הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

מוקצה

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

 

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

 

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

 

 

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

 

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

 

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

 

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

 

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

 

 

שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

 

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

 

 

לסיכוםמותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שניים מקרא ואחד תרגום

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

יש לך שאלה?

לבחור את המלחמות שלך – דבר תורה לפרשת כי תצא

פרשתנו פותחת בהיתר לקחת אשה יפת תואר, לא נכנס במסגרת דבר תורה זה לכל פרטי הדין, רק נזכיר, שבעצם התירה התורה לאדם לקחת אשה נוכרית, אשת איש, שהסיבה היחידה שהאדם רוצה בה היא בגלל יופייה, ולכן מתגברת תאוותו ורוצה בה, כלומר יש כאן תאווה פשוטה, והתורה מתירה זאת, וכן נראים פשט הפסוקים:

כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו, וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה

ואכן חז"ל הסבירו שהתורה התירה אשת יפת תואר בגלל שהיצר הרע חושק בה, ונביא את לשונו הנפלאה של ספר החינוך: שלא התירה התורה יפת תואר אלא כנגד יצר הרע, שאם לא התירה הכתוב ישאנה באיסור לתוקף יצר לב האדם רע בעניין החשק…

ולכאורה השאלה זועקת לשמיים, 'קשה אז נשברים?', הרי כותב המסילת ישרים:

כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה, הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בניסיון!

אז מדוע מוותרת התורה לאדם?

ונראה שיש ללמוד מכאן כמה יסודות הבסיסי שבהם התורה מתאימה לאדם, לאדם כולו על יצריו, על אנושיותו, ובמקום שראתה התורה שלא יוכל האדם להתמודד עם הציווים, לא ציותה תורה.

אולם לא ניתן להסתפק בכך, שהרי התורה לא התירה נוכריה, ואפילו לא ישראלית אשת איש, במצב רגיל, וידועים דברי הגמרא:

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא. ובאו ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים: ימות, ואל תבעל לו. – תעמוד לפניו ערומה? – ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. – תספר עמו מאחורי הגדר? – ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.

לכן יש לומר שהתורה לימדה אותנו יסוד חשוב ביותר לעבודת האדם, עם ישראל נמצא במלחמה כללית כנגד אויביו, והאדם נתקל במלחמה פרטית ביצרו, אם נדרוש ממנו לחם עם יצריך עלול הוא לנצח במלחמתו הפרטית ולהסיט את מחשבתו מן המלחמה הכללית דבר שח"ו עלול להביא להפסד של עם ישראל, לכן אומרת התורה, זה לא הזמן למלחמות פרטיות שדורשות כוחות, מחשבה, מאמצים והתמקדות, עכשיו זה הזמן למלחמה כללית, מלחמת מצווה של עם ישראל.

ויש כאן לימוד גדול ויסודי, צריך לבחור איזה מלחמות אני הולך להילחם, כי לנצח בכל המלחמות יחד זה לא שייך, וצריך לבחור באיזה מלחמות אני הולך לנצח, כי ייתכן שאנצח במלחמות קטנות פרטיות ואפסיד בקרב הגדול, אם לא אזהה מה המלחמה החשובה והמשמעותית, והדברים אמורים לכלל ישראל, לציבור הדתי-לאומי, ולכל יחיד ויחיד.

אסיים בדבר ששמעתי משמו של הראשון לציון לשעבר, רבה של ירושלים, הרב שלמה עמאר, נהוג לומר: 'אין דבר שעומד בפני הרצון', אך מה בכל זאת עומד בפניו?

עוד רצון….הבעיה שיש רצון ועוד רצון ועוד רצון, וכך האדם לא מתקדם ולא מצליח.

היכולת לבחור ולהתמקד היא השלב הראשון בניצחון, לא לחינם 'להתמקד' ול'התקדם' זה אותן האותיות.

חשוב מאד לבחור נכון, לבחור מתוך מבט רחב וכללי, אחת העצות הכי חשובות זה לדעת להתמקד.

ונסיים בסיפור, שימחיש את העניין מעט:
רבי לייב חסמן, המשגיח הגדול, ראה לפתע את תלמידו רבי שלום שבדרון מגיע ושואל: "איזו קבלה אקבל עליי?", אמר לו רבי לייב חסמן: "רבי שלום תלמידי היקר, אני מבקש ממך שתשב עם עצמך ותבדוק מה המינימום של המינימום שאתה יכול לקבל עצמך ושבמאת האחוזים תעמוד בו".

ישב עם עצמו רבי שלום שבדרון והכין רשימה של כמה דפי גמרא בכל יום מינימום שהוא יכול לעמוד בהם, כמה מעשי חסד, כמה מצוות ומעשים טובים יוכל לעשות מדי יום במינימום של המינימום שהוא יודע שבוודאות הוא יוכל לעמוד.

ניגש עם הרשימה לרבו הגדול רבי לייב חסמן. רבי לייב עובר על הכל ואומר לו: "כעת קבל על עצמך מחצית מכל מה שרשמת".

רבי שלום התפלא: "למה לקחת על עצמי פחות ממה שאני יכול?"

ענה לו רבי לייב: "אם קבלה אחת תיפול לך במהלך השנה אתה תאמר לעצמך: 'אני כבר לא יוצלח, אני לעולם לא יהיה צדיק, נפלתי, הידרדרתי', במקום זאת, קח את המינימום של המינימום, קח את החצי מתוך מה שאתה מאמין בוודאות שאתה יכול לעמוד בו, ועם זה תעמוד מול הקדוש ברוך הוא, כי שם תחווה אך ורק הצלחות.

"שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם", הוא יקום רק כאשר הוא ממשיך לקרוא לעצמו צדיק.

אנו נמצאים בחודש אלול, חודש של התבוננות ומודעות, חודש של מאמץ להתקדם ולצמוח, להתעלות ולצמוח, אח

יהי רצון שנבחר נכון איזה מלחמות ננצח השנה ואכן נעשה ונצליח בעזרת ה'.

שבת שלום!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן