חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת נשא וחג השבועות – האחידות, הייחוד והיחד – בתורה, בתפילה ובעבודת ה'

אנו עומדים בהתרגשות לקראת קבלת התורה מחדש בזמן מתן תורתנו, אחרי ציפייה דרוכה, אחרי ספירת הימים עד הרגע הגדול.

התנאי הבסיסי לקבלת התורה הוא האחדות והיחד, להיות ניצבים מול ההר, כאיש אחד בלב אחד, כמה אנו כמהים השנה במיוחד לחוש את האחדות הזאת, להרגיש את היחד, היחד שהוא המוליד את המלכות, כמו שאומרת התורה כהקדמה לברכתו של משה את שבטי ישראל לפני מותו:

וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

והפסוק מתפרש בשלושה צדדים, שכולם עולים יחד לפירוש אחד:

האבן עזרא כותב:

מלך – הוא משה , ששמעו ראשי עם התורה מפורשת מפיהו; והטעם , כי הוא היה כמלך , והתאספו אליו ראשי השבטים…

ויאמר רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד , כי המלך – רמז לתורה; וכן היה מפרש "אין מלך בישראל".

האבן עזרא מביא שני פירושים:

האחד שהמלך המודבר הוא משה, ובזכות שיש מנהיג שמאחד את כל האומה, משה רבנו יכול ללמד את התורה, לעם ישראל.

ורמז יש כאן גם למלכות העתידה, מלכות הנצח שהרי 'יחד שבטי ישראל', ר"ת ישי, רמז למלכות דוד.

השני שהתורה היא המלכות שמו שכתוב על התורה: 'בי מלכים ימלוכו', כדברי הגמרא ביומא:

א"ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח שמא תאמר פחות הוא תלמוד לומר: 'בי מלכים ימלוכו'

שהרי כל הכוח להנהיג ולהוביל הוא בשל היותנו מחוברים לערכי הנצח, לעוצמתה של תורה כלשון המהר"ל בתפארת ישראל:

אשר יש לו התורה, כאילו זכה בכולם, כיון שנמצא הכול מכוח המדרגה העליונה הזאת, הרי זכה בכל הכתרים…ותדע כי כתרך גדול מכתרם. כי התורה היא כתרנו ותפארתנו וכוחנו.

אך יש תנאי מתי התורה יכולה להתקיים בישראל רק בהתאסף ראשי העם, רק שיחד שבטי ישראל.

ר' יוסף בכור שור, מביא פירוש שלישי, שהמלך, הוא הקב"ה (כ"כ גם הרמב"ן):

ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם – כלומר: מתי נעשה (הקב"ה) מלך עליהם? בהתאסף ראשי עם; כשאמר הקדוש ברוך הוא: "הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי"…

והפירושים השונים עולים להבנה אחת, יסודית, מלכות ישראל, מלכות ה' והתורה, השלישיה שהזוהר מגלה לנו שהם דבר אחד, שמתגלה בצדדים שונים – 'קוב"ה וישראל ואורייתא חד הוא', שחיבור שלושתם הוא הדבר השלם, יכול להתגלות רק שעם ישראל מאוחדים ומחוברים.

ההסבר הפשוט הוא שכדי שתחול הקדושה, שהיא התורה ומלכות ה', זה דורש שהגוף יופיע, והגוף הלאומי הוא עם ישראל כולו, והופעת האומה כגוף לאומי אחדותי היא הופעת המלכות, לכן חז"ל חיברו לנו את התורה והמלכות.

אבל אני רוצה להעמיק יותר, יש לפי דעתי שלושה רבדים מרכזיים:

הרובד הראשון הוא שהתורה היא אחת, כל ישראל מקבלים ולומדים את אותה התורה.

הרובד השני הוא שכל אחד שלומד תורה, נפגש עם תורה אחרת, תורה שונה, כפי שכותב הרב קוק:

וְהִנֵּה כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה הוּא מוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת מְצִיאוּת חָכְמָתָהּ מִצַּד נַפְשׁוֹ, וּבְוַדַּאי אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ מִצַּד חִבּוּר הַתּוֹרָה לְנֶפֶשׁ זוֹ לָאוֹר הַנּוֹלָד מֵהִתְחַבְּרוּתָהּ לְנֶפֶשׁ אַחֶרֶת, וְאִם-כֵּן הוּא מַגְדִּיל הַתּוֹרָה מַמָּשׁ בְּלִמּוּדוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּגְדִּיל תּוֹרָה, הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר הוּא שֶׁיִּלְמַד הָאָדָם מִצַּד אַהֲבָתוֹ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל, שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי מְצִיאוּתוֹ, שֶׁיִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּמִכָּל-שֶׁכֵּן לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא וַדַּאי הַגְדָּלַת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ בְּאוֹר כָּפוּל.

אומר הרב קוק כל אחד שלומד את התורה מתגלת תורה אחרת, תורה שונה.

וכבר קדם לרב קוק הרמח"ל, בספרו אדיר במרום:

…ולכן התורה אין לה שינוי כלל. כי הכלים נראו בהם שינוי מהנהגה להנהגה, אך האין סוף יתברך שמו הוא אחד בלא שינוי כלל…והנה לגילוי גדול כזה צריך נשמה מוכנת, ורק נשמת משה היא זאת… ולכן נאמר, “משה ידבר והאלוקים יעננו בקול”. כי כך צריך להתחבר סיני במשה, ומשם יוצאת כל התורה לכל ישראל. ותדע שאפילו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני. והיינו כי מה שהוא אמת בתורה, צריך הכול לצאת כך בסוד סיני ומשה. והנה באותו הזמן, ניתן בגילוי לישראל החלק שהיה ראויה להם. ובכל הדורות יש חלק שראוי להתגלות על ידי התלמידי חכמים. והכל צריך להיות על ידי משה, בסוד, “זכרו תורת משה עבדי”, כי הוא מתלבש בנשמות התלמידי חכמים ועל ידו מתחדש התורה, והוא סוד, הדברים שמחים כנתינתן מסיני. ואודיעך בכאן סוד גדול. כי הנה ודאי כל אחד נוטל חלקו בתורה, ונמצא שסיני אינו נשלם אלא כשכל אחד בא לעולם וגילה את חלקו. וא”כ מי שבא לעולם ולא נשתדל בתורה לגלות חלקו, אין התורה נשלמת.

התורה לא שלימה בלי החיבור המיוחד שלך לתורה.

אולי זו כוונת המדרש:

בוא וראה היאך הקול יוצא אצל כל ישראל כל אחד ואחד לפי כוחו: הזקנים לפי כחן הבחורים לפי כוחן והקטנים לפי כוחן והיונקים לפי כחן והנשים לפי כחן ואף משה לפי כוחו …"קול ה' בכוח", בכוחו לא נאמר אלא בכוח בכוחו של כל אחד ואחד…

הרובד השלישי הוא שכל ישראל הם באמת נשמה אחת, ולכן כל הלימוד של כולם, מתחבר ליצירה אחת, כל הלימוד של כל אחד ואחד מישראל, כל הלימוד של כל הדורות הולך ובונה קומה של תורה שמופיעה במציאות, שהולכת ומתבררת, הולכת ונחשפת.

את שלוש הרבדים האלו אנו פוגשים, גם בתפילה, הרובד הראשון, שכל ישראל מתפללים, את אותה התפילה, אותו הנוסח.

הרובד השני, הוא שכל אחד ואחד מתפלל את תפילתו, כפי שכותב הרב סולובייצ'יק:

במה מתבטאת יחידותו של אדם? בשאיפה המרכזית שלו, ביעד האחד שלנכחו הוא מכוון כל מיתרי נפשו. יחידותו של אדם – בתפילת חייו…לכל אחד געגוע וכמיהה למה שנקרא בפסיכולוגיה מודרנית "מימוש עצמי"… , מתי מוצא אדם התמלאות עצמית זאת? כשהוא מממש את תפילתו המקורית, את חלומו הפרטי…

כולם אומרים את אותה התפילה, אבל כל אחד עם רצונותיו, עם חלומותיו, ואותם המילים מתפרשים אחרת.

הרובד השלישי, כל התפילות מתאחדות, כל התפילות מתחברות יחד ועולות ומרוממות את העולם ואת המציאות.

שלוש הרבדים האלה מופיעים גם בפרשת השבוע, מצד אחד כל הנשיאים מביאים את אותו הקורבן, אך התורה חוזרת על כך שוב ושוב ושוב.

מדוע, כי ברובד השני, כל אחד מקריב מכוונות אחרות, כפי שאומר המדרש:

מה ראו הנשיאים להקריב קרבנות בענין הזה? רבנן אמרין: אע"פ שקרבן שוה הקריבו כולם על דברים גדולים הקריבו וכל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו…

והמדרש מאריך להסביר כל נשיא ונשיא את כוונתיו.

והרובד השלישי, שכל קורבנות הנשיאים מתחברים יחד, לחנוכת המשכן, על ידי עם ישראל כולו.

ואנו שזוכים ללמוד תורה בארץ ישראל, יכולים יותר בקלות לגלות כל אחד את החיבור שלו לתורה כדברי הרב קוק:

אי אפשר לאדם מישראל שיהיה מסור ונאמן למחשבותיו הגיונותיו, רעיונותיו ודמיונותיו, בחוץ-לארץ, כתכונת הנאמנות הזאת בארץ-ישראל.

שנזכה ללמוד בחג השבועות הזה ובכל השנה את התורה המיוחדת שלנו, להתפלל את התפילה המיוחדת שלנו, ולעבוד את עבודת ה' המיוחדת שלנו, ולא לשכוח לרגע שהכול מתחבר לשירה הגדולה לקב"ה יחד עם כל ישראל.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן