חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

לחלל שבת עבור פיקוח נפש של מחלל שבת

האם מותר ליהודי לחלל שבת בגלל פיקוח נפש של אדם אחר שמחלל שבת? אנסה לתת דוגמא. למשל, הגשר בכביש 1 במחלף ענבה שהוא עובר מעל כביש ראשי. נניח תיאורטית שהיו מנסים לסיימו במהלך ימי החול עד ממש כניסת השבת ולא מספיקים לסיימו לחלוטין בזמן ועכשיו הוא מהווה סכנה בטיחותית לעוברים מתחתיו. אך העוברים מתחתיו הם רק אלו שנוסעים בשבת, כי הרי במוצאי השבת מיד ימשיכו בעבודות ויסיימו אותו! מה הדין במקרה כזה? האם מותר לחברה לחלל שבת ולסיימו בשבת על מנת למנוע פיקוח נפש מהנוסעים מתחת הגשר בשבת או לא? האם מותר למישהו לחלל שבת משום פיקוח נפש על מנת להציל מחלל שבת? (בהנחה שפה זה לא ספק פיקוח נפש אלא ודאי פיקוח נפש). ומה הדין במקרה של ספק פיקוח נפש של מחלל שבת (כשלא בטוח שכשיקרוס הגשר יהיה מישהו מתחתיו…)?

כן, פיקוח נפש דוחה גם חילול שבת שלא ניתן למונעו, כפי שמובא בפניני הלכה כז, יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

"יצאו אנשים לטייל בשבת במקום שצריך אבטחה, ואין דרך למנוע מהם את הטיול, חובה על החיילים לשמור עליהם גם כשהדבר כרוך בחילול שבת. אבל אסור לסייע להם בחילול השבת, כגון לפתוח מחסום כדי שיוכלו לנסוע, או לתת להם אישור לנסוע, או לעלות על האוטובוס שלהם כדי שיוכלו לנסוע, אלא רק לאחר שהם כבר נוסעים, מותר לאבטח אותם ברכב הצבאי."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:36:20

יש לך שאלה?

להיות עזים בקדושה! שבת חנוכה-פרשת מקץ

ניצחון אמיתי הוא ניצחון שבו המנצח לוקח את הכוח המנוצח ומשתמש בו, הרי לכל אדם ולכל עם, יש מקום בעולם, לכן השמדה וכילוי הם לא ניצחון שלם, שהרי אם לא לקחנו את הכוח, הוא יופיע, כוח שיש לו מקום בעולם לא ייעלם, וממילא ניצחון שלם הוא לקחת את הכוח ולהשתמש בו בצורה נכונה ומדוייקת.

הדוגמה הידועה לכך היא בניהו בן יהוידע, מגיבורי דוד עליו מספר הנביא:

"והוא הכה את איש מצרי אשר איש מראה וביד המצרי חנית, וירד אליו בשבט ויגזול את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו"

הוא משתמש בכוח של המצרי כדי להכניע אותו, זהו ניצחון שלם.

כוחם של היוונים היה החוצפה.

כפי שמובא בספר דניאל שמלכות יוון נמשלה לנמר.

מהו כוחו המיוחד של הנמר, מגלה לנו המשנה במסכת אבות:

יהודה בן תימא אומר: הווי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי – לעשות רצון אביך בשמים

מהי העזות? מה החוצפה? – ההבנה שיש לי יכולת ויש לי זכות, להביע את דעתי, לעשות ככל העולה על רוחי, בלי קשר למעמדי, למקומי בחברה, למי שמעליי.
החוצפה היא חוסר הנכונות של אדם להכיר בחולשותיו, לדעת את מקומו, והתרסה מצידו כלפי מי שלמעלה ממנו. החצוף גדול בעיני עצמו ומושא חוצפתו קטן בעיניו אפילו יהא גדול ממנו באמת עשרת מונים.

הנמר איננו חיה גדולה וחזקה כאריה, אבל יש לו עזות, הוא מסתער, גם על חיות גדולות וחזקות ממנו, בעזות ובלא מורא הוא תוקף, וזהו כוחו.

להבדיל ששני ילדים 'הולכים מכות', המנצח יהיה המעז, ולאו דווקא החזק.

הגמרא במסכת סנהדרין כותבת:

אמר רב נחמן: חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני, מעיקרא כתיב 'לא תלך עמהם', ולבסוף כתיב 'קום לך איתם'.
אמר רב ששת: חוצפא מלכותא בלא תאגא היא דכתיב 'ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני וגו'.

כלומר, אפילו שאדם פועל נגד רצון ה', שזו החוצפה הגדולה ביותר, הקב"ה נותן לו לפעול על פי דעתו, ואדם חצוף הוא מוביל בלא שמינוהו, בלא תפקיד, זו מלכות ללא כתר.

היוונים היו חצופים, הם החליטו שכל התבונה וכל החכמה בידיהם, אריסטו, קבע עמדה ודעה נחרצת וחד משמעית מדעתו על כל שאלה שעלתה, מדעית ופילוסופית, ללא מחקרים, ללא ראיות, והדברים נאמרו בנחרצות רבה כל כך, שמאות שנים לאחריו, דבריו, שהיום אנו יודעים שכמעט אין בהם אמת, נחשבו כמדע המוסכם שאין בלתו.

גם בשדה הקרב, היוונים החליטו שאין מדינה ואין ארץ שתעמוד מולם, והם באו בעזות ובעוצמה וכבשו כמעט את כל העולם.

לכן הם ראו באמונה ובקודש, אויב, שהרי האמונה אומרת שיש משהו למעלה ממך, שיש דברים שאינך מבין, הקודש אומר שיש דברים עליונים, שהם מעליך, היוונים לא היו מוכנים לקבל את זה, לכן אחת ההמצאות שלהם שאיתנו עד היום זו הדמוקרטיה, אין מנהיג עליון, כולנו חלק מההנהגה, כי כולנו בוחרים ומחליטים.

הניצחון האמיתי הוא להיות חצופים, החשמונאים לקחו את העזות והשתמשו בה, איזו עזות וחוצפה יש שקומץ אנשים נלחם נגד האימפריה ההלניסטית האדירה, כמה עזים צריכים להיות, כדי להאמין שאפשר להתמרד ולנצח, בשדה הקרב, ובמלחמת האמונות והתרבות, נגד עולם תרבותי ענק, סוחף ומשפיע, אבל החוצפה לומר שאור קטן ינצח את החושך, העזות האדירה הזאת, להיות עז כנמר לעשות רצון אבינו שבשמים, היא הכוח שלימדו אותנו החשמונאים.

גם היום יש שמרימים ידיים, אין סיכוי מול המדיה, מול הסחף התרבותי והרוחני האדיר, אבל אנו מאמינים שאורות קטנים, שמוסיפים והולכים, בהתמדה, יכולים לנצח כל חושך.

חז"ל אומרים ש"בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא", זו קללה, שפורקים את עול האמונה, שלא מבינים את מקומנו, ששוכחים שיש דברים הרבה יותר גדולים מאיתנו, אך כימים ההם גם בזמן הזה, אנו צריכים לקחת את העזות ואת החוצפה, ולדעת להאמין בגדול, לחלום בגדול, לראות את העולם בעיניים של אמונה, לדעת כי אנחנו גדולים למעלה מן העולה על דעתנו, ולהיעשות עזים כנמרים לעשות רצון אבינו שבשמים.

אנו נמצאים בפרשיות של יוסף הצדיק, יוסף הוא עם עזות של קדושה, הוא לא מתבייש להוכיח את אחיו, לספר את חלומותיו, לקחת הנהגה והובלה, הוא מודה בארצו, ולא בוש לומר: עברי אנוכי, גם מול פרעה הוא עומד ואומר 'בלעדי, האלוקים יענה את שלום פרעה!', ולא רק פותר את החלום אלא מציע בלא שנתבקש הצעות איך להתמודד עם המצב והמציאות.

 

 

כחלק מהעזות וההעזה הזאת, הוא מעביר את אחיו מסע מסוכן מאד של חזרה בתשובה, זו הייתה תוכנית מאד מסוכנת, מה היה קורה עם אחיו לא היו עומדים בה, לא היו באים להציל את שמעון שנכלא במצרים, היו מוותרים על בנימין, מה היה קורה אז? – יוסף הוא מעז, מתוך אמונה.

יהי רצון שנלמד מיוסף והחשמונאים את ה'עזות דקדושה' להילחם בעוז על אמונתנו, לדעת שאנו מחוברים לגודל האין סופי, ולכן כוחנו גדול מעל ומעבר למה שאנו חושבים, ונפעל בעוז להאיר את העולם באורה של האמונה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן