Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

על המחייה ועל הכלכלה – פרשת בהר

הרב גור גלון

המצווה לעבוד והמצווה לשבות

פרשת בהר עוסקת בכלכלה הראויה על פי הדרכת התורה. במאות השנים האחרונות (ובאופן בולט מאז המהפכה הצרפתית) העולם עוסק בשאלת המדיניות הכלכלית הראויה. תנועות אדירות קמו ונפלו על שאלת המדיניות הכלכלית, ועד היום אין הכרעה מוחלטת בשאלה זו.

בפרשתנו אנו מוצאים מבט כללי על שאלה זו והשאלות הנלוות אליה.

הפרשה פותחת במצוות השמיטה, "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע…". שני דברים בולטים בפסוקים אלו: 1. ישנה מצווה לעבוד. 2. אף על פי שהעבודה חשובה מאוד, היא אינה חזות הכל. פעם בשבע שנים על האדם לשבות ממלאכה ולהקדיש את זמנו לה' – ללימוד תורה ולהתחזקות רוחנית (כפי הדרכת התורה בכל שבת).

השמיטה היא הנקודה החשובה, שכן בעולם בו הכסף והעבודה הם חזות הכל ברור הדבר שיהיו קלקולים גדולים בתחומי הכלכלה, והשמיטה באה על מנת שלא נגרר לכך. בשנת השמיטה שווים כולם – בין עני ובין עשיר, בין גר ובין אזרח הארץ – כולם יכולים לקחת מן השדות כדי צרכם ולהקדיש את זמן למילוי רוחני במשך שנה שלמה.

היובל – למנוע עבדות לצמיתות

הנקודה השנייה בפרשתנו היא שנת היובל. היובל ככלי חברתי-כלכלי, יצר מציאות בה גם אדם שכשל בהתנהלותו הכלכלית, לא הפך להיות תלותי לשארית ימיו באנשים שהצליחו לכלכל את צעדיהם כראוי. ונבאר מעט את העניין. בעבר מקור ההכנסה הבסיסי והעיקרי היה הקרקע, אשר אפשרה לכל אדם שעבד בחריצות להתפרנס בכבוד. אך ברגע שאדם כשל מסיבות שונות, ונאלץ למכור את הקרקע שלו, הוא נהיה תלותי בבעלי הקרקעות. מצב זה, אילולא היובל, יעבור לבניו ובני בניו עד סוף כל הדורות. התורה צוותה לנו את היובל המאפשר התחלה מחדש.

אין מניעה שייווצרו מעמדות ויהיה פער בין עשירים לאנשים רגילים (וודאי שהכספים שנאספו במשך השנים על ידי האדם שצבר הון וקרקעות, יישארו בידיו), אך כל אחד צריך לקבל את אפשרות הפרנסה הלא-תלויה. כחלק מחירות מתבקשת זו, נמחקים החובות ומשוחררים העבדים וכך נמנעים ממצבים בהם יש משפחות תלויות בחסדם וטובתם של בעלי הקרקעות.

כדי להבטיח שמנגנון זה יעבוד ישנה אזהרה  לא למכור את הארץ לצמיתות. על פי חלק מן הראשונים האיסור הוא למכור לגוי שלא יקיים את מצוות היובל וממילא תמנע זכותה של הבעלים הראשונים לחזור אל ארצם, כי עלול היה אדם לומר: 'מדוע אמכור ליהודי במחיר מוגבל, שהרי המכר רק עד היובל, אמכור לגוי במחיר גבוה כי זוהי מכירה לעולם…', לכן אסרה התורה למכור לצמיתות.

וחי אחיך עמך

הנקודה השלישית בפרשתנו, היא האפשרות אפילו בתוך היובל, לגאול את הקרקעות ואת העבדים, וכן להימנע מניצול הקשיים והמסכנות – איסור הריבית, האיסור לעבוד עבודת עבד באחיך, החובה להעניק תנאים סוציאליים נאותים. כלומר, חוץ מהחזרת המצב לקדמותו ביובל, יש גם לדאוג לעובד או למתקשה כל השנים.

השילוב של שלוש הנקודות הללו:

  1. ההבנה שהכלכלה איננה תכלית וחזות הכול, והעיקר הוא ההתקשרות אל הנצח – אל הקב"ה.
  2. היכולת לתת הזדמנות מחודשת לכל משפחה להתפרנס בכבוד.
  3. ההקפדה שגם מי שנאלץ לעבוד כשכיר יקבל את הזכויות הראויות, ומי שמתקשה יקבל סיוע ללא ניצול של מצבו.

יוצר מציאות כלכלית וחברתית בריאה.

יש מכאן גם לימוד חשוב לכל אחד ואחד מאיתנו. עלינו לזכור מה עיקר ומה טפל, לשמור על עצמאותנו –לא להשתעבד, לדאוג לעזור לחלשים ולהיזהר שלא לנצל את מצבם, להתייחס בכבוד ובאנושיות לאנשים 'המשרתים' אותנו ולהשתדל לעזור לאנשים לעמוד על רגליהם לבל יהיו תלויים באיש- 'והחזקת בו וחי אחיך עמך'.

ההתנהלות לפי צוויי פרשתנו היא התיקון העמוק בימים אלו של האבלות על תלמידי ר"ע שמתו כי לא נהגו כבוד זה בזה, ויהי רצון שנזכה מתוך העיסוק בהם לתקן את עצמנו, את חברתנו ואת כלכלתנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן