חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

יש לך שאלה?

פרשת וילך ויום הכיפורים – לקחת אחריות!

בפרשת השבוע אנו מתבוננים ביומו האחרון של משה רבנו, שכל תיאור שננסה לצרף אל שמו רק יקטין את גדולתו והשפעתו העצומה על עם ישראל והעולם כולו. די לנו לומר שהוא האיש שמוזכר הכי הרבה פעמים בתורה (616 פעמים).

בתחילת יצירתו של משה אנו מוצאים את המילה 'וילך': "וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי", וגם ביומו האחרון אנו מוצאים את אותה המילה: "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל". בהמשך הפרשה הקצרה הזאת מופיע שוב פעם אותו הפועל: "ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתייצבו באהל מועד ואצוונו וילך משה ויהושע וייתיצבו באהל מועד".

המפרשים דנים על המילה 'וילך' – להיכן הלך משה?

הספורנו כותב: "וילך – התעורר לזה, כמו 'וילך איש מבית לוי'". כלומר המילה וילך עניינה ליזום ולפעול, אותה פעולה אדירה שהחלה באחריות של עמרם אביו של משה, שמחליט בעצת ביתו להמשיך להוליד ילדים, להמשיך לקיים את האומה. למרות הגזירות הנוראות, העינוי, השיעבוד, זריקת הילדים ליאור. פעולה זו נמשכת כל חיי משה רבנו באחריות אדירה על עם ישראל, במסירת התורה לאומה, ונמשכת עד יומו האחרון בו הולך משה רבנו ומחזק את עם ישראל להמשיך את ירושת הארץ ושמירת התורה. זה חלק ממורשתו האדירה של משה רבנו.

מתוך כך עלינו ללמוד על חובתנו ליזום ולהתעורר ולקחת אחריות: לקחת אחריות על חיינו, על משפחתנו ועל עמנו, לקחת אחריות על הופעת התורה בעולם ועל מלכות ה' בעולם – אלו עניינם של הימים הללו, עשרת ימי תשובה, ימים של לקיחת אחריות גדולה, ומחויבות שלנו להמשיך ללכת, להמשיך לקדם את גאולת ישראל והעולם, להמשיך ליזום ולפעול, לתקן, לחדש ולהעמיק.

אנו עומדים לקראת יום הכיפורים בו נחזור שוב ושוב על הווידוי שתמציתו הוא לקיחת אחריות על חיינו ומעשינו, כפי שכותב הרב קוק (אורות התשובה טז, א*):

"אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם. וזהו גם כן תוכן הווידוי המחובר עם מצות התשובה שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי-אם אותו בעצמו. ובזה הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ועוצם יכולתו על סדרי חייו ומעשיו, ומתוך כך הוא מפנה לפניו את הדרך לשוב אל ד', לחדש את חייו בסדר הטוב. אשר יכיר שהוא מוצלח בעדו כאשר ישאב ממקור הדעת, המתחבר אל קדושת אור התורה, המשיבת נפש".

כשהאדם מתייצב ומוכן לקחת אחריות יש סייעתא דשמיא, כרמז הנודע לאלול: 'אני לדודי ודודי לי', אבל בואו נשים לב, זה מתחיל מאיתנו – אני לדודי.

יהי רצון שנזכה להתעורר ולקחת אחריות על חיינו, על עם ישראל, ומתוך שאנו ניקח אחריות, הקב"ה יסייע בעדנו להצליח ולקדש את שמו בעולם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן