חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת ויחי – יעקב ובניו

"נתכוונו בניו לומר בזה, שכל הפסולים והכשלונות שישנם אצל ישראל, אינם מגיעים ח"ו לנקודת הלב, שהלב תמיד טהור ומיוחד לשמים, ובתוך נקודה זו משתוים כל ישראל יוצאי ירך יעקב כמו יעקב עצמו, 'כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד'" (הרב חרל"פ, מי מרום, חלק ה).

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם הסתלקותו של יעקב אבינו, בחיר האבות, האב הגדול שהצליח לגדל את י"ב שבטי י-ה, ולחנך את אותם הכוחות הגדולים והאדירים שעתידים להביא את העולם לתיקונו השלם.

וכעת, רגע לפני הסתלקותו יעקב מכנס את בניו, "ויקרא יעקב אל בניו, ויאמר האספו…היקבצו ושמעו אל ישראל אביכם", וכולם נענים לקריאה ומתאספים ומתקבצים סביב מיטתו.

על מנת לנסות לדמיין את הרגע המרגש הזה ניזכר מיהו יעקב אבינו וכיצד כל חייו דאג על בניו.

יעקב אבינו הינו אב זקן בן מאה ארבעים ושבע שנים; אב שכל חייו חרד לחינוך בניו; אב ששנים רבות, עשרים ושתיים שנים, פחד ודאג לבנו אהובו, וביכה את העלמותו בחרדה ותפילה, בבכי ואבל; אב שראה איבה ומריבה בין בניו, שנאה ומשטמה; אב שאיבד את אשתו האהובה מיד לאחר לידת בנה השני, בנימין; אב שיודע עד לאן עלולות להגיע מריבות בין אחים; אב שיודע שזה לא פשוט שכולם יזכו להמשיך את הדרך; אב שאחיו הוא עשו ודודו ישמעאל; אב שברח ונמלט מפחד שאחיו יקיים את דברו ויהרגו; אב שראה חותן רמאי שלא חס על נכדיו ובנותיו; אב שכולו קדושה אדירה; אב שמלא חלומות קודש לחיבור שמיים וארץ; אב שעתיד העולם והעולמות כולם נמצא על שכמו; אב שאומר "מעט ורעים היו שני ימי חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי".

וזהו יעקב אבינו שכעת, לפני מותו, מתכנסים בניו כולם יחד, כאיש אחד ולב אחד, סביב מיטתו. איזה פלא, איזו התרגשות ושמחה.

לא לחינם יעקב אבינו הוא זה שכאשר אנו מזכירים אותו בתפילת מנחה של שבת מצרפים אליו את בניו "אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו בו". יעקב הוא זה שהגמרא מעידה בו שהיה לו צער גידול בנים, שהתאמץ והתייסר, התפלל וייחל לזכות לראות את בניו יחד סביב לאמונה הגדולה בה' אלוקי ישראל.

יעקב אבינו הוא זה שעד לרגע האחרון דואג האם הצליח הנחיל לבניו שאין אלא אחד? עד הרגע האחרון דואג יעקב אבינו שכל בניו יתאחדו סביב האמונה וכי כל חייהם ומעשיהם, כל מחשבותיהם ורגשותיהם יתאחדו אליו יתברך שמו.

ואז ברגע האחרון הוא שומע את מה שזוכה כל יהודי כשר לשמוע מבניו סביב למיתתו ברגע הפטירה "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד".

חז"ל מתארים בלשון קודשם את המעמד המופלא: "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה, אמר:'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשו?' אמרו לו בניו: 'שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד – כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד!', באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר:'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

"שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד"- בני יעקב אומרים לו: אנו מאוחדים, איתך, עם אלוקיך, אין בליבנו אלא אחד! והאב המאושר, האב הקדוש עונה ואומר: אם כך מלכות ה' תוכל להתפשט ולהופיע לעד, בכל העולמות, בכל הכוחות, בעליונים ותחתונים לעולם ועד!

אנו בני ישראל, ממשיכים לומר ארבע פעמיים ביום (י'-ה'-ו'-ה') 'שמע ישראל', מגלים וחושפים שאין בליבנו אלא אחד, מייחלים שבננו ובנותינו יהיה בלבבם רק אחד, שכל ישראל יתאחדו ויתקבצו סביב האחד, יהי רצון שנזכה לכך!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן