חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

בשר וחלב

שלום אשמח לקבל מידרג של גיל ושעות לילדים לשמירת בשר וחלב לדוג' עד גיל 6 שומרים כך שעות עד גיל 9 שומרים כך שעות

עניין זה מובא בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/17-26-07/

ובתמצות בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) כך:

קטנים

ט. אסור להאכיל אפילו תינוק מאכלים אסורים, ובכלל זה נתינת המאכל בידו. ומשהגיע לגיל שלוש, על ההורים להתחיל לחנכו שלא לאכול מאכלים אסורים, כיוון שמגיל זה הוא מסוגל להתרגל לכך שהדבר אסור תמיד (ועי' הלכות שבת כד, א-ג). לפיכך אסור להאכיל תינוק בבשר וחלב יחד. אבל לגבי שהיית הזמן, הדבר תלוי בהבנתו ובמצבו הגופני והנפשי:

עד גיל שלוש בערך, הקטן לא מבין את ההבדל בין בשר לחלב, ולכן מותר להאכילו חלב אפילו מיד אחרי בשר, ובלבד שפיו וידיו נקיים משאריות בשר. מגיל שלוש עד חמש בערך, הקטן מבין את ההבדל שבין בשר לחלב, אבל עדיין לא מסוגל להבחין בין זמנים ארוכים לקצרים, ולכן נכון כשאפשר שימתין כשעה בין בשר לחלב. וכאשר יש צורך מיוחד לתת לו מאכל חלבי, אפשר לעשות זאת לאחר ניקוי פיו וידיו בלא להמתין שעה.

מגיל חמש עד תשע בערך, הילד מתחיל להבחין מעט בזמנים, ולכן מתחילים להרגילו להפסיק כשלוש שעות בין בשר לחלב. ומגיל תשע, הוא כבר יודע לחשב את השעות ומסוגל להמתין יותר זמן, ולכן נכון כשאפשר להרגילו להמתין כשש שעות. ובשעת הצורך, כגון כאשר הוא אוכל עם אחיו הקטנים, וקשה לתת לו אוכל אחר כך, אפשר שימתין רק שלוש שעות בין הסעודות. וכשנה לפני שיגיע למצוות, יתרגל להמתין שש שעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 09:40:21

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת פנחס – להיות אנשים טוטליים!

פרשת פנחס מזמנת אותנו שנה אחר שנה להתייחסות למידת הקנאות.

שאנו מתבוננים בפנחס ובמקום שנותנת התורה לקנאות אנו מגלים שלושה דברים:

  • א. לעתים יש צורך בקנאות.
  • ב. הקנאות אינה נורמה שיש לנהוג בה.
  • ג. הקנאות עצמה צריכה איזון ותיקון.

וננסה להרחיב ולבאר את שלוש הנקודות:

הנקודה הראשונה, לעתים יש צורך בקנאות. יש מצבים בהם הסדר הרגיל, שכולל בתוכו דרכים ונהלים להתמודדות עם מי שפוגע במערכת, מי שלא נשמע לכללים ולחוקים, לא מספיק, שהבעיות חמורות, שהמצב הוא קשה במיוחד נדרשים לסדרים מיוחדים, להפעלת תקנות לזמן חירום, אלו הם תקנות, אבל הן מופעלות רק בזמן חירום, זוהי הקנאות, היא תקנה לשעת חירום, למקרי קיצון. זה המקום הנדיר והמיוחד בו הקנאות נדרשת.

לו היה אדם הורג את צוררי ישראל או המבצעים פשעים נגד האנושות בזמן, היה נמנע סבל רב, יותר מכל נזק של כל קנאות אפשרית. על כן, לא ניתן לשלול אותה לחלוטין.

בכלל, ההולכים בשיטתו של הרב קוק יודעים, שחלק בלתי נפרד מתפיסת העולם צריכה להיות ההכרה שאין דבר מה שניתן להוציא אותו לחלוטין מהגדר.

הנקודה השנייה, הקנאות אינה נורמה שיש לנהוג בה, למרות כל האמור, תקנות חירום, לא טוב שיהפכו למצב קבע, המציאות של עשיית דין ללא משפט, בוודאי שמדובר בדיני נפשות אסור לה להיות מציאות שגרתית וקבועה.

בתחילת הפרשה אנו רואים תופעה ייחודית בתנ"ך כולו, אות קטועה, האות "וו" שבמילה שלום היא האות היחידה בתורה שחובה לכתוב אותה כאשר היא קטועה ואינה שלמה, קטיעת האות מלמדת אותנו כי אין מעשהו של פנחס שלם, וכי הוא עצמו צריך לתקן את הפגיעה החמורה בשלום שהייתה תוצאת הלוואי של מעשהו.

הנקודה השלישית, הקנאות עצמה צריכה תיקון ואיזון, שאנו באים לבחון את הקנאות, ניתן לומר שהקנאות היא דבר נפלא, הקנאות היא התמסרות לרעיון, נאמנות לערך, תוך מוכנות להקריב הרבה על יישומו, מוכנות למאבק על שמירתו, שאדם קנאי למשהו הוא רואה את הדבר אליו הוא מקנא כערך עליון והוא מוכן לעשות כמעט הכול לשמור על ערך העל.

ומכאן גם הבעיה בקנאות, שאתה הופך ערך מסוים לערך על, אתה תפגע בערכים חשובים אחרים, אתה תרמוס בדרכך לשמור ולחזק את הדבר אליו אתה מקנא, את כל מה שעומד בדרך. למשל, הקנאי לאמת מוערץ על התמסרותו הבלתי מוגבלת לאמת, אולם חלק בלתי נפרד מהתמסרות זו היא התעלמות ממרכזיות השלום ביחסים שבין אדם לחבירו;

זהו גם הקושי להתמודד עם קנאות. כי כאשר מדובר על תחומים שניתן להגדירם כרעים ושלילים, יותר קל לך להסביר מה הבעיה, איפה הטעות, לעומת זאת, כאשר אנו מתמודדים עם הקנאות, מדובר בערכים שהם ביסודם ערכים טובים, אולם הם פסולים בשל ההשתלטות הבלעדית שלהם על תחומי המחשבה. מדובר לכאורה בעניינים כמותיים ומידתיים, ובדרך כלל קשה יותר להסביר מה הבעיה ואיפה הדבר הלא נכון.

הקיצוני לא פתוח לשמוע ביקורת, כי מבחינתו בכל ביקורת יש ניסיון להקטין ולצמצם את ערך העל, וממילא הוא שולל אותה באופן מיידי.

אך הבחנה זו גם נותנת את דרך ההתמודדות עם הקנאות, כותב הרב יובל שרלו, דרך ההתמודדות אינה גינוי הערך שאותו אדם קיצוני לו. דרך ההתמודדות היא חשיפתו לתחומים הניצבים בקוטב ההפוך, והפיכת המחלוקת בין קטבים לדילמה פנימית. משעה שאדם הולך בדרכה של אמונת ישראל, ואין הוא מתמכר לערך אחד בלבד, אלא הולך בדרכיו של הקב"ה המאחד את כל הערכים כולם, הוא ממשיך אמנם להיות קיצוני, אולם הוא קיצוני ליותר מתחום אחד. משעה זו מתחוללת בתוכו סערה מפרה ומעצימה, המחייבת אותו להתייחס לרוחב ולעומק רבים יותר מאשר העולם המצומצם בו הוא חי קודם לכן, ואז תכונתו הקיצונית מוצאת דרכים נכונות יותר למימוש העולם הערכי והרוחני.

כידוע הדרכת הרמב"ם ב'שמונה פרקים', ובהלכות דעות היא ללכת בדרך האמצע, ולא להיות קיצוני משום צד, אך לענ"ד יש הבנה לא מדוייקת ברמב"ם, שמציירת את ההדרכה של הרמב"ם כפשרנות, אך ההבנה הנכונה היא שהרמב"ם מתכוון באומרו דרך האמצע, זה לקחת את כל הקצוות יחד.

ומי שחידד זאת היה הרבי מקוצק שאמר למי ששאל אותו למה הוא קיצוני את התשובה הבאה:

'רק סוסים הולכים באמצע הרחוב. בני אדם הולכים בקצוות'

וכפי שכתב הרב עדין שטיינזלץ:

"זה שבן אדם רוצה ללכת בדרך האמצע

זה יפה מאוד.

אלא שכשם שדרך האמצע עשויה להיות שביל הזהב,

היא יכולה להיות גם שביל הסוסים.

אם בנאדם הולך באמצע כי הוא –

לא למעלה ולא למטה,

לא לפנים ולא לאחור,

לא בימין ולא בשמאל.

הדבר הזה, האדם הזה,

הוא לא אדם שהולך בשביל הזהב

אלא סוס זקן שפוסע באמצע הדרך

ומפריע לכולם לעבור…

למען האמת,

מה שדובר, מה שנאמר,

בנוגע לאדם שפוסע בשביל הזהב,

זה דבר אחר לגמרי.

זה בעצם תיאור של אדם קיצוני מאוד.

זה אדם שיש לו תשוקה והתלהבות לכל כיוון.

למעלה, למטה,

ימינה, שמאלה,

קדימה ואחורה.

אדם כזה אינו מחפש את דרך האמצע,

הוא פשוט נקלע אליה!

מתוך הימשכות סימולטנית לכל הצדדים גם יחד.

ומוסיף תלמידו, יואל שפיץ,

"ולי, הדיבור הזה,

חקוק כמזוזה על פתח הלב,

והוא מזכיר לי,

שבשביל להגיע לדרך אמצע עלי להגביר מבערים,

ולא לעמעם את האש".

יהי רצון שנזכה לקנאות אמת, קנאות מאהבה גדולה, קנאות שלוקחת כל ערך בשיא הרצינות, בשיא ההתלהבות, אבל לא על חשבון ערכים ומידות אחרות.

שבת שלום!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן