הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שתי אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה (בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

עילוי נשמה

שלום מספר ישיבות מציעות אופציות שונות לעילוי נשמה, ורציתי לוודא אם הם באמת אפקטיביים: 1. האם מגיע נ"ר לנפטרים אם משלמים עבור הקדשת שיעור לעילוי נשמתם? 2. אפשרות אחרת היא תשלום עבור יום לימוד. במקרה כזה, שם הנפטר מוקרן על מסך בבית המדרש כל אותו יום, אך סביר להניח שהאברכים אינם מתכוונים ספציפית ללמוד לעילוי נשמתו (ואולי גם לא שמים לב לשלט?). האם הקדשת יום לימוד לנפטר גורמת לו נ"ר? 3. תרומה לישיבה לעילוי נשמה, מבלי לבקש לייחד לימוד מיוחד או הנצחה מיוחדת לנפטר. האם עצם התרומה לעילוי נשמתו גורמת לו נ"ר? 4. לבסוף, שאלה שאינה קשורה לנושא הקודם: בהתאם להערה שמופיעה בפנינה היומית, אני משתדל בל"נ בימים אלה ללמוד תורה להצלחת חיילי צה"ל, המשטרה, השב"כ והמוסד. האם כשתסתיים המלחמה בניצחון גדול לישראל בעזרת ה' ית', מותר יהיה לי ללמוד להצלחתי-שלי? תודה רבה!

כדי שתהיה תועלת משמעותית לנפטר, צריך שבזכותך יהיה משהו חדש. לכן אם בזכותך יהיה שיעור, או שבזכותך יבואו יותר לשיעור כי התשלום על האוכל וכשיש אוכל באים אנשים – ודאי שיש בזה תועלת. אלו דברים בולטים. בדרך כלל התועלת עקיפה יותר – התשלום מגיע לישיבה, ובזכות התשלום ניתן לשלם לרבנים מעבירי השיעורים, ובזכות זה יש שיעורים. ממילא גם בזה יש תועלת לנפטר. לכן אין הבדל בין יום לימוד לבין שיעור, אלא ככל שאתה נותן תרומה יותר גדולה, אתה יותר עוזר להחזקת הישיבה, וממילא יש מזה יותר תועלת לנפטר. אלא שבפועל הישיבות מבינות שאנשים רוצים להרגיש משהו מוחשי, לכן הן עושות את זה בצורה של הקדשת שיעור או יום, וזה בסדר גמור. אבל אין משמעות לתועלת הנפטר בכך שמקרינים את שמו על המסך. התועלת היא לתורמים, שבזכות זה הם מרגישים יותר טוב בתרומה שלהם. תשובה זו עונה לשלושת השאלות הראשונות.

מסקנה – מה שחשוב זה לא האופציות השונות שכתבת, אלא ההזדהות שלך עם תורתה וחינוכה של הישיבה שאתה תורם אליה, וכמובן הסכום שאתה תורם.

האם מותר ללמוד להצלחה האישית? מותר, אבל השאלה היא מה הכי משתלם לך. והתשובה היא שככל שתשקיע יותר באחרים ובעם ישראל, אתה תרוויח יותר. שכן הקב"ה הכי שמח במי שרוצה בטובת אחרים ולא במי שרוצה בטובת עצמו. וכפי שאמר בנו של ר' חיים מוואלוז'ין – "וכה היה דברו אלי תמיד, שזה כל האדם, לא לעצמו נברא – רק להועיל לאחריני ככל אשר ימצא בכחו לעשות".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-10 10:32:15

פצוע דכא להלכה

שלום הרב, קרה לי משהו באשך ואני מפחד שזה נחשב סריס לפי ההלכה. אבקש שהרב ישפוך קצת אור על הנושא מבחינה הילכתית ?

כמובן שאם יש בעיה צריך ללכת לרופא (משום מה לא הזכרת זאת).

דין זה מובא בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ז. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה, וזהו קיצור הדברים מתוך הספר שלי קיצור פניני הלכה (הדגשתי את המשפט הרלוונטי לשאלתך):

ז – סריס והשחתה

איסור סירוס

א. אסרה התורה כל פעולה שפוגעת באיבר ההולדה הזכרי של אדם או בעל חיים, עד שאינו יכול להוליד. ואף אם כבר נפגע איבר ההולדה עד שאינו יכול להוליד, אסור מהתורה לעשות פעולה נוספת שפוגעת ביכולת ההולדה, כגון לכרות ביצים שכבר נמעכו.

ב. נחלקו הפוסקים האם שתיית סם שגורם לסירוס הזכר אסורה מהתורה או מדברי חכמים. אבל סירוס זמני על ידי תרופה או הזרקה כימית, אסור רק מדברי חכמים, ולכן לכל הדעות הדבר מותר לצורך מניעת אונס וניאוף גם כאשר אין סכנת נפשות.

ג. איסור סירוס אישה הוא מדברי חכמים, ולא אסרו לעשות זאת בדרך עקיפה, כגון על ידי שתיית סם, ובתנאי שבעלה מסכים לכך ויש לה בכך צורך מיוחד, כגון שהיא סובלת מאוד בלידתה, או שבניה הולכים בדרך לא טובה והיא חוששת להרבות ילדים כאלה, והאפשרויות למנוע היריון בדרכים המקובלות אינן פתוחות לפניה.

יש אומרים שגם סירוס על ידי ניתוק החצוצרות מהרחם דינו כשתיית סם, ובשעת הדחק ניתן להקל. ואם יסתמו את החצוצרות בדרך עקיפה של 'גרמא', אפשר יותר להקל. (דין סירוס בעלי חיים, מובא בהלכות כשרות טו, כא).

איסור נישואין

ד. אסרה התורה לגבר שנעשה סריס בעקבות חבלה באיבר ההולדה שלו לשאת בת ישראל, ואף אם היה נשוי ועבר סירוס, צריך לגרש את אשתו. אבל מותר לו לשאת גיורת ושפחה משוחררת, ואפילו כהן סריס יכול לשאת גיורת שאינה גרושה. אישה שעברה סירוס, רשאית להינשא לבן ישראל (ועי' לעיל ה, ג).

ה. נעשה האיש סריס בעקבות שתיית סם וללא כל פגיעה באיבר ההולדה, מותר בבת ישראל. וכן כאשר נפגע האיש באיבר ההולדה, אך על פי הרופאים הוא עדיין יכול להוליד, כגון שנכרתה לו ביצה אחת, מותר לו להתחתן עם בת ישראל. ונראה שכן הדין בסריס שניתן להוציא מהביצים שלו זרע ולעבר את אשתו.

ו. גם מי שנעשה סריס בידי שמיים, כגון שנולד כך או שנעשה סריס בעקבות מחלה, רשאי להתחתן עם בת ישראל. לכן מי שכדי להציל את חייו או להצילו ממכאוביו, נצרך לעבור כריתה של בלוטת הערמונית שדרכה עובר צינור הזרע, או שנצרך לעבור כריתה של הביצים, או הקרנות שהרסו את היכולת שלו לייצר זרע, מותר בבת ישראל ואינו צריך לגרש את אשתו, אף שאינו יכול לעבר אותה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-15 17:07:58

הורדת כביסה מהחבל ביום שבת.

האם מותר להוריד כביסה שהתייבשה כבר ביום שבת.

אם זו כביסה שהיה ברור במאה אחוז שתהיה יבשה במהלך השבת – מותר להורידה לצורך השבת. ואם לא היה ברור – אסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-20 11:23:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת תצווה – השמחה ממעמקים

לקראת פורים חז"ל הורנו 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', וכל יום ויום צריך להרבות עוד ועוד בשמחה, והשנה אחרי רציחתם של הלל מנחם ויגל יעקב יניב הי"ד, עולה השאלה הגדולה, איך ניתן לשמוח? איך ניתן להרבות בשמחה?

תחושתי היא שהקב"ה אמר לנו השנה, חשבתם לשמוח את השמחה הרגילה של פורים, השנה אני רוצה שתעמיקו בשמחה, שתגיעו לשמחה הרבה יותר פנימית הרבה יותר עמוקה, שמחת 'עין במר בוכה ולב שמח', השנה כדי לשמוח אנו צריכים להגיע למקומות הרבה יותר פנימיים.

ובאמת פורים הוא חג, שאם נתבונן בו בחיצוניות נראה שאין במה לשמוח, להיפך יש סיבות אמיתיות לצער, שהרי הגמרא שואלת מדוע לא אומרים הלל בפורים, ועונה שלוש תשובות:
התשובה האחת היא שהנס היה בחוץ לארץ, אי אפשר לשמוח על הצלה שהייתה בחוץ לארץ, שבסופה נשארנו לא בארצנו, שבסופה נשארנו בגלות.
התשובה השנייה היא שבהלל אנו אומרים 'הללויה הללו עבדי ה", ואנו גם אחרי ההצלה נשארנו עבדי אחשוורוש, אי אפשר לשמוח על הצלה שלאחריה נשארנו ללא עצמאות מדינית, הצלה שלאחריה אנו משועבדים למלכות זרה.

אי אפשר לשמוח כששני הרכיבים ההכרחיים לגילוי הזהות הישראלים שהם עצמאות וארץ לא נמצאים.

אבל נוסף על כל זה, אי אפשר לשכוח איך נעשתה ההצלה, אסתר הנביאה, אסתר הצדקת הצנועה, נאלצה למסור את עצמה למלך גוי, נהנתן, גס רוח ורשע, זו יותר ממסירות של הגוף, זו מסירות של הנשמה, זה נורא ואיום!

אז באמת למה שמחים? למה מרבין בשמחה? למה משתכרים?

כידוע היו נותנים לאבלים לשתות יין, כדי לשכר אותם: 'תנו שיכר לאובד ויין למרי נפש', השכרות גורמת לאבד את הראייה הצלולה, ולעיתים כדי לראות את הדברים הכי עמוקים והכי יסודיים יש צורך לאבד את הראייה הצלולה, כי לעיתים שאתה רואה את המציאות על כל חסרונותיה בבהירות, זה כואב, זה מצער וזה גורם לך לא לראות את מה שמעבר למציאות, את הדברים היותר עמוקים.

כל מה שאמרנו הוא נכון, ההצלה במגילת אסתר מסתיימת בלי עצמאות מדינית, בלי לחזור לארצנו ועם אובדנה של אסתר, אבל כל זה ברובד הגלוי, ברובד העמוק יותר עם ישראל חי, הגאולה הולכת ונרקמת, בתהליך ארוך ועמוק עם ישראל בחלקו יעלה ויקים את בית המקדש השני, בתמיכתו של בנה של אסתר דריוווש השני, המקדש השני יכין את עם ישראל לקראת גלות ארוכה שאנו בדורנו זכינו לראות בסיומה ולבניין המקדש השלישי שיתקיים לעולם, אסתר שאבדה כביכול, זוהי אבידה בעולם הגלוי, אך דמותה והשפעתה, מידותיה ומסירותה, זכורים ונלמדים, ובכל הדורות אנו למדים על דמותה והולכים לאורה, מאות אלפי בנות יהודיות נקראות על שמה במשך כל הדורות, אסתר לא אבדה היא חיה בליבנו וזיכרוננו הלאומי, חיי נצח.

כשמשתכרים, ניתן להעמיק את המבט ולראות את הדברים העמוקים שמתרחשים בתהליכים ארוכי טווח, שנוגעים לנצח.

פורים השנה מצריך אותנו ללכת לעומק הזה, לראות שאמנם הלל מנחם ויגל יעקב לא יזכו להמשיך את חייהם בעולם הפיזי, אך רוחם ונשמתם, הערכים שלמענם חיו, רק ילכו ויתעצמו מכוחם, מכוח מסירות הנפש שלהם, מהכאב הנורא הזה, תצמח ברכה גדולה, מכוח הרצח הנורא הזה, צמח ויצמח קידוש ה' גדול – 'גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם' – ואין צדיקים יותר גדולים מאלה שנפלו על קידוש ה', מאלה שהיו בדרכם ללימוד תורה, מאלה שגרים במסירות בקו הראשון של ההתיישבות ודבקים בא"י.

השנה כשנקרא את המילים 'זכור את אשר עשה לך עמלק', נזכור שהרשעות הכי גדולה, הרשעות העמלקית, האכזריות והרצחנות, וממשיכיה היום, שכדברי הרב יוסף בר סולוביציק זצ"ל בשם סבו הגדול רבי חיים מבריסק זצ"ל שכל מי שאנו מזהים אותו כשונא ישראל הרי הוא מזרע עמלק, מופנית כלפינו בשל השליחות האדירה שיש לנו, לגלות דבר ה' בעולם, להיות לאור לגויים, לשנות ולהפוך את העולם לעולם מוסרי, לעולם הדבק בה', לעולם שפועל ועושה טוב.

 

בפרשת תצווה שנקרא השבת ניפגש עם בגדי הכהן הגדול, ויש שני בגדים ייחודים, הציץ והחושן, בשני הבגדים האלה, יש ציווי שיהיו תמיד על הכהן הגדול:

ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על ליבו בבואו אל הקודש לזכרן לפני ה' תמיד, ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבואו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד.

היה על מצח אהרן ונשא אהרן את עוון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה'.

הפירוש של המילה 'תמיד', איננה שהכהן הגדול לובש את הציץ והחושן ללא הפסק, כי יש מצבים שבהם הוא נדרש להוריד את הציץ והחושן, אלא הכוונה כפי שהסבירו חז"ל שאסור לו להסיח את דעתו מהציץ והחושן, כל רגע ורגע הוא צריך שיהיו במחשבתו.

והעניין הוא שהציץ כתוב עליו 'קודש לה", והחושן כתובים עליו שמות שבטי ישראל, ואלו שני דברים שאין להסיח את דעתנו מהם תמיד, הם כל תכלית חיינו, קידוש ה' ואהבת ישראל, שהם דבר אחד בעצם, כי כל תכלית חיינו, הסיבה שאנו חיים, הסיבה לשמה אנו מולידים ומגדלים את ילדנו היא:

קידוש ה' עם ידי עם ישראל!

האור החיים הקדוש אומר שגם המילים קודש לה', שכתובות בציץ בעצם מלמדות על החיבור הזה שבין הקב"ה לעם ישראל שהוא התכלית של הכול:

לרצון להם לפני ה'. צריך לדעת מה ענין יגידו ב' תיבות אלו שבהם יהיה לרצון לפני ה', ואולי שיכוון באומרו קדש על ישראל כאומרו (ירמיה ב') קדש ישראל, ותיבת לה' ירצה כי כללות ישראל הנקראים קדש הם לה' חשוקים דבוקים משועבדים ולזה יהיה לרצון לפני ה' שיש לו רצון בישראל באמצעות הכתב, והוא סוד (שה"ש ו) אני לדודי ובזה יתרצה דודי לי.

השנה העובדה שזו מטרת חיינו עד מסירות נפש חיה בתוכנו יותר, חייבת לחיות, כדי שנוכל להתנחם.

יהי רצון שאת הערכים האלה, את התובנות האלה נזכה לחיות בחיים מלאים!

שבת שלום ופורים שמח בעומק!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן