חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מצה

שלום, בספר פסח, טז, כב מבואר שכזית הוא שליש מצת מכונה/עבודת יד. מה המקור לכך? אני שמעתי ממישהו שעובד באפיית מצות עבודת יד שכזית הוא חצי מצת עבודת יד. לגבי מצת מכונה רשום על הקופסא שכזית הוא מצה שלמה.

הרבה ספרים ופוסקים כתבו כך, אבל אין צורך במקור, שהרי כזית זה חצי ביצה של ימינו, וכאשר מודדים את כמות המצה שנכנסת בחצי ביצה, מגיעים לכל היותר לשליש מצה. אין צורך לעשות לשם כך מדידה מדויקת, אלא מספיק להעריך, כפי שמבואר בפניני הלכה ברכות בפרק העוסק בשיעור כזית לברכה אחרונה. ומה שרשום על הקופסה של מה שלמה, זה לדעת הסוברים שצריך להחמיר ולחשב את הכזית לפי משקל או לפי דעת הסוברים שצריך להכפיל את כמות הכזית בימינו לכביצה. אבל הלכה למעשה, כפי שכותב הרב, אין צורך להחמיר בזה, אלא שליש מצה זה כזית.

כך גם מבואר הלכה למעשה בספר הקיצור שיצא לאור ('קיצור הלכה') המביא את כל הפסקים המובאים בספרי פניני הלכה בספר אחד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 15:24:33

ליל הסדר

בספר פסח, טז, יג, רשום שהאוכל אחרי הקידוש כזית יברך ברכה אחרונה. ואילו בהלכה טו, כתוב שהאוכל כזית כרפס לא יברך ברכה אחרונה. מה ההבדל?

אכילת המרור בסעודה היא המשך ישיר לאכילת הכרפס,  ממילא בברכת המזון מוציא גם את הכרפס, וכפי שמבואר בהערה בספר בדין כרפס. לכן דרך אגב, מי שנצרך לאכול לאחר הקידוש, עדיף שיעשה זאת לפני הכרפס, כפי שמבואר בהערה בספר בדין זה שאם יאכל לאחר הכרפס ויברך בורא נפשות על מה שאכל נכנס לספק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 14:17:44

פסח

א. למדתי בפני הלכה פסח ד, יא: לגבי כלי האוכל והתנור, יש לנקותם לפני פסח מכל ממשות חמץ, שאם לא כן אחר הפסח יהיה צורך לנקותם כדי שלא לאכול חמץ שעבר עליו הפסח. מה זאת אומרת מכל ממשות חמץ? פירורים וכדו' או שצריך ניקוי יסודי עם חומר פוגם? ב. אנחנו יוצאים מביתנו כמה ימים לפני הפסח וצריכים לבדוק חמץ בלילה שקודם ליציאתנו, ומתעוררת שאלה, האם גם בבדיקה מוקדמת צריך לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואסור לעשות דברים אחרים לפני הבדיקה? (אני שואל כי יש לי מפגש חשוב באותו ערב) כמו כן, בבדיקה בלילה תהיה לנו בעיה לבדוק את החדר שבו ישנה התינוקת שלנו. האם ניתן לדחות או להקדים את בדיקת אותו החדר לשעות יום?

א. ממשות חמץ במקרה הזה, הכוונה לחמץ שיש לו חשיבות, לא לפירורים, שהרי דין חמץ שעבר עליו הפסח לא שייך בפירורים שאין להם חשיבות, שהרי לא עבר עליהם בבל יראה ובל ימצא.

ב. דין בדיקה זו כדין בדיקה בליל י"ד. אבל אם יש לך פגישה חשובה שאינך יכול להקדימה, אתה יכול לאחר את הבדיקה.

ג. מקום שלא ניתן לבדוק בלילה, יבדוק ביום.

לידיעתך יצא כעת ספר חדש – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 12:25:02

פסח

שלום וברכה 1. כל הדינים של מה לעשות אם חמץ שמוצאים בחג עצמו וכו זה דווקא אם לא עשה מכירת חמץ? ואם עשה צריך לשים בצד כי זה של הגוי? 2. בעניין הפופקורן לאשכנזים בפסח – אז אם מכין אותו עם שמן זית טהור ומקפיד שלא יהיה מים כלל בסיר וכו זה מותר?

  1. לכתחילה נכון שלא למכור סתם כך את כל החמץ שיש לו בבית, אלא למכור את המאכלים שנמצאים בארונות מאוד מסוימים. זאת כדי שהמכירה תהיה רצינית. במקרה כזה, אם מצא חמץ גמור בפסח, צריך לבערו, שהרי אינו מכור. אמנם מי שמכר את כל החמץ שיש לו בבית, אסור לו לבערו, שהרי הוא של הגוי, וישים אותו בארון שיש בו שאר דברים שמכר. ומי שקנה בטעות חמץ בפסח, כגון שקנה וופלים או ביסלי שחשב שהם כשרים לפסח, וגילה שלא, כיוון שלא מכרם, צריך לבערם.
    מה הדין של מאכלים שאינם חמץ אבל גם אינם כשרים לפסח, ולא מכרם? אם אין סבירות שיש ברכיבים שלהם חמץ, אין צורך לזורקם בפסח, אלא אפשר לשים אותם בארון סגור.הסבר– כיון שאין סיבה שיהיה במאכלים אלו חמץ, אזי מן הסתם גם אם יש שם חמץ הוא בטל בששים קודם פסח, ולדעת השו"ע גם אם החמץ יבש (פירור), אינו חוזר ונעור בפסח. וגם למנהג הרמ"א, אם המדובר בחמץ לח אינו חוזר ונעור, וגם אם מדובר על חמץ יבש, יש בזה סס"ס: אולי אין שם חמץ, וגם אם יש חמץ אולי הלכה כמא"ד שגם חמץ יבש שבטל בשישים לא חוזר ונעור, וגם אם הלכה כמא"ד שחוזר ונעור ביבש, י"א שרק אם יבשל התערובת בפסח אמרינן חוזר ונעור (א"ר,פמ"ג, עול"ש,נהר שלום. הביאם המ"ב תמז,לג ולא דחאם. בספר הלכות חג בחג הביא את המ"ב הזה למעשה, אך בפנה"ל סובר שאין הלכה כך, ומ"מ ברור שניתן לצרפם לספק בנד"ד. עוד יש לציין את המובא ברמ"א,ד ומ"ב שכשיש חשש שנשארו פרורי חמץ בתבשיל, אמנם אסור לאוכלו בפסח, אבל הוא מותר בהנאה, וכ"ש שמותר להשהותו. וכן מובא במ"ב תנג,כז שכאשר חשש החימוץ רחוק, אסור באכילה אך מותר להשהותו בלא למוכרו – "ואם עבר ולתת (את החיטים) אסור לאוכלן ולהנות מהן בימי הפסח. ומ"מ להשהות קמח החיטים הלתותים מותר בפסח אם שרן במים מעט וטחנן מיד אחר הלתיתה…".
  2. לכאורה לא, שהרי אם ההוראה לנהוג בקטניות כמו קמח, הרי מנהג האשכנזים להחמיר במצה עשירה שמא יש בנוזל מעט מים. סביר מאוד שבהרבה מסוגי שמני הזית שמים מעט מים (אין חובה לדווח על כך עד אחוז מסויים).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 10:44:11

אכילה אחרי כוס ראשונה בליל הסדר

שלום רב, בפניני הלכה פסח, כתוב שמותר בשעת הצורך לאכול מעט דברים אחרי קדש בליל הסדר. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה: 1. אם צריכים לאכול, האם עדיף שזה יהיה מיד לאחר קדש ולפני כרפס? או שאפשר גם אחרי כרפס? 2. כתוב שאחרי האוכל לאחר קדש, יש לברך ברכה אחרונה. האם הכוונה בורא נפשות על האוכל? האם הברכה לא יפטור ככה גם את היין ולכן יש לברך מעין שלוש לפני בורא נפשות? או שמספיק לכוון לא להוציא את היין בכוס ראשונה בבורא נפשות? תודה

תחילה נביא את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר שיצא כעת לאור – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה בספר אחד: "מי שרעב מאוד עד שקשה לו לומר את ההגדה בריכוז, יכול לאכול לאחר הקידוש מעט פרי, ירק או ביצה, ויברך ברכה ראשונה ואחרונה. ומשהתחיל לומר את ההגדה, אסור להפסיק בשתייה או אכילה (ויש מקילים)."

  1. לפי זה, ההיתר לאכול הוא עד תחילת המגיד. אמנם לכתחילה עדיף לאכול לפני הכרפס כדי שברכת בורא נפשות על המאכלים שאוכל לא תפטור את הכרפס.

2. יברך בורא נפשות, ואינה פותרת את היין, שהרי ברכתו מעין שלוש, ובברכת המזון פותרים את שתיית שתי הכוסות הראשונות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-14 14:34:49

יש לך שאלה?

כל השנה כולה – הכנה לפורים

תוכן עניינים

"פורים הוא יום התגלות פנימיות רצונם של ישראל, וכל השנה היא הכנה לפורים. מה שבכל השנה נמצא בבחינת אתכסיא – בפורים היא באתגליא. והדברים הולכים ומתעלים, הפנימיות של הנפש נעשית בפורים לחיצוניות של הגוף, ופנימיות חדשה וגדולה יותר נספגת בנפש. כך מתעלים הדברים משנה לשנה, מפנימיות לחיצוניות, ומפנימי-פנימיות לפנימיות. אשרי מי שזוכה ליישר דרכיו ולדעת את אשר לפניו ולהלוך ולעלות מעלה מעלה, מדרגה לדרגה, עד אין קץ ותכלית הלוך וגדול, הלוך וגדול" (הרב חרל"פ, מי מרום פורים, עמ' קלו).

בדברים אלה הרב חרל"פ שם את האצבע על הנקודה הפנימית של פורים. עניינו של פורים הוא חשיפת הפנימיות, גילוי הרצון הפנימי. בעקבות גזירת המן הרשע, עם ישראל חשפו את רצונם העמוק והפנימי. בכך גדולה הסרת הטבעת יותר מ-מ"ח נביאים ונביאות שנתנבאו לישראל, וזאת כיוון שכל הנביאים והנביאות אמרו דברים עליונים ואלוקיים, אך הדברים לא חדרו לליבם של ישראל. לעומת זאת הסרת הטבעת, המשבר והפחד הנורא, הלחץ והטלטלה, הצליחו לפתוח את ליבם של ישראל באמת, מה שהוביל לקבלת התורה מחדש ("הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"), והפעם לא כקבלת התורה בהר סיני שהייתה בכפיה ("כפה עליהם הר כגיגית") אלא מתוך רצון פנימי אמיתי ושלם.

לכן כותב הרב חרל"פ את המשפט החריף כל-כך, שכל השנה כולה היא הכנה לפורים. הביאור לכך הוא שכל השנה אנו לומדים ופועלים ועושים הרבה דברים טובים, ומכלול המעשים שלנו בונה את פנימיות הנפש. ובפורים דבר זה נחשף ומתגלה. בכך מהווה פורים קטיפת הפרי של כל השנה כולה.

העבודה שלנו איננה ליצור דברים חדשים אלא לחשוף את הנשמה העליונה שבתוכנו. הבנה זו חשובה ומשמעותית, והיא משנה את כיוון העמל והעבודה שלנו, שאינם מופנים החוצה, להשיג דברים, אלא פנימה לגלות, לתת מקום, לתת מילים, להופיע את ההרגשות, התחושות והמחשבות מתוכנו.

פורים זה הזמן לגלות את פנימיות הלב, להסיר את המסכות, את המחיצות, להכניס יין בשביל לגלות ולהוציא את הסוד, את הסודות שבתוכנו.

"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – ברובד הפשוט השמחה היא תחושת החיבור הפנימי, ההרמוניה הפנימית. כשאדם מרגיש שהוא מביע את הרצון הפנימי שלו, את התחושות והרגשות שלו, זוהי השמחה הגדולה ביותר.

ברובד הדרש דרשו חז"ל: "'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר' –  אמר רב יהודה: 'אורה' –  זו תורה…'שמחה' –  זה יום טוב…'ששון' –  זו מילה…ו'יקר' אלו תפילין…".

לפי דברינו אפשר לפרש כי 'אורה' – זו התורה, המגלה והחושפת את האורה הפנימית שלנו. התורה היא חושפת את חיי העולם שנטע בתוכנו. 'שמחה' זה היום-טוב, שזהו הזמן שיוחד להתוועדות, לחיבור פנימי. זהו מועד התוועדות, המועד החושף את קדושתנו המיוחדת "מקדש ישראל והזמנים". 'ששון' זו המילה, שהיא בדיוק הפעולה הפיזית, שמייצגת את כל העבודה שלנו, הורדת הערלה המכסה את הטוב והקדוש שבנו. 'יקר' אלו התפילין שקשורים אל גופנו, והם העדות לקדושה הנמצאת בגוף. כפי שדורשים החסידים "והיה לאות על ידך" – זוהי ראייה, אות, הוכחה, שמגלה את קדושת ידיך, את קדושת המעשים – "לאות על ידך".

כשדיברתי על משפטו של הרב חרל"פ, שכל השנה היא הכנה לפורים, עם חברי שלומי ורמשטיין, הוא האיר את הדברים מצד אחר. אנו מגיעים לפורים ורוצים לתת מתנות לאביונים אלא שאז רבים נתקלים בבעיה שהם אינם מכירים אביונים. יש לבעיה זו פתרונות טכניים שונים (עמותות, גבאי צדקה וכו'), אבל כולנו מבינים שיש הבדל גדול בין לתת לאביונים הנזקקים בעצמם לבין לתת לגבאי הצדקה.

לתת לגבאי הצדקה זו נתינה מעצמך, אך לתת לנזקק זה הרבה מעבר לממון, זה לתת גם הארת פנים ויחס ואהבה. הנתינה יכולה לבוא ככסף או כמשלוח מנות איכותי שיוכלו להנות ממנו ימים רבים. הנתינה היא כמובן גם בעצם היחס, וכמו שאמרו חז"ל ש"טוב המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב".

בפורים אפשר לבדוק האם האדם מכיר אביונים, האם יש לו קשר עם אביונים- אביונים בכסף, אביונים ביחס, אביונים באהבה, אביונים בחברים וכדו'.

בפורים אנו עושים 'משתה ושמחה'. סעודת פורים תמיד נעשית יחד עם חברים וידידים, עם משפחה וקרובים. לפעמים אדם חש שאין לו עם מי לעשות את סעודת הפורים, אין מישהו שהוא באמת שמח להיות ולחגוג איתו. זה חשבון נפש לכל השנה. "כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה" (ברטנורא אבות ג, י) ולכן עלינו לשאול האם בנינו קשרים טובים עם חברינו, עם שכנינו, קרובינו ומשפחתנו? האם יש אנשים שאנחנו שמחים לשלוח אליהם משלוח-מנות? האם יש אנשים ששמחים לשלוח לנו משלוח-מנות?

כל השנה כולה היא הכנה לפורים, גם במובן הזה.

בואו נרשה לעצמנו יום אחד להקשיב פנימה, לבטא רק מה שאנו חשים באמת, להסיר את הזיופים, להוריד את המחיצות, ולשמוח באמת בטוב הגדול שהקב"ה נטע בנו.

אולי יעניין אותך

רביבים 1091 - הלכות מצה עשירה ותרופות בפסח

הלכות מצה עשירה ותרופות בפסח

⬅️ האם מותר לאכול בפסח עוגיות שעשויות על בסיס של מי פירות, שנקראות "מצה עשירה"? ⬅️ האם יש מקום להחמיר שלא לאכול "שרויה", היינו מצה או פירורי מצה שהושרו במים? ⬅️ האם יוצאי משפחות בהן החמירו שלא לאכול "שרויה" רשאים לשנות ולאכול? ⬅️ האם תרופות טעימות צריכות הכשר לפסח ומה עושים כשלא ניתן לברר את הכשרות? ⬅️ בירורו של הרב שאול דוד בוצ'קו לגבי חמץ שבתרופות טעימות ⬅️ עד מתי אומרים קדיש בשנת האבל?
דילוג לתוכן