חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תחומים המותרים בהר הבית

שלום הרב מה התחום המותר לעלייה להר הבית בצד מערב? מותר ללכת עד למדרגות כפי שיש עולים שעושים? ובצד צפון, מותר ללכת בשביל המתקרב לכיפת הסלע? ובדרום האם צריך להקיף עיקוף גדול או שאפשר לעשות את המסלול הקצר?

מערב: מצד הדין מותר להגיע עד המדרגות בלי לעלות עליהן. אבל מי שמעוניין לחשוש לכל הדעות יש מקום להדר ולא להתקרב אליהן אלא ללכת במרכז השביל.

צפון: אפשר ללכת בשביל שמתקרב לכיוון כיפת הסלע, ולעמוד לקראת סופו. גם כאן, מי שרוצה לחשוש לכל הדעות, עדיף שיימנע מכך.

דרום: ישנה דעה בודדת, וגם קשה להסברה, הטוענת שקודש הקודשים היה במקום בו מצוי כיום המתחם הנקרא בערבית אל-כאס (הכוס), ולפי דעה זו צריך להיצמד כמה שיותר למסגד אל-אקצא בשביל לא להיכנס לאזור בעייתי. אבל כאמור זו דעה דחויה ואין צריך לחשוש לה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-24 17:53:37

הכשרת תבנית מלוכלכת

שלום, אם אני רוצה להכשיר תבנית אפיה (כמו שכתוב בציטוט למטה), האם זה בסדר שהתבנית מלוכלכת? כי יש לכלוכים ושומנים דבוקים שגם אם משרים בסבון ומשפשפים חזק לא יורדים. תודה רבה תנור אפייה: מנקים את התנור משיירי מאכלים, מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, ובזה גוף התנור מוכשר. תבניות אין מכשירים, הואיל ולדעת רוב הפוסקים צריך להכשירן בליבון חמור, והוא עלול להזיק להן. במקום הפסד מרובה, כגון שאין דרך להשיג תבניות חדשות או שמחירן גבוה, ניתן להכשירן על ידי חימומן בתנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה (לעיל הלכה ז' והערה 8).

עקרונית בהכשרת ליבון קל של חום התנור צריך שהכלי יהיה נקי לגמרי, כי לא תמיד הוא שורף את שאריות המאכל. אבל למעשה, אם מנקים היטב ונשארים רק שאריות דבוקות, סביר שיישרפו בחום התנור, וכדאי במקרה כזה לשים יותר מחצי שעה כדי שבטוח יישרף.

הלכות כשרות המבוארות בפניני הלכה מסוכמות בקצרה הלכה למעשה, יחד עם שאר ההלכות המבוארות בפניני הלכה, בספר שהוצאנו כעת – 'קיצור הלכה' –  https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-21 10:04:20

הכשרת תנור

יש לנו תנור שלפני חצי שנה בערך בישלנו בו בשרי, ואנחנו רוצים להפוך אותו לפרווה, שיהיה אפשר לאכול עם החלות שנאפות בו חלבי, איך עושים את זה? אנחנו אשכנזים. תודה

להפעיל אותו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

כך מובא בפניני הלכה כשרות, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/), אביא לך את כל דיני תנור כפי שמופיעים בספר הקיצור:

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:45:27

שמו"ת בשבת אחרי מנחה

האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

מותר, כפי שמופיע בפניני הלכה שבת, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שניים מקרא ואחד תרגום

יב. תיקנו חכמים לגברים לקרוא בכל שבוע פעמיים את כל פסוקי הפרשה שיקראו בשבת הקרובה, ופעם אחת את פירוש הפסוקים על פי תרגום אונקלוס (אם מבין אותו), או על פי פירוש רש"י, ואת הפסוקים שאין עליהם פירוש רש"י, יקרא שלוש פעמים.

יג. אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מזמן תפילת מנחה של שבת, שאז מתחילים לקרוא את פרשת השבוע הבא, ועד סעודת שחרית של השבת הבאה. ואם כבר אכל, ישלים את הקריאה עד תפילת מנחה של שבת. ואם לא הספיק, ישלים את הפרשה עד סוף יום שלישי. ואם גם את זה לא הספיק, יקפיד להשלימה עד סיום התורה בשמחת תורה.

יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה בתורה של אותה פרשה, אך לא ראוי לעשות זאת כיוון שמצווה לשמוע את בעל הקורא. אמנם מותר לכתחילה לקרוא בשקט מילה במילה עם בעל הקורא, ויעלה לו לפעם אחת מקרא. ואם יש חשש שקריאתו תפריע לשכנו, יסתפק בהקשבה לבעל הקורא, ותעלה לו שמיעתו כקריאה אחת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-20 11:56:51

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

יש לך שאלה?

פרשת וישלח – "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל"

אנו קוראים בפרשה על הפגישה של יעקב ועשו, והתורה מאריכה בתיאור ההכנות שעושה יעקב לקראת הפגישה.

יעקב מתכונן בשלוש דרכים מרכזיות:

  • דורון – מתכונן לפגישה מתוך ריצוי ואהבה, בגישה חיובית וטובה.
  • תפילה – מתכונן לפגישה מתוך אמונה שהכול מכוון, והקב"ה יסדר את הדברים לטובה.
  • מלחמה – מוכנות להיאבק על האמת, על הדרך, על התפקיד. הנכונות להיאבק כוללת גם מוכנות לשלם מחירים כבדים מנשוא, לאבד חצי ממשפחתו האהובה.

שלושת הדרכים הללו אינן סותרות אלא משלימות, ואנחנו יכולים ללמוד כיצד להתכונן ולהיערך לדברים שונים בחיים.

מצד אחד צריך אמון, רצון טוב וחיובי, לב אוהב ואיכפתי. ומתוך יחס חיובי לצד השני, גם הצד השני ינהג בצורה חיובית. לצד זאת צריך להיות עם אמונה שכל תוצאה שתתקבל היא תהיה לטובה, שאמנם אנחנו פועלים בעולם, אך בסופו של דבר יש מי שמנהל את העניינים. הצד הנוסף הוא שאנו נדרשים להילחם (כשצריך) על אמונותינו ועמדתנו, על האידאליים והערכים שלנו, להביא לידי ביטוי את התבונה והכישרון שהקב"ה נתן לנו. השילוב של כל אלה יחד מוליד התנהלות נכונה ונבונה, שמאפשרת להשפיע ולהוביל, בנועם ובאמונה.

"רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלשה דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום" – כדי להעמיד את העולם, צריך שלושה דברים: "על הדין" – מלחמה, עמידה על שלך; "על האמת" – האמת האלוקית האמונה, שמתבטאת בתפילה; "על השלום" – לבנות חברה טובה ובריאה.

בתוך ההכנות של יעקב למפגש עם עשו אנו מוצאים פרשייה עלומה:

"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו, ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב, ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל, וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם, ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלוקים פנים אל פנים ותנצל נפשי"

מדוע מגיע האיש הזה? למה הוא נאבק ביעקב? מדוע הוא מצליח לפצוע את יעקב?

פירושים רבים לעניין, ונלך היום בדרכו המיוחדת של הרשב"ם:

"ומה שלקה יעקב ונצלע לפי שהקב"ה הבטיחו והוא היה בורח. וכן מצינו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון הקב"ה או ממאנים ללכת, שנענשו. במשה כתיב 'שלח נא ביד תשלח, 'וייחר אף ה' במשה'… אך לפי הפשט לפי שהיה מתעצל ללכת כתיב 'ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו'. וכן ביונה שנבלע במעי הדגה. וכן בבלעם 'וייחר אף אלוקים כי הולך הוא' ונעשה חיגר, כדכתיב 'ותלחץ את רגל בלעם', וילך שפי, חיגר…"

הרשב"ם משווה את המלאך שמגיע אל יעקב למלאך המגיע אל משה רבינו בדרכו ממדיין למצרים, לכוח שמסעיר את גלי הים מול יונה הנביא, ולמלאך הניצב מול אתונו של בלעם. הדבר המחבר בין כל המקרים הללו הוא חוסר המוכנות ללכת לשליחות האלוקית. אלא שיעקב אבינו לא מסרב ללכת. יעקב הולך, צועד קדימה אל מול עשו, אך הרשב"ם מבין שהפחד שאוחז ביעקב גורם לו להיעצר, לברוח – לא להגיע אל המפגש עם עשו.

האם יעקב לא מאמין שה' יכול להושיעו? ברור שיעקב אבינו מאמין. אז למה הוא פוחד הרי יש לו הבטחה אלוקית? נראה שיעקב אבינו לא מאמין בעצמו, כדברי חז"ל: 'ירא שמא יגרום החטא, שמא מעשיו שאינם ראויים יגרמו שה' לא יגן עליו וישמרהו – 'קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך'. כך היה גם אצל משה רבנו – 'הן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה'" – לי הם לא יאמינו, כי מי אני? לא הראה אליך – כי מי אתה (העמק דבר, שם).

ככל שאדם יותר גדול, מוטלת עליו שליחות יותר גדולה, וממילא יש לו פחד יותר גדול האם הוא ראוי לשליחות העליונה, לאחריות הכבדה והחשובה שהוטלה עליו.

יש לנו פחד עצום, אולי איננו ראויים לתפקיד, לשליחות האלוקית שמוטלת עלינו.

וכך כתבה הסופרת מריאן ויליאמסון (ציטוט המיוחס בטעות לנלסון מנדלה):

"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. האור שבנו, לא האפלה שבתוכנו, הוא שמפחיד אותנו יותר מכול. אנחנו שואלים את עצמנו, "איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?"

למען האמת, איזו זכות יש לכם לא להיות? אתם ילדיו של אלוקים. כשאתם בוחרים לשחק בקטן, אתם לא משרתים את העולם. אין שום דבר נאור בצמצום האישיות שלנו כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון. נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו. הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו; כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו. כאשר אנחנו נותנים לאור הפנימי שלנו לזרוח אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. כשאנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים".

וכפי שאומר שליח הציבור לפני תפילת מוסף בימים הנוראים (בנוסח האשכנזים):

" הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ. לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁדַּי, אָיֹם וְנוֹרָא, הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי."

הפחד מובן אך אנו נדרשים להתמלא אומץ, ולעשות את המוטל עלינו, לקדם את מה שאנו מאמינים שצריך לקדם.

ה' שולח את המלאך כדי שיעקב ימלא את שליחותו, כדי שיעקב לא יברח, שהפחד לא יעכב ולא יעצור, כדי שיעקב ילך לשליחותו בעוצמה ובאומץ.

אנו כולנו נקראים "ישראל" על שם המאבק הזה – "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל", כי זה תפקדנו, לא לפחד ולא לחשוש, ובוודאי שלא לברוח, מייעודנו הגדול להביא את דבר ה' לעולם.

יהי רצון שנדע לפעול באומץ ובנחישות לעשות את תפקידנו כיחידים וכאומה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן