Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

פרשת לך לך – אי אפשר להיות ברכה לעולם ללא השמדת החמאס!

בפרשת השבוע אנו מוצאים את החזון הגדול של עם ישראל:

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה!

ייעודנו הוא להביא ברכה לכל העולם, אך לאחר פרשת העקידה אנו מוצאים שלחזון הגדול הזה יש תנאי מקדים:

כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, וירש זרעך את שער אויביו,  והתברכו בזרעך כל גויי הארץ…

לכאורה יש כאן סתירה, האם עם ישראל מביא ברכה לעולם, מה שמצריך הכרה במעלתם של ישראל, גדולתם וברכתם, או שעם ישראל נלחם עם אויביו שלא מכירים בו ובגדולתו?

ולענ"ד התשובה היא פשוטה, והיא הולכת ומתבהרת בימים אלו, בכדי שעם ישראל יוכל להביא ברכה הוא חייב לנצח את אויביו, יתר על כן, העולם כולו התומכים והמגנים, מתבונן כעת בעם ישראל, ושואל את עצמו את השאלה היסודית, האם ניתן להכניע את הרע? האם יש אפשרות אמיתית לעקור את הרשע? – זאת שאלה אמונית, זאת שאלה ערכית ואידאליסטית, העולם במאה השנים האחרונות, הרים ידיים אל מול הרוע, מייאוש ומחולשה, שהפכה לאידאולוגיה, שאין רוע ואין רשע, וצריך להבין כל תנועה, ואת הרוע יש להכיל ולקבל, ואולי רק לרסן ולגדור שלא יפגע בנו, אך אין לנו זכות מוסרית לכלות את הרוע, וכעת העיניים נשואות אלינו – האם הרוע ניתן להשמדה?

רק אם יעמוד עם ישראל במבחן 'וירש זרעך את שער אויביו', נוכל להיות אלו שמביאים ברכה לכל העולם.

שעם ישראל נכנסים לארץ הם מצטווים בשלוש מצוות, שלוש מצוות שעל פי הרמב"ם סידרם מחייב:

שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך…ולהכרית זרעו של עמלק…ולבנות בית הבחירה…מינוי מלך קודם למלחמת עמלק…והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית…

שלושה שלבים ישנם: העמדת מלך – שתרגומה לימינו הקמת מדינה, והחלת השלטון הישראלי על כל מרחבי א"י, מחיית זרעו של עמלק – דהיינו כילוי הרוע ווהרשע, שהרי עמלק הם מי שחרטו על דגלם את השמדת ישראל[1], ורק לאחר מכן נזכה להקמת בית המקדש ולהארת אורם של ישראל והשפעתם הברוכה והטובה על כל הגויים.

וכעין זה מסביר הרב קוק בעולת ראי"ה, שיש שני שלבים בהופעתם של ישראל:

הופעת ישראל בעולם בראשונה בצדו הגלוי, בתור עם בין העמים, עם מוקף משונאים, החפצים לבלעו, והוא מתגבר ומנצח אותם…אבל כל זה רק מעבר והכנה לעתיד הגדול, אשר אור ה' הגנוז יתגלה על ישראל, וכל העמים יכירו כי לא עם פשוט בין עמי העולם הוא ישראל, אלא הופעת דבר ה' באנושיות ובכל ההוויה… יבואו בזמנים שונים, בתחילה התוכן הגלוי, וירש זרעך את שער אויביו, אבל באחרונה הצורה הפנימית תתגבר, ותצא ממחבואה לאור עולם לעיני כל גויים, ויתברר לכל שאי אפשר שימצאו אויבים לגוי, שהוא נושא בתוכו ברכה לכל עמי התבל, ואז יתברכו בזרעך כל גויי הארץ.

בשלב הראשון, הגלוי, עם ישראל צריך להיאבק, להילחם ולנצח, ורק לאחר מכן, נזכה להכרה הבינלאומית, שעם ישראל איננו עוד עם בין העמים, אלא עם ה', אור לגויים.

אנו מוצאים בפרשתנו ובפרשת הבאה, שכדי שעם ישראל יגיע לייעודו, צריך להתמודד עם ישמעאל, ובסופו של דבר, צריך לגרש את ישמעאל, גירוש ישמעאל הוא התמודדות מוסרית לא פשוטה, אך הקב"ה אומר לאברהם אבינו, מלא הרחמים והחסד, אין ברירה, כדי שעם ישראל יוכל להתפתח עליך לגרש את בן האמה.

בסוף הפרשה הבאה מונה התורה את תולדות ישמעאל ובניו ומסיימת: 'ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם…על פני כל אחיו נפל', אזכור זה החותם את הפרשה, ממשיך בפרשה הבאה בפסוק: 'ְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם', על סמיכות זו אומר "בעל הטורים:

וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק, לומר שכשייפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק.

במילים אחרות, הסמיכות בין תיאור תולדותיו של ישמעאל לתולדותיו של יצחק בא ללמדנו כי תקומתו של האחרון תלויה בנפילתו של הראשון.

והדברים כתובים במדרש בפרשתנו:

ועל פני כל אחיו ישכון –  וכתיב אחד אומר 'על פני כל אחיו נפל', עד שפשט ידו לישראל ישכון, לאחר שפשט ידו על ישראל נפל.

והדברים מאירים את מאבקנו.

והדבר המופלא הוא שכבר בפרשתנו מגדירה התורה את ישמעאל:

והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו…

מה הכוונה פרא אדם? ידו בכל ויד כל בו?

מסביר המדרש:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר פֶּרֶא אָדָם, וַדַּאי שֶׁהַכֹּל בּוֹזְזִים מָמוֹן וְהוּא בּוֹזֵז נְפָשׁוֹת.
יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ – קְרִי בֵיהּ כָּלְבּוֹ, הוּא וְהַכֶּלֶב שָׁוִים, מַה הַכֶּלֶב אוֹכֵל נְבֵלוֹת אַף הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת.

ונראה לי שאין צורך בביאור.

ונביא לקט מן המפרשים ללא ביאור, כי הדברים לצערנו ידועים וכואבים,

הרמב"ן:  כי פרא אדם סמוך, שיהיה איש פרא לימוד מדבר, יצא בפעלו משחר לטרף ויטרוף הכל והכל יטרפוהו, והענין על זרעו שיגדל וישכנו כפראים במדבר ויהיו להם מלחמות רבות עם כל העמים.

הנצי"ב: פרא אדם״ משמעו שהוא מפריא את כל אדם בלי דעת דרך ארץ וחשיבות אנשים, אלא הכל הפקר ופראי אצלו, והכי איתא במדרש רבה ׳בוזז את האנשים׳ והוסיף המלאך ״ידו בכל ויד כל בו״, כי כמו שהוא מתנהג עם אנשים כך יתנהגו אנשים עמו, והכל מחשבים שהוא פרא והפקר. נמצא נכלל בלשון ״פרא אדם״ שתי משמעויות, שהוא חושב כל אדם להפקר, והוא הפקר בלב כל אדם.

הרד"צ הופמן: פרא אדם – כלומר פרא (= חמור פראי) של אדם, בצורת אדם…(חיית אדם!)
ידו בכל וגו׳ – הוא שם ידו בכל, מתקיף את כול והכל שם ידו בו.

הרלב"ג: פרא אדם – רוצה לומר שהוא יהיה היותר שליט שיִּמָּצֵא באדם להזיק לזולתו; והנה ׳פרא׳ הוא אחת מהחיות הרעות; ובזה יִשְׁלַם לו שיהיה ידו בכל, רוצה לומר שינצח הכל, ובסוף הענין יהיה יד כל בו.

ואי אפשר בלא לסיים בדברים המופלאים, שכתובים בפרקי דרבי אליעזר:

למה נקרא שמו ישמעאל שעתיד לשמוע הקדוש ברוך הוא באנקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים לפיכך נקרא שמו ישמעאל!

בע"ה בשבוע הבא, נראה דרך פרשת השבוע, את בסיסו הרוחני-ערכי-מוסרי של המאבק עם ישמעאל, ועם העולם האיסלמי.

יהי רצון שמתוך הבנת ייעודנו ושליחותינו נזכה לנצח –  ניצחון אמיתי ושלם!

 

[1] ואביא דברים של הרב משה צוריאל זצ"ל, שכל כך חשובים לימינו: "כפי שכתב הרב יוסף דב סולובייצ'יק כי כל אומה המציקה באופן שיטתי לישראל, הרי היא מזרע עמלק. כך לשונו – "ההשגחה מנסה אותנו שוב פעם במשבֵּר העובר על ארץ ישראל. מזימות הערבים אינן מכוונות רק לעצמאותה המדינית, אלא כלפי עצם קיומו של הישוב בכלל. הם שואפים להשמיד את הישוב מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק, משור עד שה. באחת האסיפות של המזרחי" בארה"ב אמרתי בשם אבא מרי ז"ל כי פרשת 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור' אינה מוגבלת בחלותה הציבורית כמלחמת מצוה לגזע מסוים; אלא כוללת חובת ההתקוממות נגד כל אומה או קבוצה החדורה שיגעון של שנאה, והמכוונת את משטמתה כלפי כנסת ישראל. כשאומה חורתת על דגלה 'לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שֵׁ ם ישראל עוד'  – היא הופכת להיות עמלק!" ("איש האמונה", הוצ' מוסד הרב קוק, תשמ"א, עמ' 101).

רעיון זה הובע גם ע"י הגאון האדיר המלבי"ם: "ורמז גם כן שבכל דור ודור יעמדו צוררי ישראל להשמידם, וצוררי ה' ומכחישי שמו, שכולם הם שורש פורה ראש ולענה מעמלק, ובאחרית הימים ישמידם מתחת שמי ה', כ"כ גם רבי שמשון רפאל הירש: "ולאו דווקא אותו עמלק וצאצאיו הגזעיים, אלא כל אותם הממלכות הממשיכים במורשת העמלקיות, והנם צאצאי עמלק ברוחם ובאופיים" ("במעגלי שנה", הוצ' נצח, שנת תשכ"ו, עמ' קפט(, כבר לפני 400 שנה, הכריז כך ר' אלעזר אזקרי, מחבר "ספר חרדים", בפרקו על ארץ ישראל: "וכי היכי דבביאה ראשונה [בצאת ישראל ממצרים] בא עמלק, הכי נמי בקיבוץ גליות כשרוצים לבוא לארץ ישראל, עמלק מזדמן להם בדרך, וכאשר עינינו רואות היום תמיד. ירא ה' וישפוט" עכ"ל. כלומר גם אז בימיו היו ערבים פושעים הפוגעים ביהודים המבקשים להתיישב בארצם. ולפי קביעתו הם הם זרע עמלק.

וכן כתב הרב דוד כהן ("הנזיר") תלמיד מובהק להראי"ה זצ"ל. (בחוברתו "מגילות מלחמה ושלום" עמ' יט). האם יש להסבר הנ"ל אסמכתא הלכתית? לכאורה כיון שאין אנו יודעים מי הוא "עמלק" כבר אין בידינו לקיים מצוה זו? ענה על כך הרב משה, אביו של הגרי"ד סולובייציק, שזה כמעט מפורש ברמב"ם. וכך לשון הגרי"ד המביא דבריו: בנוגע לשבעה עמים כותב הרמב"ם בפרק חמישי של הלכות מלכים (הלכה ד) כדברים האלה: "מצות עשה להחרים שבעה עממין שנאמר 'החרם תחרימם'. וכל שבא לידו אחד מהם ולא הרגו, עובר בלא תעשה שנאמר 'לא תחיה כל נשמה'. וכבר אבד זכרם". [עכ"ל רמב"ם] אולם ראה זה פלא, בנוגע למצוות מחית עמלק לא הוסיף הרמב"ם את שלש המלות 'וכבר אבד זכרם'. זוהי לשונו של הרמב"ם (שם, הלכה ה): 'וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק, שנאמר 'תמחה את זכר עמלק'. ומצוה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו, שנאמר 'זכור את אשר עשה לך עמלק", עכ"ל רמב"ם. מתוך דבריו נראה כי עדיין עמלק קיים בעולם [כי לא סיים "וכבר אבד זכרם" כמו שכתב אצל ז' אומות],  ודאי הרמב"ם כתב דבריו בדייקנות. אם היה סבור כי גם עמלק אינו מזוהה בימינו, היה צריך לסיים באותן מלים "וכבר אבד זכרם" בסוף הלכה ה', ולא בסוף הלכה ד', והיה כולל בכך גם ז' אומות וגם את עמלק. וזאת במיוחד כאשר מובא בַּמשנה (ידים, ד, ד), שסנחריב כבר בא ובלבל את כל האומות. אלא ברור כי "עמלק" אינו בכלל דבריו, כי אותו אפשר לזהות על פי מעשיו גם אחרי בלבול האומות. כל מי שמתנכל לישראל כעם, בכל מקום שהם אפילו מחוץ לטריטוריה של מדינת ישראל, וכמעשיהם של הערבים הטרוריסטים בימינו, הרי זה הוכיח על עצמו שהוא מגזע עמלק.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן