יש טועים למדוד גדלות לפי העיסוק בפרטים מסוימים, אולם עיקר הגדלות בתורה הוא להבין את הדברים הגדולים כפי שעשה הרב חיים זצ"ל • לקט מדברי תורתו שעליהם היה רגיל לחזור תמיד • "גם אם מתגלים בישראל צדדים שליליים, חשוב לזכור שאלו רק צדדים חיצוניים ויש לחדור פנימה ולגלות את הטוב האמיתי שקיים במעמקים" • "עצם התעוררותם של ישראל לשוב לארצם ולערכיהם הלאומיים יש בה אור של תשובה. תשובה זו היא תשובה פנימית, ואין שום כוח בעולם שימנע ממנה לפרוץ ולהתגלות" • "תקומת מדינת ישראל היא הבסיס לקידוש השם בעולם. שובנו לארץ, היאחזותנו בה, עצמאותנו וזקיפות קומתנו – כל אלה סוללים את הדרך למילוי תפקידנו בעולם"
כמה קשה לכתוב על הרב חיים זצ"ל… הוא כל כך היה חי איתנו, מפיח אמונה, אהבה וחיים, ופתאום הלוויה, המשפחה יושבת שבעה. זצ"ל. אולם דברי תורתו ממשיכים להוסיף חיים. יש מדרגות בדברי תורה, ודברי התורה שהרב חיים דרוקמן זצ"ל למד מרבו המובהק הרב צבי יהודה ולימד להמוני בית ישראל הם הגדולים והעמוקים ביותר. הרב חיים זצ"ל, שהקדיש את חייו כדי ללמדם ולבטאם בחיים הציבוריים, הוא אחד מגדולי הדור האמיתיים. יש טועים למדוד גדלות לפי העיסוק בפרטים חשובים, כדוגמת התרת עגונות. אולם עיקר הגדלות בתורה הוא להבין את הדברים הגדולים. טור זה מוקדש לדברי התורה הגדולים שהיה רגיל לחזור וללמד תמיד (תודה לרב שלמה לינדבאום שסייע לי בליקוטם מתוך ספרי השיעורים של הרב דרוקמן).
אהבת ה'
"האהבה הבסיסית לה' נולדת בליבנו מתוך התבוננות בבריאה, המשופעת בחסדי שמים. מהכרה זו נוצר בנו הרובד הבסיסי לאהבת ה'… אמנם יש מקור נוסף לאהבת ה'… זוהי אהבה שמקורה בפנים… במעמקי המעמקים של הנשמה, מעצם היותה ניצוץ א־לוהי, חלק א־לוה ממעל… אהבה עליונה זו, הנובעת מפנימיות האדם, היא עיקר האהבה, והיא עצומה הרבה יותר מזו הנקלטת מן המציאות החיצונית" (הגדה של פסח, עמ' 219).
עין טובה ולימוד זכות
"באדם נטועה נשמת חיים ממרומים, ובה גנוז כוח רוחני עליון, שאיפה לטוב ולצדק א־לוהי. גם באנשים שכוח זה לא מתגלה אצלם בפועל, גם אצל חוטאים גדולים – הכוח קיים, שכן זהו חלק ממהות האדם, מהיותו יצור בו נפח ד' נשמת חיים. אברהם אוהב לצדק את הבריות ושונא לחייבן (בראשית רבה מט, ט), כי הוא רואה בכל אדם את אותה נקודה פנימית עליונה, את אותה 'נשמת חיים' עליונה. הוא שואף לעזור לכל אדם להוציא כוח זה אל הפועל, שלא יאבד חס וחלילה. עלינו צאצאי אברהם וממשיכי דרכו, לדבוק במידה זו" (התורה לדורנו, בראשית, עמ' 212).
"גם אם מתגלים בישראל צדדים שליליים, חשוב לזכור שאלו רק צדדים חיצוניים. יש לחדור פנימה, לעמקי מעמקים שבנשמת ישראל, ולגלות את הטוב האמיתי שקיים בהם. זהו תפקידו של מנהיג בישראל – לסייע לעם ישראל לגלות את אותה נקודה פנימית, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל.
"אחדות ישראל היא ערך ראשון במעלה. הדרך להתמודד עם נפילות רוחניות בעם איננה באמצעות קריעת העם ופיצולו לשבטים. אכן, צריך למצוא את הדרך להתמודד עם הבעיות שקיימות, אך יחד עם זאת חובה לדאוג גם לשמירת אחדות העם. זה אכן מסובך ומורכב, אך אין אפשרות אחרת!" (התורה לדורנו, דברים, עמ' 296).
תורת ארץ ישראל
"התורה מדריכה אותנו כיצד לחיות במציאות הארצית מבלי לטבוע בחומר, איך לעסוק בכל תחומי החיים הארציים – מתוך שמימיות של קדושה וטהרה. מצוותיה של התורה מפגישות אותנו כל הזמן עם ריבונו של עולם 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו'… האדם חי בארץ, ועל ידי התורה הוא חי על הארץ חיים שמימיים. עלינו להתחזק בהגברת תורה, שכן רק על ידה אנו נותנים משמעות ערכית לחיים ולבריאה, ובעזרתה אנו מגלים את הצד הרוחני שבעולם" (התורה לדורנו, בראשית, עמ' 76).
"כדי להשקות את העולם באור תורה יש להתעמק בתורת ארץ ישראל. תורת ארץ ישראל מסתכלת על העולם בגישה חיובית, ורואה בחיוב את החיים כולם – על כל תחומיהם, היא מכירה בערכם ומרוממת אותם. תורת ארץ ישראל מכירה גם בערך המיוחד של התקופה הגדולה בה אנו חיים. היא מכירה בצללים ובמחשכים של תקופתנו אך מעדיפה להדגיש דווקא את אורותיה הגדולים, ומתייחסת בצורה בריאה ואמתית לכל צרכי העם והארץ" (התורה לדורנו, במדבר, עמ' 47)
"האידיאל הוא להקים עם שלם הצועד כולו בדרך ד'. עם שלם החי בארצו כעם ריבוני, ועוסק בכל תחומי החיים. עם שיש בו את כל מגוון הכוחות המרכיבים אומה – אנשי רוח ואנשי חומר, משוררים, סופרים, מהנדסים, חקלאים ואנשי מלאכה – וכולם נושאים במשימה של: 'ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט'. השורש לכל נעוץ בגרעין של אברהם אבינו, שהנחיל את ההכרה שה' הוא לא רק 'אלוהי השמים' אלא 'אלוהי השמים ואלוהי הארץ'" (התורה לדורנו, בראשית, עמ' 281).
"ישנם מלומדי התורה שאינם תופסים שהתורה קשורה לכלל ישראל ולמדינת ישראל. מי שלומד תורה שלא מתוך חיבור לכלל ישראל ולמלכות ישראל – תורתו אינה שלמה, יש בזה חוסר הבנה במהותה האמתית של התורה, המופיעה מתוך עם ישראל כולו, כאשר הוא בונה מדינה. תורה המנותקת מערכים אלו, היא הופעה של תורה גלותית, של התורה השייכת לזמן שאין מדינה ואין אומה חיה, אלא עצמות מפוזרות בקבר הגלות… ולכן התורה בגלות מתייחסת רק לפיתוחו של הפרט, אך תורת ארץ ישראל היא תורת הכלל" (התורה לדורנו, בראשית, עמ' 219)
אהבת הבריות והקירוב לתורה
"אהבת הבריות איננה אמצעי לקירוב לתורה אלא המטרה עצמה. צריך לאהוב את הבריות – כי צריך לאהוב את הבריות, ולא לשום מטרה אחרת! אכן, כאשר אדם אוהב את חברו ממילא הוא מקרבו לתורה, כי מתוך שהוא אוהבו ורוצה בטובתו – בוודאי שיקרבו לתורה, שזו הטובה הגדולה ביותר עבורו. אהבת ישראל אמתית מקרבת לתורה…"
אמונה בה' "חייבת להביא ליחס מתאים לכל בני האדם שנבראו בצלם א־לוהים – ואפילו לרחוקים ביותר, כפי שנהג אברהם עם שלושת המלאכים הנדמים לו כערביים המשתחווים לאבק של כפות רגליהם". "מאותו מניע, מהרצון להיטיב, גומל אברהם עימם חסד נוסף ומביאם לברך את ד'… אברהם פועל בעולם – לא כמוכיח בשער, המייסר את הבריות להדריכם בדרכי הא־ל – אלא כזרקור, המפיץ את אורו המיוחד, ומתוך כך גילה את דרך האמת לפני הבריות" (התורה לדורנו, בראשית, עמ' 155).
"אהבת הבורא באמת מביאה לאהבת הבריות, כמו שנאמר על העוסק בתורה לשמה: '… אוהב את המקום, אוהב את הבריות'" (התורה לדורנו, בראשית, עמ' 283)
סגולת ישראל ואהבת האדם והעמים
"ייחודנו נובע מתוך מעלת האדם באשר הוא אדם. כאשר מבינים את הערך של כל אומות העולם, כמה הם חביבים ויקרים, נעלים ומופלאים – ממילא מתבהרת מעלת ישראל ביתר שאת, ומתבררת התועלת הרבה שבהודעת עלילות ה' בין העמים כולם.
"עלינו לאהוב את כל האדם, את כל הטוב שבו, ובראש ובראשונה – את צלם הא־להים שקיים בכל אדם בעולם. בעקבות אהבה זו, חייב להתעורר בקרבנו הרצון להועיל לכל האנושות כולה, ולהבאת טוב ברוח ובחומר לבני האדם בעולם כולו.
"'ישראל בעמים – כלב באיברים' – הלב מבטא את מלוא עוצמת הייחוד הישראלי – אך יחד עם זאת הוא מבטא את שייכותו של עם ישראל לכל המין האנושי. דרך הלב זורמים החיים לכל הגוף. פעולת הלב נעשית בתוך הגוף, ולא בצורה מנותקת ממנו. לב המנותק מהגוף הוא לב מת – לא משנה עד כמה הוא נפלא ומיוחד. עם ישראל רוצה בטוב, ודרכו יבוא הטוב לכל המין האנושי. הוא יסוד האושר של האנושות כולה – 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'" (התורה לדורנו, ויקרא, עמ' 125).
הציונות – תיקון חטא המרגלים
"בדורות האחרונים התגלתה בפועל התשובה מחטא המרגלים, התיקון למאיסת הארץ. לעומת 'וימאסו בארץ חמדה', התגלתה בעוצמה 'כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו'. עם ישראל התעורר לעלות לארץ, לבנות אותה ולמסור את נפשו עליה. ואכן מתוך כך זכינו לראשית צמיחת גאולתנו, עם תקומתה של מדינת ישראל, יחד עם קיבוץ הגלויות האדיר, וכל שלבי ההתקדמות בתהליך הגאולה, עד עצם היום הזה.
"עצם התעוררותם של ישראל לשוב לארצם ולערכיהם הלאומיים יש בה אור של תשובה. תשובה זו היא תשובה פנימית, ואין שום כוח בעולם שימנע ממנה לפרוץ ולהתגלות בכל אורח החיים. ראשיתה של התשובה הפנימית הזאת היא השיבה לארץ ישראל" (קמעא קמעא, עמ' 112).
מדינת ישראל היא הבסיס לגילוי השכינה ותיקון העולם כולו
ייעודו של עם ישראל "להאיר את העולם ולרוממו, אך כל זמן שהוא משועבד לאחרים… הוא כבול… עצמאות פירושה שחרור מהכבלים… העצמאות מאפשרת את גילוי העצמיות של ישראל, על ידה יכולים ישראל לגלות את עצמיותם ולהביא אותה לידי ביטוי ממשי בעולם.
"מצבם השפל של עם ישראל בגולה איננו מאפשר לו לתרום את תרומתו המיוחדת לכל באי עולם. עם ישראל יכול למלא את ייעודו, להשפיע על העולם, רק כאשר הוא נמצא במצב שבו העולם מעריך אותו. רק אז יכול להתקיים תהליך של השפעה אמיתית, רוחנית ומוסרית. הקמת המדינה משיבה לעם ישראל את גאוותו הלאומית, הוא שב להיות עם משפיע, מרכזי ועצמאי. יש לו אמירה בעולם, ויש לו במה להציג אמירה זו, יש לו כוח ויכולות – יש לו מדינה" (קמעא קמעא, עמ' 260).
"תקומת מדינת ישראל היא הבסיס לקידוש השם בכל מלוא עולם. שובנו לארץ, היאחזותנו בה, עצמאותנו וזקיפות קומתנו – כל אלה סוללים את הדרך למילוי תפקידנו בעולם, כשמציון יוצאת תורה ודבר ה' מירושלים. כל אלה סוללים את הדרך לשלום האמיתי, של 'וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה'" (קמעא קמעא, עמ' 244).
