הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

מוקצה

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

 

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

 

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

 

 

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

 

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

 

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

 

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

 

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

 

 

שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

 

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

 

 

לסיכוםמותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שניים מקרא ואחד תרגום

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לליל הסדר – לראות את הסדר האלוקי

דברים שנאמרו באזכרה של הלל ויגל יניב הי"ד

אנו נמצאים בעיצומן של ההכנות לקראת חג הפסח, מנקים את הבית ואת הלב, מחמץ, ומכינים את עצמנו לקלוט את האורות הגדולים של ליל הסדר בפרט ושל הפסח בכלל.

אשתף בדברים שאמרתי באזכרה של הקדושים הלל ויגל יניב הי"ד.

ליל הסדר עניינו לגלות שבעולם יש סדר, יציאת מצרים חשפה, שכל מהלכי ההיסטוריה מכוונים, שכל הטבע מכוון, שיש בורא, מכוון, משגיח ומנהיג לעולם.

שגם הגנות, הקשיים הגדולים שאנו עוברים, מטרתה להגיע לשבח, לעליות הגדולות, ויותר מכך שהגנות מובילה לשבח, שהקשיים מזככים, מרוממים ומעלים.

שמסתכלים כך במציאות, מבינים שהקב"ה מדבר איתנו דרך המציאות, דרך החיים, דרך כל מה שקורה לנו.

כדברי הרב קוק באורות הקודש:

מקשיבים את קול שיח הקודש ממרומים. קולטים את הרשמים, המתגלים, המתנוצצים כברקים. ממרומי הנשמה ושרשיה. כל חזון אשר יגלה קול קורא הוא ממרומים, ממקור הדעת, מאוצר החיים אשר בנשמת חי העולמים,

או כלשונו המיוחדת של ר"נ מברסלב:

צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל מְאֹד עַל דְּרָכָיו וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַל כָּל הַסִּבּוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ, וּמִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם, יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית עַד נְקֻדּוֹת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד עָלָיו, וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם, וּמַלְבִּישׁ לוֹ בָּהֶם רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהָבִין מֵהֶם הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בָּהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּכָל פַּעַם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. כִּי בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבְכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם רְמָזִים פְּרָטִיִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ לָאָדָם בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְצָרִיךְ לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה הֵיטֵב.

והאמירה האלוקית אלינו היא לא רק אמירה כללית, אלא כל פרט ופרט מכוון, שהרי הקב"ה אין לו הגבלה, הוא לא 'עובד במגבלות המציאות', לכן ברור שכל פרט ופרט מכוון לגמרי, כפי שכתב הרב קוק:

…הוא יתברך הוא סבת כל הסבות, וכיון שאין צד הכרח, מבואר שאין שום צד מקרה בעולם שלא יהיה מכוון לתכלית הטוב. שהרי שלימות כל הנהגה טובה היה ראוי שלא יעזב בה אפילו דבר קטן במקרה, אלא שלפעמים קוצר היכולת מונע שאי אפשר להתכוון על כל הפרטים שיהיו מכוונים אל תכלית נעלה. אבל כשהיכולת אין לה גבול, המדה כך נותנת, שאין שום דבר קטן נופל במקרה כלל.

ליל הסדר, צריך להזכיר לנו את האמת הפשוטה הזאת, צריך לא רק לחיות את החיים אלא להתבונן בהם, להתבונן במה שהקב"ה מזמן לנו.

כלשונו המיוחדת של ר"נ מברסלב:

צריך האדם להאמין באמונה שלמה, שכל מה שעובר עליו בכל יום ובכל עת ובכל שעה מיום היוולדו עד יום מותו, הכל הוא רק סיבובים מאיתו יתברך, כדי שיזכה להשגות אלוקות לדעת ולהכיר אותו יתברך, כי רק בשביל זה נברא, ואין שום תכלית אחר חוץ מזה.

לפני 30 יום, הקב"ה הפנה את הזרקור האלוקי, למסכת הר ברכה – גב ההר, לפרק משפחת יניב ולדפי הלל ויגל, וקורא לנו ללמוד מהם, להתקרב לקב"ה ולצמוח כתוצאה מהמפגש הכאוב והמטלטל הזה.

ולפני שאנסה במילים קצרות לפתוח קצת את ההתבוננות הזאת, אוסיף עוד משפט כללי על ליל הסדר, בליל הסדר צריך לא רק לדבר על יציאת מצרים שהייתה לפני כ-3335 שנים, אלא לראות איך הקב"ה הולך ומנהיג את המציאות כולה, את ההיסטוריה כולה עד לימינו אלו.

ולנסות להבין בתוך כל ההתרחשויות, בתוך ההנהגה האלוקית של המציאות, מה התפקיד שלנו?

ומכאן נתבונן מעט, במסכת הר ברכה-גב ההר, פרק משפחת יניב ודפי הלל ויגל.

מסכת הר ברכה, היא מסכת רחבה, שאפשר להגדיר את הנקודה המרכזית שלה, כישוב הארץ במובן הרחב, ליישב את מרחבי הארץ במובן הפשוט, אך גם ליישב את הארץ על ידי שותפות בבניין המדינה, בצבא, בכלכלה, בחינוך, ברווחה ועוד, כל אחד ואחד לתרום את מיטב כוחותיו, לבניין המדינה, והשיא ליישב את הארץ, בהורדת התורה לארץ, על ידי הבאת התורה בבהירותה ובגדולתה, החל מהרעיונות, הערכים והאידאליים עד דרך היישום שלהם הלכה למעשה, על ידי הפרט והכלל.

הבנת דבר ה' שמתגלה במציאות מחייב אותנו להבין מה התפקיד המרכזי שצריך להשקיע בו, וכך מגלה לנו הרב חרל"פ:

בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם (אוייבנו) שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה… ובעיקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכול ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת.

ומתוך המסכת הזאת, הצביע הקב"ה על פרק משפחת יניב, פרק מדהים, של משפחה שכולה עשייה של חסד, משפחה שיש לה ארבעה גמחי"ם, גמ"ח תרופות קשב וריכוז, גמ"ח כלי עבודה וגינון, גמ"ח אירועים, מכולה מליאה בדברים לעיצוב אירועים, הכול כד שכל אירוע יהיה מקושט ומיוחד וגמ"ח תחפושות – שכל היישוב, מאות משפחות, אלפי ילדים נהנים ממנו כל שנה, באים בוחרים תחפושת ממבחר עצום, ותמורת כמה שקלים מחפשים את כל המשפחה, מישהו יכול לשער כמה שמחה, כמה חסכון, כל זמן – חוסכים הגמחי"ם האלו, במשך השנים, בל ישוער!

ואם תגידו טוב, זה חסד שיכול לכלכל כמה וכמה משפחות, אך אצל היניבים זו רק ההתחלה…

ביתם פתוח שנים רבות לנוער, מובילים את נוער בנים, את הסניף, כל בחירת קומנרים ומדריכים, כל הכיוון החינוכי, אבל גם כל נער שצריך חיבוק, שצריך חיזוק, מוצא בביתם אהבה והדרכה, בהכלה אין סופית, במסירות גדולה, ללא גבולות, ללא שעות, עם לב ענק.

ולא אמרנו הכול…החיבוק לחיילי צה"ל, בכל פיגוע ואירוע (שלצערנו לא נדיר), כולם יודעים נוהל מרק של משפחת יניב, באים עושים סיר גדול של מרק ונוסעים לחזק, לחבק ולתמוך, כי יודעים מי נושא בנטל הביטחון, יודעים להכיר טובה!

ומידי פעם כדי לתרום קצת…שבתות מחנות צה"ל, ואפילו ליל הסדר האחרון, למרות המשפחה הגדולה והמאוחדת, היניבים חגגו בבסיס צה"ל.

ובתוך הפרק המופלא הזה, הקב"ה אומר לנו תעיינו בדפי הלל ויגל

דף הלל הוא דף של ראש גדול, של אחריות, של נשיאה בעול, להיות הקומונר הראשון מהנוער שמרים את הסניף ובונה אותו, לא להיכנע לפציעה ולהילחם לשרת בקרבי ולהגיע לפיקוד, פיקוד כזה שמוביל את כולם, אבל לא מתעלם מכל אחד ואחד, דואג לכל חייל שיש לו קושי, והכול ענווה ובחיוך.

דף יגל הוא דף של חסד, להיות אדם שהמילה 'לא', לא קיימת שמבקשים עזרה, של זרימת חיים, להצליח ברגע להיות חבר של כולם, להתחבר לכל כך הרבה אנשים, כל כך מהר, להיות כל הזמן מאיר פנים, להיות בעל אומץ והעזה, לא להיכנע למוסכמות ולחיות בעוצמה, להיות חבר טוב ברמות נדירות, במסירות ובאיכפתיות, לא לוותר על החיבור לתורה, למרות שלימוד זה לא התחום שלך.

ובאמת אם אתם חושבים שהארכתי, לא אמרתי אפילו חצי, הקב"ה הפנה את מבטינו ללמוד את הלימוד הזה, לצמוח ולגדול ממנו, תתבוננו.

והלימוד הגדול שאנו צריכים ללמוד מהפגישה הכואבת הזאת עם המוות, עם האובדן, הוא שאין אובדן, הרב קוק כותב:

יש תביעה פנימית בלבו של אדם, שכל גילויי חייו צריכים שיהיה להם אופי נצחי, באופן שלא ייראו כלל מפני כל תמורה, ומכל כליון ואיבוד, והוא צועד בזה למעלה מעצמות הזמן. אמנם אי אפשר שתתגשם תביעה זו, כי אם בדרך הקודש העליון של השקיעה המוחלטת בהאור האלוקי, הנותן בכוח רזי עולם שלו, תפקיד עולמי לכל תנועה רוחנית וגשמית, ומורה דרך לכל דבר קטן שבקטנים, איך להתעלות למרומי הגודל.

כלומר, המוות-הכיליון-האובדן, הם רק לדברים שלא מחוברים לקב"ה, אך שהאדם חי לשם שמיים, אין אובדן, יש עשייה שנרשמת בנצח.

וכפי שכותב הרב קוק:

עצם ההדרכה להסרת יראת המוות צריכה לבוא על ידי ההתרגלות של אהבת החיים בערכם האמיתי.

יהי רצון שיהיה לנו ליל סדר, שנראה את הסדר האלוקי, נלמד אותו, ונדריך את חיינו על פיו.

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן