חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת נצבים וראש השנה – ההתייצבות להמלכת ה'

אנחנו נצבים השבוע לברית, ברית עם ה' בר"ה.

ר"ה הוא יום הברית של הקב"ה עם העולם בכלל ועם ישראל בפרט.

הדין האלוקי, הוא גם הברית האלוקית עם העולם.

כפי שכותב מו"ר הגר"א מלמד:

"בכל שנה בורא הקב”ה מחדש חיים לכל אחד ואחד מברואיו. וכדי שחסדו לא יגיע לרשעים, דן ה’ בראש השנה את כל ברואיו, מעניק שפע וברכה לטובים וממעט את השפע והברכה מהרעים. בנוסף לזה שכך ראוי וצודק, יש בזה גם צורך לתיקון העולם, שאם הרשעים ימשיכו לקבל שפע של חיים וברכה, יתחזקו על ידי כך ברשעותם ויגרמו רעה וקללה לעולם כולו.

נמצא אם כן, שאותם הימים שבהם ה’ מתקרב אל ברואיו ומעניק להם חיים חדשים, הם הימים שבהם הוא דן אותם, והם גם הימים שהתשובה מתקבלת בהם יותר, הואיל ואז ה’ קרוב יותר לברואיו."

הקב"ה כורת ברית עם העולם ועם ישראל, ונותן להם חיים לשנה החדשה וזהו הדין, כל אחד ואחד כמה חיים יקבל, ושאלה זו תלוייה בשאלה הפשוטה, כמה כל אחד ואחד, וכל אומה ואומה, מקדמים את תהליך הגילוי האלוקי בעולם, שהוא הטוב הגדול ביותר, כמה כל אחד ואחד וכל אומה ואומה מקדמים את גילוי כבוד ה' בעולם, שהרי כל מה שברא לכבודו ברא, כי גילוי כבוד ה' בעולם הוא הברכה הגדולה ביותר שיכולה להיות בעולם.

ומה נדרש מאיתנו בימים אלו? – הדבר הראשי הוא לרצות להיות ממליכי ה', לרצות ולהשתוקק בכל מחשבתנו ורגשנו, מוחנו וליבנו, להיות שותפים לגילוי כבוד ה' בעולם.

ועל כך כל תפילותנו, כל תפילות הימים הללו, מכוונות לרצון האדיר הזה, וכל מעשינו כל השנה ובימים אלו במאמץ מיוחד צריכים להיות מכוונים לכך.

השאלה שכל אחד ואחד צריך לשאול את עצמו, זה איך במעשיי ובדיבוריי, במחשבתי וברגשותיי אני ממליך את ה'.

יש דבר אחד שמעכב מאד את התהליך, שאדם לא מאמין שהוא יכול וראוי להיות ממליכי ה', הרי כל אחד מאיתנו וודאי רוצה בכל ליבו, נפשו ומאודו להיות ממליכי ה', אז מה מעכב? מה עוצר? מה מונע מאיתנו לפעול בכל הכוח?  – המחשבה שאנו לא ראויים, לא שייכים ולא יכולים.

וכאן מגיעה הפרשה שלנו ואומרת, דבר ראשון, לא רק שאתה ראוי, אתה נצרך מאד, המלכת ה' תלויה בכך שכל ישראל יתגייסו, אי אפשר לוותר על אף אחד.

הקב"ה רוצה אותך עם החסרונות שלך, עם אי השלימות שלך.

כפי שכותב הרב אייל ורד (עם שינויים קלים):

אחת לכמה שנים מתרחשת אולימפיאדה, התחרות הזו –  מקדשת את השלמות, את הגוף הקרוב  ביותר לשלמות האנושית. כל חיסרון הוא כשלון. ואת החסרונות צריך להסתיר או להעלים , במגוון אמצעים.

מיד לאחריה, נערכת אולימפיאדת  הנכים, פאראלימפיאדה,. התחרות הזו מדגישה משהו אחר לגמרי. הגוף אינו נושא שם. הגוף נמצא, שבור, או קטוע או פגוע, מונח על כסא גלגלים כזה או אחר.

מה שעומד שם על הפרק זו היכולת להתגבר על החסרונות. החסרון נהפך במובן מסויים ליתרון מפני שדרכו ניתן לחוות ביתר שאת את העוצמה הפנימית, את כוחה של הנשמה הנמצאת בפנים, את הרוח הנמצאת בגוויה ומניעה אותה .

התחרות  הראשונה היא של המושלמים.

והשניה היא של בעלי התשובה. אלו שיש להם כמה וכמה חסרונות, אך הם החליטו לא להכנע להם, אלא לגלות דרכם, ובגללם, יכולות פנימיות עמוקות וסמויות הקיימות בהם.

לא לחינם בזו הראשונה עם ישראל רחוק מלהצטיין. הגוף לשם גוף מעולם לא היה ולא יהיה הכשרון המרכזי שלנו.

ואילו בזו השניה – ישראל מובילה. כי אנחנו בעלי תשובה. יודעים שאנחנו חסרים ובכל זאת מנסים, מבעד לחסרונות לגלות משהו אחר, פנימי ועמוק. וזדונות ונכויות נהפכות לנו לזכויות.

כי חטא הוא בעצם נכות. הרי למילה חטאים יש כמה פרושים. אחד מהם הוא חסרים. כמו שאמרה בת שבע לדוד בסוף ימיו ' וְהָיָה כִּשְׁכַב אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עִם אֲבֹתָיו וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים' ופרש שם רש"י- חסרים.

החטא מונח  בעצם העובדה שנבראנו חסרים, בעלי מום. עם יצרים ותאוות ונפילות ' אמנם כן יצר סוכן בנו'.

מושלמים יש לו לקדוש ברוך הוא מספיק, רבבות מלאכים. ובכל אופן חפץ דווקא בנו , עם כל החסרונות שלנו , עם כל החטאים.

כי יש נחת מיוחדת שדווקא הנכה  והחסר, לא מוותר ומראה למה הוא באמת מסוגל ומהיכן נובעת העוצמה.

ככה בראת אותנו , חסרים ונכים. ובכל אופן אנחנו נבוא בראש השנה ונעמוד ונכריז יחי המלך.   כי המלך הזה לא חפץ במושלמים. הוא חפץ באלו שמתאמצים עבורו. באלו שכדי להגיע נפלו ונכשלו, אבל שוב קמו, הפנים שרוטות מרוב מאמץ וגם הלב. הבגדים קצת קרועים ואין תואר והדר של ריצה מהירה ומשוחררת אלא רק זחילה מייגעת בתוך שדה קוצים כשכל צעד הוא איטי להחריד ומלא כאב.

אלו ימליכו את המלך.

'ראיתם את החסרים שלי' יאמר הקדוש ברוך הוא לפמליה של מעלה, ראו איך מבעד לחסרון הם לא מתייאשים, מנסים שוב ומצליחים. עומדים על הבימה הזו , עם החסרונות. לא מסתירים אותם. החסרונות הללו, החטאים הללו הם הרקע לכל הנחת הגדולה. מבעד לחסרון הם חוזרים. מבעד לכאב.

אתם ניצבים היום כולכם , אומרת לנו הפרשה. עומדים . ראשיכם שבטיכם,  שבודאי נראים טוב, כמו שראוי להראות ראש  שבט ומנהיג. אבל לא רק הם מתייצבים. באים  גם חוטבי עצים ושואבי מים, בעלי גב כפוף וכפות ידיים מיובלות המצח חרוש מרוב קמטים, והשרירים מכווצים.גם הם ניצבים עומדים וממליכים את המלך, דרך החסרונות.

בראש השנה לא מזכירים חטאים. כי בראש השנה מתברר שהחטאים, החסרונות, הם עצמם זכיות עצומות. כי  באנו אל המלך , ובפינו רק בקשה אחת, שיותן לנו , על אף כל חסרונותינו , על אף שאין אנו מושלמים כלל וכלל, ובעיני עצמנו איננו ראויים, ובכל אופן נפשנו בשאלתנו שיותן גם לנו  להמליך את המלך.

והבקשה הזו, מפיהם של בעלי חסרונות, היא מעלה חן וחסד לפניו יתברך, וממתקת הדינים ומעבירה רוח של רחמים ותחנונים לפני המקום,  לתת לנו  שנה טובה ומתוקה, מלאת בטוב ובקרבה '  טוֹב וְיָשָׁר  ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ', אמן".

המלכת ה' העולה מכולם היא הנדרשת.

המדרש אומר על הפסוק: "אתם עדיי ואני אל", אם אין אתם עדיי – אני לא אל!, שמעתי מהרב דודקביץ שאמר, כפי שאנו אומרים: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה! – כך הקב"ה אומר – בניי אהוביי, אלא לי בנים אלא אתם, כי אנו בניך ואתה אבינו, אנו עבדיך ואתה מלכנו…

והדבר השני שאומרת הפרשה, אתה לא רק נצרך, אתה גם יכול!

"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא, לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה, ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה, כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו".

כפי שכותב הרב קוק: "עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של התשובה".

אפשר לתקן, אפשר לשנות, וכיוון שהשינוי והתיקון מתאים לטבענו וייעודנו, הוא קל, רק צריך להאמין שאפשר לתקן, שאפשר לשנות.

הבעיה היא לא שהקב"ה לא סולח ומוחל, ידו פשוטה לקבל שבים, אלא הבעיה שאנחנו לא משחררים ומוחלים לעצמנו.

יהי רצון, שנזככה להמליך את הקב"ה, בכל ליבנו, נפשנו ומאודנו, שנזכה לדעת ולחוש שה' רוצה שנמליך אותו, לא רק כאומה אלא כל אחד ואחד מאיתנו, ושנזכה להאמין ביכולת להשתנות ולתקן!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן