הדרך שלך להקיף את התורה!
יש לך שאלה?

חוק יסוד לימוד תורה והרב חיים דרוקמן זצ"ל

לפני תשע שנים הוזכר כאן לראשונה הרעיון של חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה, וברוך ה' כעת הקואליציה מתכוונת לחוקק חוק כזה • שלוש מטרות לחוק: קביעה הצהרתית שהתורה היא ערך עליון, תקצוב עודף שלה על פני לימודים אחרים ודחיית הגיוס של הלומדים • הרב חיים דרוקמן זצ"ל קיים בחייו את מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" הן במובנה הפשוט, והן כפירוש חז"ל "שיהא שם שמיים מתאהב על ידך"

המדע המתפתח והכוח העצום שנתון כיום בידי בני האדם זקוקים באופן נואש להדרכה ערכית. ישנם עמים שחיים בשפע שלא היה כדוגמתו מעולם, אולם חייהם עלולים לאבד את משמעותם הרוחנית העמוקה, ובכך להיות משמימים וחסרי תוחלת

לאחרונה שמחתי לשמוע שהקואליציה מתכוונת לקבוע בחוק יסוד את ערך לימוד התורה, רעיון שהעליתי לפני כתשע שנים במסגרת טור זה. כותרתו של המאמר ב'רביבים' מכ' במחשוון תשע"ד (24.10.2013, גיליון 565) הייתה: "חוק יסוד: לימוד תורה". ידידים שחיפשו באינטרנט טוענים שזו הייתה הפעם הראשונה שרעיון זה הועלה במאמר מודפס. נדמה שזאת הזדמנות לחזור על היסודות שכתבתי באותו מאמר, עם מעט תוספות לדיוק והבהרה.

ערך לימוד התורה

תחילה כתבתי: "כאשר רוצים להציב חזון למדינת ישראל מוכרחים להתייחס תחילה למצוות תלמוד תורה, מפני שהחזון המיוחד של עם ישראל מתגלה בתורה, וככל שנרחיב ונעמיק בלימוד התורה כך נבין יותר את התפקיד המיוחד שלנו כעם ושל כל אחד מאיתנו כיחיד, כבן משפחה וכחבר בקהילה.

מצווה זו גדולה כל כך עד שאמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות. 'וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד, נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה' (קידושין מ, ב). שתי משמעויות למסקנת חכמים: ראשית, שהתלמוד גדול. שנית, שהוא מביא לידי מעשה. הרי שאם התלמוד אינו מביא לידי מעשה, אינו גדול. ובכך למדנו גם את חשיבותו של המעשה כשהוא נובע מהתורה".

שלוש הרמות

"הלימוד בישראל חייב להתקיים בשלוש רמות:
א. לימוד שמכוון להעמדת תלמידי חכמים גדולים שילבנו סוגיות לתועלת הכלל, ומהם גם מורי הוראה, רבני קהילות, דיינים ור"מים בישיבות גבוהות.
ב. לימוד שמכוון להכשרת רבנים שעוסקים בחינוך וייעוץ: מורים, מחנכים, מגשרים, יועצים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.
ג. לימוד של כל יהודי, כדי שידע את יסודות התורה, כלליה ופרטיה, ויוכל לנהל את חייו לאורה. לשם כך צריך להקדיש בגיל הנעורים זמן רב ללימוד, ולאחר מכן לאורך כל השנים לקבוע עיתים לתורה".

בסוף המאמר כתבתי: "כדי לעגן ערך לאומי עליון זה בחיינו הציבוריים, ראוי לחוקק חוק יסוד לימוד התורה, לפיו 'מדינת ישראל מחויבת לעודד ולתקצב את לימוד התורה בישראל', תוך פירוט שלוש מסגרות הלימוד שנזכרו".

מגמת החוק

רביבים 565 - חוק יסוד לימוד תורה
רביבים 565 – חוק יסוד לימוד תורה

שלוש מגמות עיקריות לחוק: הראשונה, עקרונית, לקבוע בחוק יסוד את מעמדו העליון של ערך לימוד התורה, ואת החזון שלימוד התורה יוסיף אורה וברכה, אמונה ומוסר לכל תחומי החיים, לישראל ולאומות העולם. כדברי הנביא: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים, וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ב-ה).

השנייה, לעגן בחוק יסוד את התקצוב העודף ללימוד התורה ביחס לכל הלימודים החשובים האחרים. וכן ביחס לבני דתות שונות, שלא יוכלו לטעון שהתקצוב ללימוד התורה הוא תקציב שנועד לקיום דתות באשר הן, אלא כחזון המדינה היהודית שחרתה על דגלה את ערך לימוד התורה, כדי להפיץ אמונה ומוסר בישראל ולכל משפחות האדמה.

השלישית, לעגן בחוק יסוד את דחיית הגיוס של בחורי ישיבה שתלמוד תורתם הוא למען קיום היהדות והגשמת החזון של עם ישראל.

תלמוד תורה להצמחת תלמידי חכמים

כאמור, לימוד התורה צריך להתקיים בשלוש רמות. האחת, לימודם של תלמידי חכמים שמעמיקים בתורה כדי לעמוד על יסודותיה וטעמיה ולגלות את אורה לכלל, למשפחה וליחיד. לברר את הלכותיה והדרכתה, המותר והאסור, המצווה והרשות, שבתות וחגים, סדרי משפט, פתרון סכסוכים אישיים וציבוריים, קביעת סדרי עבודה הגונים, תכנון ארוך טווח לחיי רוח, חברה וכלכלה תקינים. תלמידי חכמים אלו גם ינהיגו את הקהילות, ילמדו בישיבות וישמשו כשופטים בבתי הדין.

מתוך כך אפשר יהיה להשפיע טובה וברכה לכל העולם. שכן בזכות המדע המתפתח והכוח העצום שנתון כיום בידי בני האדם אנו זקוקים באופן נואש להדרכה ערכית. ישנם עמים שחיים בשפע שלא היה כדוגמתו מעולם, אולם חייהם עלולים לאבד את משמעותם הרוחנית העמוקה ובכך להיות משמימים וחסרי תוחלת. לצידם חיים עמים שרבים מבניהם עניים מרודים וסובלים מרעב ומחלות, ותסכוליהם האיומים עלולים להתפרץ ולסכן את העולם.

תפקידו של עם ישראל להפיץ אור של אמונה, תורה ומוסר לעולם, ולהמשיך בכך ברכה וחיוניות לכל העמים. לשם כך צריכים לפתח תלמידי חכמים שיתמסרו לתלמודם תוך הכרת התרבות וערכיה, כדי שיוכלו להאיר ולהדריך את החיים הממשיים של היחיד והחברה.

תלמוד תורה להכשרת מחנכים ומטפלים

הרמה השנייה קשורה להכשרת תלמידי חכמים שיעסקו בחינוך, הוראה, ייעוץ וטיפול. על מלאכת החינוך וחשיבותה אין צורך להרחיב, אבל ברור שכדי שהמורים והמורות יוכלו לקיים את שליחותם עליהם לדעת הרבה תורה, לרוחב ולעומק. וכן הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים, ראוי שבנוסף לכל החוכמה והידע המקצועי שהצטבר במשך הדורות, יעמיקו בתחומי התורה הנוגעים לשליחותם, כדי שיוכלו להמשיך את אורה וברכתה של התורה לחייהם המקצועיים.

תלמוד תורה לכול

הרמה השלישית שייכת למצוות הלימוד המוטלת על כל אדם מישראל, שצריך להקיף את כל יסודות התורה, בהלכה, מוסר ומחשבה. מפני שלימוד התורה מתוך דרך ארץ, ישרות ועין טובה מעצים את הזהות הלאומית והאישית של כל אדם מישראל ומגלה את אור נשמתו. ומתוך כך מתקן את המידות ומביא את האדם לידי מעשים טובים. לכן במצוות תלמוד תורה חייבים כל ישראל (רמב"ם הלכות תלמוד תורה א, ח).

יתר על כן, לימודו האישי של כל אדם תורם לכלל כולו. ראשית, מפני שאי אפשר ליצור חברה טובה בלא שכל חבריה יהיו שותפים מלאים לחזון שלה. שנית, הואיל ואין אדם שדומה לחברו, ממילא כל יהודי שלומד תורה מגלה בתורה ניצוץ מיוחד משלו. ומכיוון שחלק מהלימוד נעשה בחבורה, הרי שהתובנות שלו עולות כשאלות או תשובות, ונכללות בלימוד הכללי ומעמיקות את ההבנה ומשתתפות בגילוי השלם של התורה.

לצערנו, במסגרת החינוך הממוסדות לא מספיקים ללמוד את כל מה שנצרך כדי להדריך את החיים מבחינה תורנית. ולכן יש הכרח לשקוד על שכלול תוכנית הלימוד ופיתוח מסגרות לקביעת עיתים לתורה למבוגרים.

תלמידי החכמים והחיילים

מכיוון שאחת ממטרות החוק היא להסדיר את דחיית השירות של תלמידי ישיבות, חובה להזכיר את המטרה הכללית של לימוד התורה הציבורי. התורה ייעדה את הכהנים והלוויים שיהיו לומדי התורה ומלמדיה בישראל, אולם בשום פנים לא היה בזה ניתוק מכלל ישראל. להפך, במחנה ישראל שבמדבר היו הכהנים והלוויים שוכנים במרכז המחנה. ובארץ ישראל, בנוסף למקדש שהיה במרכז, פוזרו הלוויים והכהנים בכל שבטי ישראל, כדי שיהיו קשורים לכל ישראל באשר הם ויוכלו ללמדם תורה. גם מתן התרומות והמעשרות שנתנו הישראלים לכהנים וללוויים נועד לחזק את הקשר של לומדי התורה אל אנשי המעשה, שבימים טובים של שפע שמחו עמהם, ובימי צער ומצוק הצטערו עמהם.

יתרה מזו, אחד התפקידים העיקריים של הכהנים והלוויים היה לעודד את השירות הצבאי, שכן בנוסף לכהן הגדול שהיה אחראי על עבודת המקדש, מינו כהן נוסף שתפקידו לעודד את לוחמי ישראל, והוא הנקרא "כהן משוח מלחמה" (דברים כ, ב-ד). עמו היו עוד כהנים ולוויים שליוו את כל יוצאי הצבא בישראל למחנותיהם, ותפקידם היה לעודד את הלוחמים על ידי תקיעה בחצוצרות ואמירת דברי עידוד, כחיל רבנות וחינוך. הם גם שימשו כמשטרה צבאית, שכן הלוויים הם ששימשו כשוטרים, שפטרו מן המחנה את מי שהיה זכאי לכך והענישו את המשתמטים מהמערכה (משנה סוטה ח, ו).

הרב חיים דרוקמן זצ"ל

השבוע השתתפנו בהלווייתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל, שקיים בחייו את מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", גם במובן הפשוט וגם במובן שאמרו חכמים: "שיהא שם שמיים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו – אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה – ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (יומא פו, א).

פרט למנהיגותו המיוחדת וחסידותו היתרה היה הרב חיים דרוקמן זצ"ל תלמידו האהוב והנאמן של מו"ר הרב צבי יהודה. כמוהו היה מבאר ומשנן לתלמידיו, שצריך ללמוד תורה בשם כל ישראל ובשביל כל ישראל. ובית המקדש השני נחרב כי לא בירכו בתורה תחילה, היינו לא למדו מתוך אמונה בה' "אשר בחר בנו מכל העמים" ומתוך כך "נתן לנו את תורתו". כהמשך לכך לימד שתלמידי חכמים אמיתיים צריכים להיות הראשונים שמבינים את גודל המצווה שבשירות הצבאי ואת גודל המצווה ליישב את הארץ ולעסוק בפיתוחה מבחינה מדעית, חברתית וכלכלית. תלמידי חכמים צריכים להרבות שלום בעולם, כי השלום מבטא את הרעיון האלוקי שמאחד את כל חלקי עם ישראל ואת הטוב והאמת שבכל הדעות.

חוק יסוד לימוד תורה נועד לגדל תלמידי חכמים כדוגמתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל.

הרב דרוקמן צילום ישראל ברדוגו

הטור השבועי בדוא''ל

עוד ברביבים

דילוג לתוכן