Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

לספר את הסיפור

 

קדש – מיוחד הוא הקידוש בליל הסדר משאר הקידושים בשנה, בכל השנה כוס אחת היא לפני המקדש והוא צריך לשתות רביעית יין, שתיית שאר המשתתפים אינה חובה אלא רק לחיבוב המצווה, ואילו בליל הסדר כוס לפני כל אחד ואחד, מדוע? – כי כל אחד נקרא לקדש, הקריאה הראשונה של הסדר היא: קדש! – כל אחד ואחד נקרא לקדש, לתת קדושה, רק יחד כולם קדושה לך ישלשו, אנו רוצים כל אחד ואחד איתנו, כל הבנים, בנים הם, לכל סוגיהם ואת כולם אנו רוצים את הקדושה המיוחדת של כל אחד.

ורחץ – אנחנו רוצים לקדש, אבל בוו החיבור יש דגש 'ורחץ', שלא רק המטרה תהיה קדושה, אלא כל האמצעים המובילים אליה יהיו קדושים, לכן קדש ורחץ, המטרה לא מקדשת את האמצעים, אלא אנו הולכים למטרה העליונה באמצעים טהורים.

כרפס – עניינו של הכרפס, להגביר את התיאבון, בן חורין לא אוכל רק לחיות או להתקיים, אלא אוכל גם כדי להתענג, הוא רוצה לפתוח את התאבון, להרחיב את החיים, אבל יש כאן הגבלה יאכל פחות מכזית, זה מכיוון שבן חורין, יודע גם לשלוט, החירות להנות, בלי להגזים, בלי לצאת בכמויות שלא רציתי, להתענג אבל לשלוט, זוהי חירות אמיתית, יש שנמנעים ממאכלים מסויימים כי הם יודעים אם אתחיל…אך החירות היא לדעת שאני יכול לקחת מעט, פחות מכזית.

יחץ – לבן חורין אמיתי, יש חלומות גדולים, רצונות עצומים, הוא לא כבול רק למה שיש עכשיו, הוא מאמין בדרך ארוכה, הוא לא עוסק בהווה בלבד, הוא שייך לעתיד, עם ישראל חי את ההווה, לא מתוך העבר, אלא מתוך אמונה בעתיד האדיר שעוד נכון לנו, 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', ההבטחה על הגאולה היא שעמדה לאבותינו ולנו, בשל הידיעה על הגאולה שתהיה, על בניין המקדש, איתו אנו מתחילים את הסדר 'השתא הכא לשנה הבאה בירושלים', ואיתו אנו מסיימים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', אנו לוקחים את המצה, סמל החירות וחוצים אותה, אנחנו באמצע, אנחנו בדרך! – במחצית!
אגב, מי שיביא לנו את העתיד, את הצפון לנו לעתיד, הם הילדים, הם יקחו את החלק הגדול, שעוד צפון, שעתיד לבוא והם הם העתיד שלנו.

מגיד – זה עיקר הפסח, פה-סח, חופש הדיבור, החירות לומר את מה שאני חש, מרגיש וחושב. המגיד מתחיל בשאלה, זו מצווה לשאול שאלות, כי בן חורין אמיתי מעיז לשאול, הוא לא פוחד לשאול, להקשות, להתווכח, אך יש בו גם ענווה להקשיב, לשמוע ולהאזין, ברגע שיודעים לשאול ולהקשיב, האדם הופך להיות בן חורין, הוא לא כבול רק להבנות שלו, הוא נפתח לעוד ועוד כיווני מחשבה, לעוד צדדים ורעיונות, החופש לדבר, להקשות, לשאול – הוא אבו היסוד של החירות. הנשמה שלנו יוצאת לחירות, ע"י הדיבור, שנדברים רעיונות ואידאלים, ערכים ואמונה, אז הנשמה יוצאת לחירות יש לה ביטוי בעולם.

רחצה – לטהר את הידים, להתאים את המעשים לרעיונות, דיברנו דיבורים גדולים, אך עכשיו המקום להתאים את המעשים לדיבור, וזה לטהר את הידים, את כלי הפעולה, בן חורין הוא יודע לחיות את מה שהוא מדבר.

מוציא מצה – המצה מסמלת את החירות שלנו, מכול היצרים והתאוות, מכל הדברים שהתנפחו יותר מדי, ולא מאפשרים לנו להיות נאמנים לאמת שלנו, לרצון העמוק שלנו, המצה זה התמצית, היסוד, הדבר עצמו ללא הוספות שגורעות, ולא מאפשרות להבחין בין העיקר והטפל, בין האמת והשקר, בין הטוב לרע, הקב"ה הוציא אותנו ממצרים 'ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים', 'המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה", הקב"ה מוציא אותנו ממצרים שנוכל להבין את יעודנו האמיתי- להיות עמו של הקב"ה.

מרור –ההגדה כולה בנויה על היסוד של מתחיל בגנות ומסיים בשבח, למה לדבר על הגנות? – התשובה הפשוטה היא שמתוך החושך ניכר יותר האור, אבל במבט עמוק יותר רואים איך גם הרע קידם ובנה, איך בגלל הקושי והסבל התחשלנו, נבננו, אז אנו מודים וזוכרים את המרור.

כורך – שמסתכלים על התמונה הכוללת, המרור מצטרף למצה, המר הוא חלק המטוב, הוא לא רק משהו בדרך הוא ממש חלק מהטוב, הוא נאכל יחד איתו, שהרע מחובר לטוב, הוא עצמו נותן ריח טוב!
זה מבט שניתן לראותו רק במקדש 'זכר למקדש כהלל', שם רואים איך כל הדברים מחוברים ומקושרים.

שולחן ערוך – מתוך אמונה אנו מבינים שיש מי שעורך, הקב"ה הוא העורך הגדול, הוא המסדר את כל המציאות, הוא שם כל דבר במקומו, הקב"ה הוא העורך את כל מה שקורה, והידיעה הזאת מרגיע ומשמחת, גם מה שנראה לא כסדר יש מי שעורך את המציאות כולה.

צפון – הגענו לחלק הנסתר, לחלק אליו אנו מצפים, בן חורין לא חי גם את המציאות הגלויה והחומרית כאן ועכשיו, יש לו עולם פנימי של סוד, עם ישראל במצרים היו עבדים, אבל היה להם סוד, שעתיד הקב"ה לגאול אותם, הייתה להם מסורת על ברית בין הבתרים שעתיד הקב"ה לגאול אותם, הם ידעו שיבוא יום אחד הגואל ויגיד את מילות הסוד 'פקוד יפקוד', ויוציא אותם ממצרים, מי שיש לו סוד הוא אף פעם לא לגמרי משועבד, כי הסוד שלו, עולמו הפנימי עדיין קיים, והוא שלו בלבד.

ברך – בן חורים אמיתי יודע להודות, יודע להכיר טובה, גלות מצרים החלה בכך שהיה מלך חדש שלא ידע את יוסף, לא הכיר טובה, אנו יודעים לברך, אנו יודעים שאיננו יכולים לבד, כי איננו מושלמים, אנו חופשיים מלעסוק בהסתרות כאלו אינננו זקוקים לעזרה, אנו יודעים שאנו צריכים עזרה, ולכן אנו יודעים לברך ולהוקיר את כל מי שסייע, והברכה המרכזית היא לה', שמחיינו ומקיימנו, וגאלנו וגאל את אבותינו ואותנו, זה היכולת לברך.

הלל – להלל מישהו זה לראות את טוב, הגודל והיושר, ליל הסדר הוא לילה של הלל, לראות את הטוב האלוקי ששפע ושופע עלינו ולשמוח בכך, מי שיודע להלל, הוא יודע להיות מחובר לגודל, מחובר לטוב, הוא יודע להלל, מי שאתה מהלל אותו אליו אתה מחובר, אם נרצה להכיר מי האדם באמת, נבחן את מי הוא מהלל – מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו – אנו מהללים את ה' כי אנו עם ה'.

נרצה – שמסיימים משהו יש נטייה לומר היינו יכולים לעשות יותר טוב, אולי הסדר שלנו לא התקבל לרצון לפני ה', היינו יכולים לעשות…נרצה, זה לומר מה שעשינו היה נפלא וטוב, הקב"ה רצה את מעשינו, את סדרנו, חסל סידור פסח כהלכתו, היה כהלכה, כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו, בדיוק מה שעשינו היה נפלא, כמה חירות יש להשתחרר מרגשות האשם, שהיה אפשר יותר טוב…שנה הבאה נעשה את אותו הסדר, רק ביחד, ובירושלים הבנויה!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן