הדרך שלך להקיף את התורה!
יש לך שאלה?

הצורך בתיקון מערכת המשפט

תוך הפניית עורף למשפט התורה, גיבשו במרוצת השנים המשפטנים בישראל תפיסות משפטיות שפוגעות בצביונה המיוחד של מדינת ישראל כמדינה יהודית • סדרת פסקי דין של בג"ץ פתחה את שערי המדינה לגויים רבים, ומנעה ממנה לסלק מסתננים • בית המשפט תוקע בשיטתיות מקלות בגלגלי ההתיישבות היהודית, ומגלה סלחנות להשתלטות ערבית • גם בעניינים הלכתיים, כמו שבת, צניעות, בתי דין וכשרות, גילה בג"ץ חד־צדדיות • כדי לאפשר למדינת ישראל לממש את יעדיה נדרש שינוי עומק במערכת המשפט

בפועל הוקמה מערכת משפט שיונקת את ערכיה מהחברה המערבית ואטומה לערכי התורה, העם והארץ, וכך יוצא שפעם אחר פעם מערכת המשפט עושקת את העם היהודי מערכיו, זכויותיו, ארצו וייעודו הלאומי. נדמה שהאחריות לכך מוטלת על שני הצדדים: הרבנים שלא שקדו על יצירת מערכת משפטית מתאימה למדינת ישראל, והמשפטנים שלא התאמצו לשאוב ממורשת ישראל השראה למערכת המשפט

ציוותה התורה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא, א). פירוש המצווה, שישראל ישפטו על פי משפטי התורה ולא על פי משפטי העמים. בעת שהוקמה מדינת ישראל ביקשו הרבנים שהמשפט שייקבע יהיה משפט התורה. אולם הבעיה הייתה שבמשך הדורות שעברו על ישראל בגלות, חכמי ישראל לא עסקו במשפט הנצרך להנהיג חברה וכלכלה במסגרת של מדינה מודרנית, ולכן היה קשה לקבוע שהמשפט יהיה על פי חוקי התורה. גדולי רבותינו הצטערו על כך מאוד. ואומנם בהעדר תקדימים מספיקים, לא יכלו להציע אלטרנטיבה מלאה למערכת המשפט, אולם הם דרשו שיעשה מאמץ מרבי להפעיל את מערכת המשפט על פי מורשת התורה. הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, אף כתב הצעה ופתרון לכמה בעיות עקרוניות. כאשר נוכח לדעת שמערכת המשפט אינה מעוניינת לפעול בהשראת תורת ישראל, כתב: "כעת כאשר עם ישראל שוכן בארצו, ולדאבון לבנו הוא דן על פי חוקים זרים, הדבר חמור אלף פעמים יותר מיחיד או קהילה בישראל שהולכים לדון בערכאות של גויים… ותוצאות מצב מחפיר ומביש זה מי ישורן" (התורה והמדינה ז).

התוצאות המרות

אפשר לומר שלא בזדון הפנו מנהיגי המדינה והמשפטנים עורף למשפט התורה, אלא מתוך שסברו שלא יצליחו לקיים על פי משפטי התורה חברה וכלכלה מודרנית – פנו למשפט שהיה כבר רווח בארץ, שתחילתו בחוקים הטורקיים ועיקרו על פי המשפט האנגלי. משם ואילך המשיכו לבנות את מערכת המשפט על פי הניסיון העצום שנרכש במערכות המשפט של המדינות הדמוקרטיות, בעבודה של מאות אלפי משפטנים, שבדרך של בירור, ניסוי, טעייה ותיקון יצרו מערכת משוכללת שמתאימה לחברה המודרנית.

בפועל הוקמה מערכת משפט שיונקת את ערכיה מהחברה המערבית ואטומה לערכי התורה, העם והארץ, וכך יוצא שפעם אחר פעם מערכת המשפט עושקת את העם היהודי מערכיו, זכויותיו, ארצו וייעודו הלאומי. נדמה שהאחריות לכך מוטלת על שני הצדדים: הרבנים שלא שקדו על יצירת מערכת משפטית מתאימה למדינת ישראל, והמשפטנים שלא התאמצו לשאוב ממורשת ישראל השראה למערכת המשפט.

בהיות מדינת ישראל מיוחדת ושונה באתגריה וביעדיה, חטא ההתעלמות ממורשת ישראל התגלה כחמור מאוד. שכן האתגרים המיוחדים של מדינת ישראל הם רבים: היא המדינה היחידה בעולם שיש עליה איום קיומי מתמיד ממאות מיליוני אויבים, ובתוכה ישנו מיעוט לא מבוטל שמתנגד להיותה מדינת יהודית. גם יעדיה מיוחדים: חזון קיבוץ הגלויות וקליטת מיליוני יהודים, ויצירת תרבות יהודית שתתאים לכולם.

התברר אפוא שלמרות הכוונות הטובות, מערכת המשפט היא המוסד שפוגע הכי הרבה בזהותה היהודית של מדינת ישראל, בביטחונה וביכולתה ליישב את הארץ. נציג דוגמאות לכך.

פגיעה בזהותה היהודית של המדינה

א. בית המשפט העליון פגע במעמדה של השפה העברית כשפת המדינה, תוך שהוא כמעט משווה את השפה הערבית לשפה העברית.

ב. בית המשפט מנע פסילת מפלגות ומועמדים אנטי־ציוניים מלהתמודד לכנסת, וזאת בניגוד לחוק יסוד הכנסת האוסר התמודדות של מפלגה ששוללת את זהותה היהודית של המדינה.

ג. בית המשפט ביטל חוקים שנועדו לגרש מסתננים מהארץ.

ד. מכיוון שמדינת ישראל היא מדינה עשירה, אנשים רבים מהעולם מבקשים להצטרף אליה ולקבל בה אזרחות על כל ההטבות הכרוכות בכך. במשך השנים התברר שערבים רבים שאינם אזרחי ישראל מתחתנים עם ערבים אזרחי ישראל, ולאחר מכן מבקשים לקבל אזרחות ישראלית. בשלב הבא הם גם מבקשים לאזרח את הוריהם או ילדיהם מנישואים קודמים על סמך טענה לאיחוד משפחות.

ממשלת ישראל ביקשה למנוע זאת על ידי קביעת מדיניות שלפיה חתונה עם אזרח ישראלי אינה מזכה את בת או בן הזוג באזרחות ישראלית. המטרה: שמירת הרוב היהודי, ובמיוחד אל מול המיעוט הערבי. שכן מדינת ישראל נמצאת במלחמה ארוכה עם העולם הערבי, וגם אזרחי ישראל הערבים עצמם אינם מתגייסים לצבא ואינם משתתפים במאמץ המלחמתי, וחלקם אף מזדהים עם אויבי ישראל. במצב כזה צירוף אזרחים ערבים נוספים פוגע בזהותה ובחוסנה של מדינת ישראל, ואף עלול לסכן את ביטחונה.

אולם הממסד המשפטי התעלם משיקולים אלו וחיבל במדיניות הממשלה והכנסת. בשלב ראשון, היועץ המשפטי מנע מהמדינה להתנגד לאיחוד משפחות, וכך כ־150 אלף ערבים מיהודה ושומרון ועוד מדינות ערב קיבלו אזרחות ישראלית. בשלב השני, היועץ המשפטי מנע מהמדינה להתנגד לאיחוד משפחות ערביות בטענה דמוגרפית של שמירת הרוב היהודי, והתיר לה להתנגד לכך רק מטעמים ביטחוניים, היינו רק משום שיש סכנה ממשית שקבלת האזרחות תסייע באופן ישיר לפעילות טרור. בשלב השלישי, כאשר הוגשה נגד עמדת המדינה עתירה לבג"ץ, על חודו של קול אחד, בג"ץ הואיל לאשר את החלטת המדינה למנוע איחוד משפחות בטענה ביטחונית. נתאר לעצמנו ששופט אחד היה משנה את דעתו, ומדינת ישראל הייתה צריכה לקבל מאות אלפי אזרחים ערבים.

גם כיום עמדה זו של בית המשפט העליון מהווה איום קבוע על מדיניות הממשלה, וגורמת לפקידים לסטות מהמדיניות הרצויה לפי ממשלות ישראל ולאשר מספר רב של בקשות לאיחוד משפחות.

פגיעה בערך יישוב הארץ

כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואחר כך מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה:

א. אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד.

ב. אף ביחס לקרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים בלבד, בעקבות דיוני בית המשפט העליון הורה היועץ המשפטי שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית.

ג. אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב (ייהוד הגליל והנגב), ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה.

ד. בעקבות עתירות ארגוני שמאל, בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים, המחייבים הליכים משפטיים לבירור הבעלות על הקרקע בפני בתי משפט השלום והמחוזי, ותוך אימוץ עמדת אויבינו, שיהודה ושומרון הם שטח כבוש.

ה. בית המשפט אסר על המדינה לרסס מן האוויר בקוטלי זרעים חלקות של בדואים בנגב שנזרעו שלא כחוק, למרות שהוכח שזו שיטה יעילה לבלימת השתלטותם על אדמות המדינה.

ו. באופן קבוע מערכת המשפט הפלתה לרעה את ממשלות הימין בבואן להגשים מדיניות ציונית. דוגמה לכך: בית המשפט העליון אסר על ראש הממשלה נתניהו בשלהי כהונתו הראשונה לסגור את האוריינט האוס בטענה שממשלתו היא ממשלת מעבר, ולעומת זאת דחה עתירה זהה נגד שיחות טאבה בשלהי כהונתו של ברק, וכן התיר לאחרונה לממשלת לפיד לחתום על הסכם הגבול הימי עם לבנון.

פגיעה בענייני הלכה ורבנות

א. בשורת החלטות פגע בית המשפט בערכי השבת, תוך שהוא מתיר יותר ויותר חילולי שבת ציבוריים (בתי קולנוע, מרכזי קניות מחוץ לערים וחנויות נוחות בתוככי תל אביב וכו').

ב. בשורה של החלטות התערב בג"ץ בשיקול דעתם של רבני ערים בנוגע למתן כשרות.

ג. חייב את בתי הדין לפסוק על פי החוק החילוני בענייני ממונות.

ד. אסר על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות.

ה. הכנסת חוקקה את 'חוק יסודות המשפט', שלפיו בכל שאלה משפטית שהחוק הישראלי לא הכריע, בית המשפט צריך לפנות אל ערכי מורשת ישראל. אולם בפועל בית המשפט העליון רוקן חוק זה מתוכן.

ו. מוסד היועץ המשפטי כפה השתתפות של נשים זמרות ושחקניות בטקסים רשמיים וחצי רשמיים, בלא להתחשב בעמדת ההלכה והציבור הדתי והחרדי.

ז. הממסד המשפטי אסר על תקצוב וסיוע למופעים לנשים בלבד. מלבד עצם הפגיעה שבכך, הוסיף חטא על פשע והציג את המבקשות זאת כנשים לא מוסריות שיוצרות אפליה.

ח. פסיקת בג"ץ לשילוב בנות ביחידות הקרביות לא התחשבה כלל בעמדת ההלכה.

פגיעה בביטחון ישראל

א. בית המשפט אסר טלטול נחקרי שב"כ גם במצבים של "פצצה מתקתקת".

ב. ביטל את "נוהל שכן", שהציל חיי חיילים רבים.

ג. הציב מגבלות חמורות על יכולתו של צה"ל לסכל מחבלים שעומדים לבצע פיגוע.

ד. פסל חוק שהתיר לעצור מחבלים קשים במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות הצורך הביטחוני להוציא מהם מידע.

ה. בניגוד לעמדת מערכת הביטחון שהתריעה על הסכנה שבדבר, הורה במקומות רבים על פירוק והזזת קטעים בגדר ההפרדה או בגדרות היישובים, וכן הורה לפתוח כבישים ולהסיר מחסומים.

ו. בשורה של החלטות, בית המשפט והממסד המשפטי כפו על צה"ל גיוס בנות ליחידות לוחמות, בניגוד לעמדת הוועדות המקצועיות.

אגב, מכיוון שעמדתה המוטית של מערכת המשפט ידועה, עצם העובדה שבג"ץ מתחיל לדון בעתירות מסוימות גורמת למערכת השלטונית לסגת מתוכניתה. לדוגמה: בג"ץ קיים דיונים בעתירות השמאל נגד צמצום אספקת דלק, חשמל ומצרכים שונים לעזה, ובעקבות זאת היועץ המשפטי, מר מזוז, הורה לממשלה להתקפל מתוכניתה.

השינוי המערכתי הכרחי

די בסקירה תמציתית זו כדי לקבוע כי המערכת המשפטית היא הממסד המתנכר והפוגע ביותר בערכי היהדות והציונות בישראל. כדי לאפשר למדינת ישראל להגשים את יעדיה מוכרחים לבצע בה שינוי מעמיק, כדי לשקף את ערכיה כמדינת העם היהודי.

הטור השבועי בדוא''ל

עוד ברביבים

דילוג לתוכן