חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת תצווה – השמחה ממעמקים

לקראת פורים חז"ל הורנו 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', וכל יום ויום צריך להרבות עוד ועוד בשמחה, והשנה אחרי רציחתם של הלל מנחם ויגל יעקב יניב הי"ד, עולה השאלה הגדולה, איך ניתן לשמוח? איך ניתן להרבות בשמחה?

תחושתי היא שהקב"ה אמר לנו השנה, חשבתם לשמוח את השמחה הרגילה של פורים, השנה אני רוצה שתעמיקו בשמחה, שתגיעו לשמחה הרבה יותר פנימית הרבה יותר עמוקה, שמחת 'עין במר בוכה ולב שמח', השנה כדי לשמוח אנו צריכים להגיע למקומות הרבה יותר פנימיים.

ובאמת פורים הוא חג, שאם נתבונן בו בחיצוניות נראה שאין במה לשמוח, להיפך יש סיבות אמיתיות לצער, שהרי הגמרא שואלת מדוע לא אומרים הלל בפורים, ועונה שלוש תשובות:
התשובה האחת היא שהנס היה בחוץ לארץ, אי אפשר לשמוח על הצלה שהייתה בחוץ לארץ, שבסופה נשארנו לא בארצנו, שבסופה נשארנו בגלות.
התשובה השנייה היא שבהלל אנו אומרים 'הללויה הללו עבדי ה", ואנו גם אחרי ההצלה נשארנו עבדי אחשוורוש, אי אפשר לשמוח על הצלה שלאחריה נשארנו ללא עצמאות מדינית, הצלה שלאחריה אנו משועבדים למלכות זרה.

אי אפשר לשמוח כששני הרכיבים ההכרחיים לגילוי הזהות הישראלים שהם עצמאות וארץ לא נמצאים.

אבל נוסף על כל זה, אי אפשר לשכוח איך נעשתה ההצלה, אסתר הנביאה, אסתר הצדקת הצנועה, נאלצה למסור את עצמה למלך גוי, נהנתן, גס רוח ורשע, זו יותר ממסירות של הגוף, זו מסירות של הנשמה, זה נורא ואיום!

אז באמת למה שמחים? למה מרבין בשמחה? למה משתכרים?

כידוע היו נותנים לאבלים לשתות יין, כדי לשכר אותם: 'תנו שיכר לאובד ויין למרי נפש', השכרות גורמת לאבד את הראייה הצלולה, ולעיתים כדי לראות את הדברים הכי עמוקים והכי יסודיים יש צורך לאבד את הראייה הצלולה, כי לעיתים שאתה רואה את המציאות על כל חסרונותיה בבהירות, זה כואב, זה מצער וזה גורם לך לא לראות את מה שמעבר למציאות, את הדברים היותר עמוקים.

כל מה שאמרנו הוא נכון, ההצלה במגילת אסתר מסתיימת בלי עצמאות מדינית, בלי לחזור לארצנו ועם אובדנה של אסתר, אבל כל זה ברובד הגלוי, ברובד העמוק יותר עם ישראל חי, הגאולה הולכת ונרקמת, בתהליך ארוך ועמוק עם ישראל בחלקו יעלה ויקים את בית המקדש השני, בתמיכתו של בנה של אסתר דריוווש השני, המקדש השני יכין את עם ישראל לקראת גלות ארוכה שאנו בדורנו זכינו לראות בסיומה ולבניין המקדש השלישי שיתקיים לעולם, אסתר שאבדה כביכול, זוהי אבידה בעולם הגלוי, אך דמותה והשפעתה, מידותיה ומסירותה, זכורים ונלמדים, ובכל הדורות אנו למדים על דמותה והולכים לאורה, מאות אלפי בנות יהודיות נקראות על שמה במשך כל הדורות, אסתר לא אבדה היא חיה בליבנו וזיכרוננו הלאומי, חיי נצח.

כשמשתכרים, ניתן להעמיק את המבט ולראות את הדברים העמוקים שמתרחשים בתהליכים ארוכי טווח, שנוגעים לנצח.

פורים השנה מצריך אותנו ללכת לעומק הזה, לראות שאמנם הלל מנחם ויגל יעקב לא יזכו להמשיך את חייהם בעולם הפיזי, אך רוחם ונשמתם, הערכים שלמענם חיו, רק ילכו ויתעצמו מכוחם, מכוח מסירות הנפש שלהם, מהכאב הנורא הזה, תצמח ברכה גדולה, מכוח הרצח הנורא הזה, צמח ויצמח קידוש ה' גדול – 'גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם' – ואין צדיקים יותר גדולים מאלה שנפלו על קידוש ה', מאלה שהיו בדרכם ללימוד תורה, מאלה שגרים במסירות בקו הראשון של ההתיישבות ודבקים בא"י.

השנה כשנקרא את המילים 'זכור את אשר עשה לך עמלק', נזכור שהרשעות הכי גדולה, הרשעות העמלקית, האכזריות והרצחנות, וממשיכיה היום, שכדברי הרב יוסף בר סולוביציק זצ"ל בשם סבו הגדול רבי חיים מבריסק זצ"ל שכל מי שאנו מזהים אותו כשונא ישראל הרי הוא מזרע עמלק, מופנית כלפינו בשל השליחות האדירה שיש לנו, לגלות דבר ה' בעולם, להיות לאור לגויים, לשנות ולהפוך את העולם לעולם מוסרי, לעולם הדבק בה', לעולם שפועל ועושה טוב.

 

בפרשת תצווה שנקרא השבת ניפגש עם בגדי הכהן הגדול, ויש שני בגדים ייחודים, הציץ והחושן, בשני הבגדים האלה, יש ציווי שיהיו תמיד על הכהן הגדול:

ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על ליבו בבואו אל הקודש לזכרן לפני ה' תמיד, ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבואו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד.

היה על מצח אהרן ונשא אהרן את עוון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה'.

הפירוש של המילה 'תמיד', איננה שהכהן הגדול לובש את הציץ והחושן ללא הפסק, כי יש מצבים שבהם הוא נדרש להוריד את הציץ והחושן, אלא הכוונה כפי שהסבירו חז"ל שאסור לו להסיח את דעתו מהציץ והחושן, כל רגע ורגע הוא צריך שיהיו במחשבתו.

והעניין הוא שהציץ כתוב עליו 'קודש לה", והחושן כתובים עליו שמות שבטי ישראל, ואלו שני דברים שאין להסיח את דעתנו מהם תמיד, הם כל תכלית חיינו, קידוש ה' ואהבת ישראל, שהם דבר אחד בעצם, כי כל תכלית חיינו, הסיבה שאנו חיים, הסיבה לשמה אנו מולידים ומגדלים את ילדנו היא:

קידוש ה' עם ידי עם ישראל!

האור החיים הקדוש אומר שגם המילים קודש לה', שכתובות בציץ בעצם מלמדות על החיבור הזה שבין הקב"ה לעם ישראל שהוא התכלית של הכול:

לרצון להם לפני ה'. צריך לדעת מה ענין יגידו ב' תיבות אלו שבהם יהיה לרצון לפני ה', ואולי שיכוון באומרו קדש על ישראל כאומרו (ירמיה ב') קדש ישראל, ותיבת לה' ירצה כי כללות ישראל הנקראים קדש הם לה' חשוקים דבוקים משועבדים ולזה יהיה לרצון לפני ה' שיש לו רצון בישראל באמצעות הכתב, והוא סוד (שה"ש ו) אני לדודי ובזה יתרצה דודי לי.

השנה העובדה שזו מטרת חיינו עד מסירות נפש חיה בתוכנו יותר, חייבת לחיות, כדי שנוכל להתנחם.

יהי רצון שאת הערכים האלה, את התובנות האלה נזכה לחיות בחיים מלאים!

שבת שלום ופורים שמח בעומק!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן