שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הכנת תה בשבת

שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.

אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."

וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."

ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 08:56:04

הדלקת נרות ועבודה

העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

יהודה ותמר

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

  1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
  2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
  3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
  4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
  5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
    7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

    בברכה
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בשלח – 'מקדש ה' כוננו ידיך'

תוכן עניינים

השבת נקרא את שירת הים, השירה העליונה המשרטטת את חזונו של עם ישראל – "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך. ה' ימלוך לעולם ועד". מפשט הפסוק נראה שמי שיבנה את בית המקדש יהיה ה'. ואכן כך גם כותב רש"י (סוכה מא, ע"א): "מקדש העתיד שאנו מצפים בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר: 'מקדש ה' כוננו ידיך" (וכך כתבו ראשונים נוספים).

אלא שקשה מאוד להסביר כך את הפסוק, שהרי אנו ניצבים עוד לפני בניין בית ראשון, ובאופן פשוט נבואתו של משה היא על המקדש הראשון שעתיד להיבנות, ואשר נבנה על ידי שלמה המלך. וכן בית המקדש השני נבנה על ידי יהושע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל. ולכאורה אם בית המקדש היה צריך להיבנות על ידי ה', מדוע שלמה, יהושע וזרובבל לא חשו לכך?!

יתר על כן, מתוך דרשת בר-כפרא (כתובות ה, ע"א) מוכח שלא הבין את הפסוק כדברי רש"י: "דרש בר כפרא: גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשי שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ כתיב 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך'". כלומר, מעשה שמים וארץ נעשים ביד אחת, ומעשה הצדיקים בשתי ידיים.

גם רש"י מביא דרשה זו, אולם הוא משנה מעט את הדברים: "חביב בית המקדש, שהעולם נברא ביד אחת, שנאמר 'אף ידי יסדה ארץ', ומקדש בשתי ידיים. ואימתי יבנה בשתי ידיים? בזמן שה' ימלוך לעולם ועד, לעתיד לבוא שכל המלוכה שלו" (רש"י שמות טו, יז). נראה שרש"י הולך לשיטתו ולא מזכיר שבית המקדש יבנה על ידי מעשה הצדיקים.

ועולה השאלה, אם פשט הדברים הוא כדברי רש"י (שהרי כתוב 'מקדש ה' כוננו ידיך') מדוע בר-כפרא לא סבר כך? שאלה זו מכריחה אותנו לומר יסוד משמעותי וחשוב, ולבאר לעומק את דרשתו של בר-כפרא. מדוע לגבי בריאת העולם כתוב שנעשתה ביד אחת, ולגבי בית המקדש כתוב שנעשה בשתי ידיים?

התשובה היא שבריאת העולם הייתה ללא מגע יד אדם (שהרי האדם נברא אחרון לכל הנבראים). לעומת זאת בניין המקדש נעשה על ידי מאמצים של ישראל, ולכן יש כאן גדולה, כי אין קידוש ה' יותר גדול משישראל עושים רצונו של מקום, שאפילו האדם שהוא הבריאה החומרית, הנמצא בתוככי העולם הזה שמלא העלם וחושך, מלא אמונה ופועל עם אל ומקדש את שמו בעולם. "מקדש ה' כוננו ידיך"- יש כאן שתי ידיים, היד האלוקית והיד האנושית, שגם היא גילוי מקדושתו יתברך.  קידוש ה' הגדול הוא בשותפות ישראל בבניין המקדש, בהכרת רצונו ומלכותו וקבלתנו את מלכות שמים.

זהו גם השורש של חטא ישראל שהוביל למלחמת עמלק. התורה אומרת "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים", ומסבירים במכילתא ש"אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה, לכך בא שונא עליהם, שאין השונא בא אלא על רפיון ידיים מהתורה". סוגיית הידיים חוזרת באופן גלוי וברור בניצחון עמלק: "ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה, והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וידי משה כבדים, ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה, ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה עד בא השמש". הבעיה של ישראל הייתה שלא השכילו לקדש את ידיהם (קרי, את מעשיהם), ולפעול עם א-ל. "רפו ידיהם מן התורה" – ודאי שעסקו בתורה אלא שלא קידשו את ידיהם, מעשיהם ופועלם בקדושת התורה.

השבת חל טו-בשבט, ראש השנה לאילנות. כשהיו אומרים למורנו ורבנו הרצי"ה זצ"ל שהגאולה היא עניין הקשור לנסתרות, הוא היה עונה שגאולה היא עניין גלוי, על פי דברי הגמרא (סנהדרין צא, ע"א): "אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו ח): 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל…". ומבאר שם רש"י: "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה – אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה". כשיוצאים אל החנויות ורואים את תבונת הארץ אזי רואים הגאולה איננה עניין נסתר אלא עניין גלוי הנראה בעיניים.

שאלני חבר, כיצד ניתן לומר שזה נס, הרי יש הושקעו בכך עמל, טרחה רבה, מחקר, פיתוח וחריצות, והם שהובילו לכך שהארץ תיתן את יבולה בעין יפה. גם נבואת ירמיהו (לא, ד): "עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו", היא סימן גאולה אך איננה נס, אלא נעשתה במאמצים ובמסירות רבה של הנוטעים.?

על פי דברנו זהו קידוש ה' הגדול, וזוהי הגאולה. העובדה שעם ישראל פועל עם א-ל, וה' מסייעו. אלו הן שתי הידיים אליהן אנו מייחלים.

אולי יעניין אותך

רביבים 1174 - חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות

חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות

רבים מאוד מבני הכוהנים והלוויים היו שותפים במלחמות ישראל • עוד לפני שהשתתפו במלחמות כלוחמים רגילים, הם הובילו את חיילי ישראל במלחמתם • בכיבוש הארץ, כיוון שבני שבט לוי לא קיבלו נחלה, הם היו פטורים מלהשתתף כלוחמים רגילים • בני הציבור החרדי אינם לוויים וכוהנים • במלחמת מצווה כעזרת ישראל מיד צר, חייבים כולם
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן