקריות לכך שלא הטילו חכמים איסור על מאכלים מזיקים שסכנתם אינה קרובה ומוחשית: האחת, כפי שהזכרת, אנשים שונים זה מזה. לרבים מהם מצד תכונת גופם לא ייגרם נזק מאכילת שומן טראנס. ואף לאלה שיכול להיגרם נזק מצד תכונת גופם, לרבים מהם לא ייגרם נזק אם ישלבו בחייהם התעמלות או ימעטו באכילה או ישמרו על שינה טובה ורוגע.

השנייה, שמחת החיים היא מרכיב יסודי מאוד בבריאות, עד שיש חוקרים שטוענים שאנשים שמדווחים על סיפוק ואושר רב יותר, חיים בממוצע קרוב לעשר שנים יותר מאשר אנשים שאינם מאושרים. לכן לעיתים יש מקום לחשוש שהימנעות ממאכלים שחביבים מאוד על האדם, עלולה לגרום לו נזק בריאותי גדול יותר. ואף לגבי עישון סיגריות מצרפים סברות אלו.

עישון סיגריות

בשונה מאכילת שומן טראנס, עישון סיגריות אסור, שכן כפי שכתבת הוא מסוכן פי 14 מאכילת שומן טראנס. בנוסף לכך אין בו שום תועלת תזונתית, ולכן אין נזק גדול מאיסורו. לכן נקבע להלכה שאסור לעשן, וכל מי שמכור לעישון צריך להתאמץ מאוד להפסיק לעשן. ואף על פי כן, כאשר הדבר קשה לו מאוד, אין מתייחסים לעישון שלו כאל איסור גמור. ואף שהעישון הגורם להתמכרות אסור לחלוטין, עכשיו שהוא כבר מכור, כאשר הפסקת העישון כרוכה אצלו בסבל רב שעלול להוביל לדיכאון, ייתכן שהפסקת העישון תהיה מסוכנת בעבורו יותר. לכן מורים לו להתאמץ מאוד להיגמל מהסיגריות, אבל לא להרוס לשם כך את מצב רוחו (ראו פניני הלכה ליקוטים ב' ט, יא).

כיוצא בזה ביחס למי שסובל מעודף משקל קיצוני, שאף כי מצבו עלול להיות מסוכן יותר ממצבו של מכור לעישון, אין לקבוע שיש לו איסור גמור לאכול כפי שהוא רגיל, הואיל וייתכן שהפסקת הרגליו תוביל לדיכאון שסכנתו עלולה להיות חמורה יותר. אלא יש לעודדו ברגישות לקיים את המצווה לשמור על הבריאות.

החוק מחייב

אומנם כאשר נקבע חוק שמגביל או מונע שילוב חומרים לא בריאים בתעשיית המזון, חובה על הכול לקיימו, כמו כל חוק שמחייב משום "דינא דמלכותא דינא". כך היה כאשר השלטון היה דיקטטורי, קל וחומר שהחוק מחייב בשלטון דמוקרטי, הואיל והחוק נקבע בהסכמה רחבה יותר. כמו כן הואיל ומדובר בחוק שמחזק את מצוות שמירת הבריאות, העובר על החוק, גם מבטל את מצוות התורה.

לפיכך, כפי המידה שנציגי הממסד הרפואי סבורים שצריך לאסור לחלוטין או למעט שילוב של שומן טראנס במזון, כך מצווה עליהם לפעול למען קביעת חוק כזה.

מסיבות בבתי כנסת

כל זמן שלא נקבע חוק שאסור להגיש מאכלים עם שומן טראנס וכדומה, אין אפשרות לקבוע שהדבר אסור אף בכינוסים או במסיבות ציבוריות.

אולם ראוי שהגבאים יערכו דיון עמוק, ויחשבו כיצד מגבירים את תודעת הבריאות בקרב הציבור, ומתוך הכרת הציבור יראו אם יש מקום לעודד אי־הבאת מאכלים מסוימים לקידוש ולמסיבות, ואם רוב גדול בציבור מסכים, יש מקום לשקול קביעת תקנון שאוסר הבאת מאכלים מסוימים שידועים כלא בריאים. בכל אופן, מוכרחים לקדם זאת תוך הימנעות מעלבונות. לשם כך יצטרכו לדבר מראש, בכבוד ובנחת, עם כל מי שיש לו מסיבה, ולהסביר לו את ההחלטה, ואף לגבש דרכים לסייע למי שמתקשה לקיים קידוש כפי התקנות החדשות.