חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם טבליות של tums מותרות בפסח

שלום כבוד הרב, לאחרונה עלתה הבעיה ששינו את נוסחת התרופה נגד צרבת tums. הרבנים ולא יודעים להגיד האם התוספת שנותנת טעם לtums היא חמץ או לא. מצד אחד אומרים הבגלל שזה תערובת טעמים אז אין לדעת איזה טעם נותן מה ולכן זה מותר, מצד שני אומרים שבגלל שהתוספת נותנת טעם אין להשתמש. מצרפת תשובה באנגלית לגבי עניין זה. מה פוסק ברב במקרה הזה? Tums (Passover) Status: Why does the cRc Pesach Guide say that all Tums aren’t acceptable but others list certain types as acceptable? The reason for the difference in policy is a Rabbinic difference of opinion as to whether one must refrain from consuming products which contain flavors of unknown kosher and Pesach status. Some Rabbis take a lenient position due to the fact that most of the flavor-contributing chemicals are not chametz, no single chemical’s taste is perceived in the final product (i.e. zeh v’zeh gorem), and the flavor is used in tiny proportions. Other Rabbis argue based on halachic and factual grounds which are beyond the scope of this document. The cRc follows the latter, stricter approach to this question. We are unable to determine whether the flavorings used in Tums are acceptable for Pesach, and therefore cannot recommend them. Others who list certain Tums products as acceptable for Pesach are aware of this but accept the lenient approach outlined above, which rules that flavors of unknown status do not compromise the Pesach status of the Tums. It is noteworthy that there is corn starch in every variety of Tums which we looked at, which means that even according to the lenient approach the Tums should only be consumed by those who are Sephardic or ill and permitted to eat kitnios.

מותר

כך כתב הרב מלמד בעיתון רביבים של שבוע שעבר:

כתבתי (בפניני הלכה ח, סוף הערה 9) שבשעת הדחק, כאשר לא ניתן לברר אם התרופה הטעימה כשרה, גם שלא לצורך פיקוח נפש, מותר ליטול אותה בפסח, שהואיל וברוב רובן של התרופות אין חמץ, אפשר להקל על פי הרוב, כמבואר בשולחן ערוך (יורה דעה קי, ג).

אולם עתה שלח לי ידידי הדגול הרב שאול דוד בוצ'קו שליט"א תשובה שכתב, ובה בירר שגם בתרופות הטעימות אין חשש חמץ. ראשית, מפני שרק באחוז זעיר מהן מעורב עמילן או אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן. וגם באלה שיש בהן עמילן שהופק מדגן אין חשש חמץ, מפני שעמילן זה הופרד משאר מרכיבי החיטה, והוא לבדו אינו יכול להחמיץ, וכפי שבירר הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בתשובתו לגבי חומצת לימון (ראו פניני הלכה פסח ח, ח). וגם אם עירבו בתרופה אלכוהול שהופק מחמשת מיני דגן, הוא שונה מאלכוהול לשתייה, הואיל והוא נועד לצורך רפואי שנועד להמסה. ריכוז האלכוהול שבו בין 95 ל־99 אחוזים, ונוזל כזה אינו ראוי לשתייה, ולכן גם אם הופק מחמשת מיני דגן נפסל מאכילת כלב לפני פסח, ולכן אין בו איסור חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 18:15:59

לחיצת יד לאישה

האם מותר ללחוץ יד לאישה משום נימוס?

לא. היא צריכה להיות מנומסת כלפיך ולכבד את התורה שאתה מאמין בה ולא ללחוץ את ידך. ואם היא לא יודעת, אז תסביר לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-18 06:33:18

מעשר כספים להורים

שלום רב, ההורים של אשתי בגיל פנסיה, סביב גיל 70 ואין להם קרן השתלמות ורק פנסיה מינימלית. חמי חולה והם אינם עובדים. ברשותם הדירה שהם חיים בה כך שאין להם שכר דירה לשלם. הם חיים בצמצום, אינם קונים לעצמם בגדים או תכשיטים. הם מסיימים כל חודש במינוס. גיסי עוזר להם כספית מידי פעם. האם ניתן לתת להם מכספי מעשר או שעדיף לתת לעמותה שמחלקת לעניים?

אביא לך את המובא בפניני הלכה ליקוטים ב' סוף פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

טו – צדקה להורים

שאלה: האם אפשר לתת את כספי המעשר להורים נזקקים? תשובה: אם יש לבן אפשרות לפרנס את הוריו הנזקקים הוא חייב לפרנסם. ואמרו חכמים שאם ייתן את כספי הצדקה שלו להורים, תבוא לו מארה (קללה), שאין ראוי שייתן אדם להוריו צדקה אלא ראוי שיסייע להם מכספו האישי. אבל אם מצבו הוא, שבלא כספי מעשר כספים לא יוכל לעזור להוריו, הרי ההורים קודמים לבנים ולכל שאר העניים, ולכן ייתן להם את כספי המעשר (שו"ע ורמ"א יו"ד רמ, ה).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:57:53

קטניות

שלום וברכה, שבבי שקדים מולבנים שכתוב עליהם "לאוכלי קטניות" אך ברכיבים כתוב "שקדים מקולפים 100%", האם מותר לאכול אותם למי שלא אוכל קטניות? לא יודע אם זה קשור, אבל אציין שאנו נוהגים לאכול לפתית.

מותר. ובכלל, כל דבר שברכיבים לא ברור למה כתוב לאוכלי קטניות, או שהסיבה שכתבו כך היא משום שיש במאכל שמן קנולה או שמן סויה – מותר.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה':

שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-17 18:33:29

יש לך שאלה?

פרשת בשלח וט"ו בשבט

בשירת הים אנו אומרים: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך", שני שלבים לחזרתנו לארצנו, השלב הראשון הוא ההגעה לארץ, והשלב השני הוא הנטיעה בארץ.

כך אנו אומרים גם בתפילת מוסף בכל שבת: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו גבולינו", שוב אנו מוצאים את שני השלבים, מה עניינה של נטיעה זו עליה אנו מתפללים?

לפני שנענה על שאלה זו, נזכיר את דברי חז"ל על חשיבות הנטיעה בארץ ישראל:
"'כי תבואו אל הארץ ונטעתם' – אמר הקב"ה לישראל אע"פ שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: 'נשב ולא נטע', אלא הוו זהירים בנטיעות שנאמר: 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'" (תנחומא קדושים ח)
"רבי יהודה ברבי סימון פתח: 'אחרי ה' אלוקיכם תלכו…ובו תדבקון' – וכי אפשר לבשר ודם להלך אחר הקב"ה? אותו שכתוב בו 'בים דרכך ושבילך במים רבים', ואתה אומר 'אחרי ה' אלוקיכם תלכו'? 'בו תדבקון' – וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהידבק בשכינה? אותו שכתוב בו: 'כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא', אלא מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב: 'ויטע ה' אלוקים גם בעדם מקדם', אף אתם שנכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה. הגא הוא דכתיב: 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם'" (ויקרא רבה כב, ב)

מה החשיבות הגדולה של הנטיעה, שיש בה דבקות בקב"ה והליכה בדרכיו?

האב"ע מבאר: "תבאמו ותטעמו – תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו, כדרך 'בהר מרום ישראל אשתלנו', הנטיעה היא היאחזות חזקה, היא להתחבר למקום באופן שלא ניתן לניתוק.
שאנו נוטעים עצים אנו נאחזים ומיישבים את הארץ, בחיבור עמוק ושורשי, ככלל נטיעת האילנות היא ראיה רחבה לטווח ארוך.

שאדם נוטע הוא דואג לא רק לעצמו אלא לדורות, הוא מודיע שהשייכות שלו לארץ איננה ארעית אלא היא קבועה, לא לחינם כל אוהבי הארץ מחכים להחלת הריבונות על כל חלקי ארצנו, החלת רבונות בימינו כמוה כנטיעת אילנות בימיהם, אמירה אנו נאחזים בארץ הזו והיא שלנו לעולם.

האור חיים הקדוש אומר על הכפילות 'תביאמו ותטעמו': "תפול וגו' עד וגו'. פסוק זה ושלאחריו ידבר כל אחד על ב' הכנסות לארץ אחת בימי משה ואחת בימי המשיח, ולזה אמר העניינים כפולים"

הכניסה שלנו לארץ בעת הזאת היא כניסה חד כיוונית, מובטחים אנו ממקורות רבים ונאמנים שלא תהיה גלות שלישית, לכן על ביאה זו אומרת התורה 'תטעמו'.

גם אבותינו ביטאו את אהבתם לארץ בנטיעות, אברהם אבינו נטע אשל בבאר שבע, יצחק אבינו מצטווה 'שכון בארץ' – וחז"ל מפרשים: 'הווי נוטע, הווי נציב', וגם יעקב קונה את חלקת השדה.

שאנו מגיעים ונוטעים אילנות בא"י, הארץ נותנת את פירותיה בעין יפה וזה עצמו הוא הסימן הבהיר ביותר לגאולתינו: "ואמר רבי אבא, אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא'". (סנהדרין צז ב).

עד כדי כך הדבר חשוב שכתוב באבות דרבי נתן, דברים מופלאים בשם אחד מצופי הגאולה הגדולים ביותר, רבן יוחנן בן זכאי: "אם הייתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך 'הרי לך משיח', בוא ונטע את הנטיעה תחילה, ואחר כך צא והקבילו", לנטוע נטיעות ישראל, לפעול לחיבור העם וארצו גדול וחשוב יותר מהקבלת פני משיח!

בדרך זו נבין את תפילתו וצפייתו של אחד מיחידי הדורות, הגאון רבי אליהו מוילנא, שזירז את תלמידיו לעלות לארץ ולחדש את היישוב בה: 'יזכני ה' יתברך לנטוע במו ידי עצי פרי בסביבות ירושלים, לקיים כי תבואו אל הארץ ונטעתם , בסוד קץ המגולה'.

זוכים אנו בזכות הנוטעים, בזכות הבונים, בזכות המתיישבים לקיום חזון הדורות:

'והארץ הנשמה תעבד, תחת אשר הייתה לשממה לעיני כל-עובר. ואמרו: הארץ הלזו הנשמה – הייתה כגן-עדן, והערים החרבות והנשמות והנהרסות – בצורות ישבו. וידעו הגויים אשר ישארו סביבותיכם, כי אני ה' בניתי הנהרסות, נטעתי הנשמה, אני ה' דברתי ועשיתי' (יחזקאל לו, לד-לו).

"ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש" (ירמיהו כד, ו)

"וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי" (ירמיהו פרק לב, מא)

"ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם, ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלוקיך" (עמוס ט, יד-טו)

יהי רצון שנזכה במהרה להחלת הרבונות בכל חלקי ארצנו, לנטוע ולבנות, להיאחז ולהתנחל בכל מרחביה האהובים ונסיים בדברי הרב קוק: 'מטעי עצי פרי על אדמת הקודש יפריחו תקוות דור דורים'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן