הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת נח – נחיתה בטוחה לשגרה

ידוע שעיקר האתגר והקושי הוא להתמודד עם השגרה. ופרשת נח – הפותחת תמיד את חודש מר-חשוון, את המועדים לשגרה – נותנת לנו כלים כיצד ניתן להתמודד עם השגרה.

האות המיוחדת של חודש מר-חשוון היא האות נו"ן (לפי ספר יצירה), והיא הרומזת לנפילה, כפי שאומרת הגמרא (ברכות ד ע"ב) בהסבירה מדוע הושמטה האות נו"ן מהמזמור "אשרי יושבי ביתך" (הבנוי כולו על פי האל"ף בי"ת), וזאת בהתאם לפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". גם בשפה העברית האות נו"ן היא אות נופלת. לדוגמה, אם ניקח את השורש נ.פ.ל, נראה שבהרבה מאוד הטיות הנו"ן נופלת: אפול, יפול וכו'.

מתוך כך עולה השאלה מדוע חודש חשוון הוא חודש בו יש נפילה? והתשובה הפשוטה היא שדווקא לאחר ההתעלות העצומה שחווינו בחודש תשרי, בו עלינו ממדרגה למדרגה – מראש השנה ליוה"כ, מיוה"כ לסוכות ומסוכות לשמני עצרת –  פתאום אנו עוזבים כביכול את ההתעלות וההתקדשות, וחוזרים לימי החול האפרוריים – וזו נפילה גדולה.

למנוע את הנפילה אי אפשר, כיוון שכל פעם שיורדים מהרעיון, מהאידיאל והמחשבות למעשים והיישום, בהכרח יש ירידה ונפילה (כפי שראינו בשבוע שעבר במעשה הבריאה). ולכן תפקידנו הוא לדעת ליפול נכון, לדעת לבצע את הירידה באופן שירומם את המציאות. זו עדיין תהיה ירידה אבל היא תהיה ממקום גבוה יותר מאשר בשנה שעברה (שכן אנו עולים במדרגות משנה לשנה), וננחת במקום גבוה יותר מהירידה של שנה שעברה.

כך מסביר הרב חרל"פ (מי מרום חלק ה') את מעלתו של נח. נח היה, לפי התורה, "איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח", ועל כך מסביר הרב חרל"פ כי:

"נגד אלה שהתפארו בעצמם לומר כי 'בני אלוקים' המה ושעל ידי זה פרצו גדרות עולם, החזיק נח את עצמו ל'איש', ולא יותר מזה, שגדר עצמו בכל הגדרים הדרושים לאיש באשר הוא איש, ועל ידי זה היה לצדיק תמים. וזהו 'את האלוקים התהלך נח', שהרגיש תמיד שהוא זקוק לסעד ועזר מלמעלה, ושמבלעדי הסעד הלזה לא יצליח ולא יעלה בידו מאומה". ונבאר מעט את דבריו.

הרב חרל"פ מכוון את דבריו לאשר נאמר בתחילת הפרק "ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו… הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלוהים אל בנות האדם…". לפי חלק גדול מהפרשנים בני האלוהים המתוארים בפסוק הינם בני השרים והשופטים, שראו עצמם מעל ומעבר לגדרים, החוקים וכללים המקובלים, ולכן הרשו לעצמם לקחת נשים מכל אשר בחרו, ואפילו כלה מחופתה. גוואה זו גרמה לשחיתות והרס המידות וההתנהגות, ובסופו של דבר גם להרס העולם.

לעומתם, נח ראה עצמו כאיש רגיל המחויב לכל הגדרים והסייגים. נח קיים בעצמו את הפסוק "אשרי אדם מפחד תמיד" וכל הזמן הרגיש שהוא צריך להתפלל להקב"ה שיעזרהו ויצילהו מנפילה. ודווקא הכרה זו, והענווה והצניעות שאפפו את נוח, הם שסייעו לו להיות איש צדיק תמים.

גם אנו, בירידתנו מההתלהבות וההתקדשות המיוחדת של ימי החגים, צריכים להכיר בחולשתנו ולקבוע לעצמו גדרים וסייגים, כדי ליפול נכון. לדוגמה, אדם יכול לקבל על עצמו ללמוד כל יום דף גמרא, אך אם לא יצטרף לשיעור קבוע, אזי הסיכוי שיעמוד בקבלה שלו נמוך מאוד. דוגמה נוספת, אדם יכול להחליט שכל שבוע יהיה לו זמן איכות עם כל אחד מילדיו, אולם אם לא יחליט מתי בדיוק הדבר יעשה, יכניס אותו ליומן, ויקבע באופן ברור מה ייעשה בזמן האיכות עם ילדיו, סביר להניח שהצהרתו תהיה מילים בעלמא.

לא מספיק הרצון הטוב, אלא יש גם צורך בקביעת מבנים ודרכים מעשיות שיעזרו ליישם ולהוריד למציאות את הרצון הטוב. זהו בדיוק תפקידו המכריע של חודש מר-חשוון, שהרי מה שייקבע כעת וישרוד במהלך כל החודש, סביר להניח שימשיך במהלך השנה כולה.

זו הסיבה שדווקא הידיעה שאנחנו אנשים שצריכים לעזר וסיוע, לגדרים וסייגים, היא זו שתביא אותנו בסופו של דבר לצדקות היותר גדולה.

בעזרת ה' נעשה ונצליח.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן