חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת תצווה, זכור ופורים  – שותפים עם אל

פרשת השבוע פותחת בציווי על הדלקת המנורה: "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". הציווי להאיר את נר התמיד הוא בעצם ציווי לפעול להארת המציאות ותיקון העולם. זהו תפקידם של ישראל, להעלות נר תמיד.

נקודה חשובה שמודגשת בהעלאת הנרות הוא הרצון האלוקי לשותפות האלוקית איתנו, הרצון שאנחנו נאיר, כלשון המדרש:

"ואתה תצוה, הה"ד 'תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסוף', בד' דברים נתאוה הקב"ה למעשה ידיו…והקב"ה משמר עולמו שנאמר: "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ה' שומרך, ואמר לישראל שישמרוהו שנאמר: 'והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה', ומאיר לעולם דכתיב: 'והארץ האירה מכבודו' ואמר לישראל ויקחו אליך שמן זית זך הוי למעשה ידיך תכסוף".

הקב"ה מאיר את כל העולם, ועדיין הוא רוצה שאנו נעשה ונפעל.

הדבר בא לידי ביטוי גם בנר המערבי. על המילים 'להעלות נר תמיד', דורשים חז"ל שיהא נר מערבי דולק תמיד. כלומר, המנורה היא רצונו של הקב"ה שאנחנו נפעל ונאיר, וכשאנו פועלים הקב"ה מסייע ומגביר את האור.

אותו העקרון מופיע גם במלחמת עמלק, שזו הפעם הראשונה בה נדרש עם ישראל להילחם, בידים. לכן יהושע נבחר ולא משה, הנהגת א"י שבה הקב"ה שורה במעשה ידינו. אלא שגם במלחמה זו צריך לדעת שכוחם של ידינו העושות מלחמה הוא מכוח החיבור לידיו של משה הנישאות בתפילה לקב"ה. חיבור העשייה האנושית עם הברכה האלוקית הוא האידאל העליון.

לעניות דעתי זו השותפות הגדולה ביותר והמדרגה העליונה ביותר, ייחוד קוב"ה ושכינתא, שהאדם פועל עם אל.

גם בפורים, אנו נדרשים לפעולות ובחירות. שם שמיים לא מוזכר במגילה כי כביכול אנו פועלים, אנו עושים, וזה הדבר הגדול ביותר.

במגילת אסתר מתגלה כיצד הקב"ה טווה בהסתר את כל החוטים: מרדכי הציל את אחשוורוש והדבר נכתב בספר הזכרונות, אסתר מגיעה למלכות, והמלך דווקא בגלל שלא הגידה את עמה ומולדתה רוצה להתקרב אליה בכל דרך ועוד. הכול כבר מוכן ומזומן, ואף על פי כן אנו נדרשים לעשייה ומסירות:

  • אסתר חייבת להיכנס אל המלך. ללא כן התהליך האלוקי שכבר נרקם לא יוכל התקדם.
  • התשועה בסוף היא לא נס אלא ניתנת ליהודים האפשרות "לעמוד ולהיקהל על נפשם".

הדימוי שלי לפורים הוא של שרשרת דומינו ארוכה, אבל עד שלא נפיל את הקובייה הראשונה השרשרת לא תיפול.

הגמרא אומרת (יומא כט א): "א"ר אסי, למה נמשלה אסתר לשחר, לומר לך, מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הניסים". מדוע סוף הניסים זה שחר, זה אור? "שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי" (הל' יסודי התורה, פ"ח, ה"א). אותות נחוצים כל עוד שמתקיימת הנבואה "השמן לב-העם הזה, ואזניו הכבד, ועיני השע" (ישעיה ו, י). זהו לילה, חושך, לא רואים ולא מבינים. אבל כאשר "יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין – ושב ורפא לו" (ישעיהו שם). כשהאוזן ששמעה על הר סיני נפתחת, אין צורך בניסים, אז יום גדול ובהיר, עולה השחר – השחר של האמונה, השחר של עם ישראל והשחר של העולם כולו – "אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח, והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך" (ישעיהו נח, ח).

שוב אין צורך בניסים, בכל מקום שאנו מסתכלים בעולם, בכל מהלכי ההיסטוריה האנושית המובלת ע"י קורא הדורות מראש לגאולת ישראל – אנו רואים ומצביעים באצבע – "זה אלי ואנווהו". ואז "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל'". (סנהדרין צח, א)

המטרה היא שאנו נפעל ונדע שכל כוחנו הוא מהקב"ה והוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.

לכאורה המגילה ללא שם שמים, סיפור היסטורי של פוליטיקה, אבל באו חכמינו והורו "קחו את הסיפור הרגיל הזה ואימרו עליו ברכה "שעשה ניסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה", ולכשתתעורר בכם הפליאה – אילו ניסים? התבוננו שנית, ויותר לעומק, ותגלו את ההשגחה האלוקית הפועלת דרכנו.

 

רעיון זה מרומז גם בשם המגילה – מגילת אסתר – גילוי ההסתר, חשיפת הרז הטמון גם בחיים הפשוטים והטבעיים, לכאורה. והזוכה לחשוף רז זה יבין גם מדוע גדולה מעלת פורים מיום הכפורים. יום כפור הוא יום אחד בשנה של התנשאות, התעלות ותיקון עצמי. ואילו פורים מלמדנו את השמחה שבגילוי האלוקות בכל יום ובכל רגע. גם בחולין וגם בטבע.

 

גילוי כזה הוא עמוק יותר, מקיף יותר מאשר הגילוי החד-פעמי של יום כיפור. הוא מגלה את האלוקים החי וקיים בחול כבקודש, בטבע כבנס, במעשה ידינו ממש. וכך מובא עניין זה בדברי רבי נתן (ליקוטי הלכות, הלכות תשעה באב ותעניות ד, ב'):

 

"כי לכאורה קשה – מה קול הרעש הזה, שהפליאו רבותינו זכרונם לברכה בתוקף הנס של פורים, שהוא גדול מכל הניסים?…הלא בנס של פורים לא היה שום שינוי הטבע כמו שהיה בניסים של יציאת מצרים וקריעת ים-סוף שראו שידוד המערכות ושינוי הטבע…אך ניסים נגלים כאלה שהם שינוי הטבע אינם יכולים להיות כי אם לפי שעה…באותה העת ששימש הנס, אבל אחר כך הקב"ה מנהיג עולמו בחסר ומסתיר את עצמו בתוך הטבע.

…אבל בנס של פורים לא היה שום שינוי הטבע ואף על פי כן ראינו על ידי זה עוצם נפלאות השגחתו יתברך עלינו בכל עת, אפילו בעת תוקף ההסתרה מאוד…ועל כן זה הנס של פורים גדול מכל הניסים, כי על ידי זה רואים עוצם השגחתו יתברך תמיד, ובודאי כל מה שנעשה עימנו גם עתה בדורות הללו – הכל לטובתנו, ואף על פי כן השם-יתברך מסתיר את עצמו בכל הצרות והמניעות והיסורים בדרכים נפלאים לטובתנו, לחיותנו כיום הזה, עד אשר תצמח קרן ישראל ויבוא משיח צדקנו, ואז נבין ונראה כל מה שסיבב השם-יתברך עמנו בנפלאותיו – לטובתנו. אפילו בתוקף מרירות הגלות".

 

זוהי פרשת הדלקת הנרות, זוהי מלחמת עמלק וזוהי שמחת הפורים, אז בואו נשמח בחיינו, במעשינו, כי אין שמחה גדולה יותר משותפות עם אל!

 

פורים שמח!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן