חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת במדבר וחג השבועות

אנו עומדים בימים שלפני מתן התורה בהם ההתרגשות והשמחה ממלאים את ליבנו, כשנראה שהתורה רצתה שנחוש את ההתרגשות ואת הציפייה הגדולה למתן התורה, וזו גם טעמה של ספירת העומר. ההתרגשות מקורה בכך שאנו מבינים שזמן מתן התורה הוא לא זיכרון היסטורי של דבר שהיה בתולדות האומה אלא שבכל שנה ושנה אנו מקבלים את התורה מחדש, מתחברים אליה בעומק גדול יותר, בהבנה גדולה יותר, ושיותר חלקים מנפשנו זוכים להאיר מאורה של תורה.

כידוע, בכל שנה ושנה אנו קוראים בתורה בפרשת במדבר בשבת שלפני מתן התורה. וכפי הנראה יש בפרשה זו לימודים חשובים והכנות יסודיות לקראת קבלת התורה, וננסה להאיר הארה אחת מתוך הדברים הרבים שישנם בפרשה.

פרק שלם הקדישה התורה לחלוקת ישראל למחנות ולדגלים ויש להבין מה חשיבות הדגלים ומה החשיבות של הסידור החיצוני של ישראל מחנות מחנות? חז"ל מציינים כמה גדולים הדגלים, וזה לשונם (במדב"ר ב,ג): "חיבה גדולה חיבבם הקב"ה שעשאם דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו ניכרים ומניין שהוא אהבה לישראל, שכן שלמה אומר 'הביאני אל בית היין ודיגלו עליי אהבה". ולמדנו ממדרש זה שהדגלים מבטאים אהבה גדולה לעם ישראל, וכן שמקורם של הדגלים הוא עם מלאכי השרת. וכפי שכותב המדרש (שם) ש"בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עימו עשרים ושתיים ריבבות של מלאכים… והיו כולם עשויים דגלים דגלים… כיוון שראו אותם ישראל שהם עשויים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים, אמרו 'הלוואי כך אנו נעשים דגלים כמותם'… אמר להם הקב"ה 'מה נתאוויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם', 'ימלא ה' כל משאלותיך', מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה 'לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו".

וחז"ל ממשיכים לשבח עוד ועוד את ישראל על הדגלים, שבכך ניכרת גדולתם של ישראל לעומת אומות העולם, ושכיוון שראה בלעם את הדגלים לא יכול היה לקלל את ישראל. וכלשון המדרש: "מכאן למדנו שהיו הדגלים גדולה וגדר לישראל, לכך נאמר 'איש על דגלו". וכן "ולפי שהן צבאותיי אעשה אותם דגלים לשמי". ועוד ועוד.

ונראה לבאר שלעם ישראל תפקיד כפול. ישנו תפקיד כללי שכל ישראל יחד מקדשים את שם ה', 'עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו', 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', אולם התפקיד הזה לא מתמלא אלא על ידי כך שכל אחד ואחד מישראל עושה את תפקידו, והחביבות העצומה לישראל מתבטאת בכך שכל אחד ואחד חביב לפני הקב"ה, ואותה חביבות אינה חיבה סתמית, אלא כל אחד ואחד מישראל קיבל תפקיד שאם הוא לא יעשה אותו- כל העולם כולו חסר. וזו גם המשמעות של דברי חז"ל ש"כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא", כי בעבודתו של כל יהודי ויהודי תלויה גאולת העולם.

וזוהי גם משמעות הדגלים, שמעבר לקדושה הכללית שנמצאת בישראל, לכל שבט ושבט קדושה מיוחדת משלו ותפקיד משלו. וכן לכל בית אב מישראל יש תפקיד מיוחד. וזוהי גם המשמעות של המניין, שעם ישראל חוזרים ונמנים, לומר שכל אחד ואחד חשוב.

הדבר נגלה לעם ישראל מתוך הסתכלות במלאכים, שהמשמעות הפשוטה של המילה 'מלאך' הינה שליח, וזה מפני שלכל מלאך ומלאך יש תפקיד מיוחד משלו (כפי שראינו שלאברהם נשלחו שלושה מלאכים לשלושה שליחויות שונות), ועם ישראל שראו את המלאכים נתאוו להיות גדולים כל כך, שלכל אחד ואחד יש תפקיד ושליחות אלוקית בפני עצמו. והקב"ה קיבל את בקשתם.

ולא מקרה הוא שהגילוי הזה נעשה במתן התורה. שהרי השליחות המיוחדת של כל אחד ואחד היא מתוך הקישור שלו לתורה. וזה מה שמבקשים ומתפללים "תן חלקנו בתורתך". 'אשרינו ומה טוב חלקנו ומה יפה ירושתנו', וירושה זו התורה שנאמר "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב".

וננסה לבאר מעט יותר. חז"ל מוסרים לנו שכל הכוחות בעולם טמונים בתורה וכשהקב"ה ברא את העולם 'הסתכל באורייתא וברא עלמא' (הסתכל בתורה וברא את העולם) וכל אדם מישראל שרוצה לשאוב כוח והכוונה אלוקית יכול לעשות זאת על ידי הקישור לתורה ולאות המיוחדת שלו בתורה, שאורייתא וקודשא בריך הוא- חד, דהיינו התורה היא החושפת ומגלה ומפגישה אותנו עם הרצון האלוקי והעוצמה האלוקית. ולכן כשמקבלים ישראל את התורה, אז מגלים שלכל אחד ואחד יש תפקיד ומתאווים לגלות ולחשוף את אותו התפקיד ומבקשים דגלים.

וכך נהוג לפרש בשם הבעל שם טוב את המשנה "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים"- 'דע מה למעלה ממך'- כלומר, האדם צריך להסתכל מהו הכוח הרוחני שמניע ומכוון אותו, שהוא יעודו ושליחותו. דע מהו שורש נשמתך. 'עין רואה' בתחילה הגילוי הזה היה נעשה על ידי הנביא שהוא בבחינת עין רואה. ולאחר מכן, בירידת הדורות, בטלה הנבואה והיכולת לגלות את מקומו ושליחות של האדם הייתה נעשית על ידי בת קול בבחינת 'אוזן שומעת'. ועתה, בעוונותינו הרבים, אין לנו לא נבואה ולא בת קול, אך עדיין 'כל מעשיך בספר נכתבים', דהיינו, בספר התורה יכול האדם למצוא את ייעודו ושליחותו.

ונסיים בהדרכתו הנפלאה של רבי חיים מוולוז'ין (עץ החיים, תורה, ט): "אמר רבינו ליקח עצה מהתורה. היינו, שאלמוד בחשק שאדמה (מלשון לדמות) אז בעצמי שלמדתי לשמה. ומפנה את דעתו לעניין המבוקש לעשות או שלא לעשות וכאשר יסכים בדעתו כן יעשה וכן יצליח".

ויהי רצון שנזכה השנה הזאת לקבל את התורה באופן בו כל אחד ואחד יתחבר לחלקו בתורה וכל אחד ואחד יבין שיש חלקים שונים בתורה ותפקידים שונים לכל שבט ושבט ולכל אחד מישראל, ומיניה ומיניה יתקלס שמיה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן