רביבים

ממעטים בשמחה כיצד

הרב אליעזר מלמד

גם מיעוט השמחה צריך להיעשות בשמחה ● הזוכים להתאבל על ירושלים מקרבים את הגאולה ● מסיבת גיוס בתשעת הימים ● תפירת בגדים חדשים וקורס תפירה ● קניית טלית ותפילין בתשעת הימים ● האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים

משנכנס אב ממעטים בשמחה

אמרו חכמים במשנה (תענית כו, ב): "משנכנס אב ממעטים בשמחה", כי ימי תחילת חודש אב הם ימי אבל על חורבן בית המקדש. ועל כן אין מקיימים בהם אירועים של שמחה, ואין אוכלים בהם בשר ואין שותים יין, וממעטים במשא ומתן, ונמנעים ממשא ומתן של שמחה, ואין בונים בהם בניין של שמחה, ואין נוטעים בהם נטיעה של שמחה. ולמנהג האשכנזים אין מתרחצים בהם רחצה של תענוג ואין מכבסים בהם את הבגדים. והספרדים נמנעים מזה רק בשבוע שחל בו תשעה באב, היינו ממוצאי שבת חזון ועד אחר תשעה באב.

שמחת הזוכים להתאבל על ירושלים

אמרו חסידים: גם המיעוט שממעט אדם בהנאתו ושמחתו בתשעת הימים צריך להיעשות בשמחה, וזהו שאמרו: "ממעטים בשמחה"; ממעטים, אבל עושים זאת בשמחה. 

והעניין, שאמרו חכמים (תענית ל, ב): "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". כי בעצם האבלות על ירושלים זוכה האדם להתקשר אל ירושלים ואל בית המקדש, ומתוך ההתקשרות הזו הוא זוכה לבנות זכר לירושלים ולבית המקדש בתוך ליבו, ומתוך כך מתקרבת הגאולה. ועל ידי כך מתפשטת שמחה פנימית בתוך ליבו, שמחת הזוכים להתאבל על ירושלים.

טיולים, נופש ושחייה

אין לקיים בתשעת הימים אירועים משמחים כדוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבת רעים. ורק אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים. וכן מי שנצרך למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה.

ואסור להתרחץ בבריכה ובים למטרת בילוי מראש חודש אב. והרגיל לשחות בכל יום בבריכה לשם התרעננות ושמירת הכושר, כיוון שאין נזק בריאותי אם לא ישחה מספר ימים, על פי מנהג אשכנז נכון להימנע משחייה בכל תשעת הימים. ולמנהג הספרדים נכון להימנע בשבוע שחל בו תשעה באב. 
ומי שעל פי הוראת הרופאים צריך לשחות בכל יום, כגון מי שנפצע וכדי להשתקם הורו לו לשחות בכל יום, יכול לשחות עד ערב תשעה באב.

מסיבת גיוס

שאלה: האם מותר לקיים מסיבת גיוס בתשעת הימים לכבוד חבר שעומד להתגייס לצבא?

תשובה: אין לקיים בימים אלו מסיבת גיוס, מפני שאלו ימים שממעטים בהם בשמחה, ומסיבת גיוס כשמה כן היא, אירוע חגיגי. 

אמנם להתאסף ולומר דברי תורה וחיזוק לכבוד חבר שעומד להתגייס בתוך תשעת הימים מותר. אבל אם ממילא הוא מתגייס כמה ימים אחר תשעה באב, אין לקיים בתשעת הימים אספה זו, שיש בה צד של שמחת חברים.

תפירה וסריגה

נהגו שלא לערוך את חוטי השתי בתשעת הימים, והסמיכו המנהג על שום שבטלה אבן השתייה שהיא תשתיתו של עולם. ואף אנו נמנעים מלערוך חוטי השתי, שהם תשתיתו של הבגד. וכן אסור לתפור בגדים חדשים בתשעת הימים. וכן אין סורגים בגדים או כיפות בתשעת הימים (ע"פ שו"ע תקנא, ז-ח), אבל לתקן בגדים ישנים מותר. 

מי שמתפרנס מתפירת בגדים או הכנת בדים, והעבודה בתשעת הימים נחוצה לו, אם ייגרם לו הפסד גדול מהפסקת העבודה בתשעת הימים, רשאי לעבוד; ואם לא ייגרם הפסד גדול, אינו רשאי. ועל כן מוטב שישאל שאלת חכם, כדי לבחון כראוי את מצבו.

קורס תפירה עדיף לבטל בתשעת הימים. ובשעת הצורך אפשר לקיימו, ובלבד שלא יתפרו בו בגדים חדשים, אלא יתקנו ישנים או יתאמנו על תפירות שאין בהן צורך. 

משא ומתן של שמחה

ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר אין קונים דברי מותרות, כדוגמת תכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית. ואמנם דבר שמברכים עליו ´שהחיינו´ אסור לקנות בכל שלושת השבועות. אלא שאם הוא דבר שאין מברכים עליו ´שהחיינו´, כגון בגד שעדיין צריך תיקון, מותר לקנותו בשלושת השבועות. אבל בתשעת הימים ממעטים במשא ומתן בדברים של שמחה, ולכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש. 

וכן הדין לגבי כל שאר הדברים המשמחים, שאם מברכים עליהם ´שהחיינו´ – בכל שלושת השבועות אין לקנותם, ואם אין מברכים עליהם ´שהחיינו´ – רק בתשעת הימים אין לקנותם, ואף אין לשאת ולתת עליהם. 

אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר מותרות משמח במחיר מיוחד, וחושש שאם ימתין עד אחר תשעה באב יפסיד אותו – רשאי לקנותו בתשעת הימים. וטוב שיכניסנו לביתו או יתחיל להשתמש בו אחר תשעה באב (ע´ שו"ע תקנא, ב, ומ"ב יג).

משא ומתן בדברים שאינם משמחים

טוב למעט גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צרכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (עפ"י שו"ע תקנד, כב, מ"ב תקנא, יא).

קניות לצורך מצווה

לצורך מצווה מותר לקנות אף דברים משמחים. למשל, אם עיכוב קניית הרהיטים והבגדים תגרום לעיכוב חתונה, מותר לקנותם בתשעת הימים. אבל אם החתן כבר קיים מצוות פרייה ורבייה בזיווג ראשון, אין הקניות לצורך חתונתו נחשבות צרכי מצווה, ואסור לקנותם בתשעת הימים (רמ"א תקנא, ב; מ"ב יד). 

אמנם בימינו, כשקובעים את החתונה כחודשיים מראש ושוכרים אולם ושולחים הזמנות, כמעט ואין מצב שעיכוב בקניית הרהיטים והבגדים יגרום לעיכוב החתונה, שהואיל ויודעים מראש מתי החתונה, אפשר להיערך לקניות לקראתה לפני תשעת הימים או אחריהם. ולכן אין להקל בקניות לחתונה בלא לשאול שאלת חכם.

מותר לקנות בימים אלו תפילין וספרי קודש, מפני שהם צורכי מצווה. אבל טלית אסור לקנות אפילו בשלושת השבועות, מפני שמברכים עליה "שהחיינו". 

מי שאין לו נעלי בד או גומי לתשעה באב – רשאי בדיעבד לקנותם בתשעת הימים, כדי שלא ילך יחף בתשעה באב (אג"מ או"ח ג, פ).

בנייה ושיפוצים

כיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה, כגון להרחיב את דירתו או מרפסתו בלא שיהיה לכך צורך חיוני. וכן אסור בתשעת הימים לסייד ולצבוע את קירות הבית, מפני שהסיוד והצביעה נחשבים מותרות המשמחים, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם (שו"ע תקנא, ב). וכן אסור לעשות בימים אלו שיפוצים שנועדו לנוי או מותרות, כמו החלפת תריסים, ארונות, וילונות, וכיוצא בזה דברים יקרים ומשמחים שאין בהם צורך הכרחי.

אבל מי שגר עם בני ביתו בדירה צפופה, מותר לו לבנות חדר נוסף בתשעת הימים. וכן מותר לעשות את כל עבודות הבנייה שנועדו למנוע נזק, כגון אדם שכותלו עומד ליפול, אף שאינו צריך לאותו חדר ואין בזה סכנה, מותר לו להחריב את הכותל באופן מסודר ולבנותו שוב, שעל ידי כך הוא מונע מעצמו נזק. 

בניית בית כנסת ובית ספר

מותר לבנות כל דבר לצורך מצווה. לפיכך מותר לבנות בימים אלו בית כנסת ובית ספר, ולסיידם ולצובעם (מ"ב תקנא, יב; כה"ח כה). וכן מותר לבנות בניני ציבור, שכתב בעל ערוך השולחן (תקנא, ז), שנראה שכל דבר שהוא לצורך רבים נחשב כמצווה.

גינון

אסור בימים אלו לנטוע נטיעה של שמחה, היינו נטיעות שנועדו לנוי ומותרות, כגון עצי נוי, הדסים, ורדים ופרחים (שו"ע תקנא, ב). אבל מותר לתחזק את גינות הנוי, להשקות את הגינה, לגזום את הדשא, ולהמשיך בטיפול השוטף. 

וכל נטיעה שנועדה לצורך ממשי מותרת, לפיכך מותר לנטוע עצי פרי בתשעת הימים. וכן אדם המתפרנס מגידול שיחי נוי ופרחים, מותר לו לשותלם במשתלה כדי למוכרם, אבל לא ישתלם בגינות.

קבלן ופועלים

מותר לקבלן ולפועלים יהודים להמשיך לבנות בתשעת הימים בתי מגורים כדי למוכרם, מפני שהבתים נועדו למגורים ולא למותרות. ועוד, שזאת פרנסתם. ובארץ ישראל יש מצווה לבנות בתים. אמנם את הסיוד והצביעה ידחו לאחר תשעת הימים, ורק אם עיכוב הסיוד והצביעה יגרמו להם הפסד גדול – יוכלו לצבוע ולסייד בתשעת הימים. 

מעבר דירה

שאלה: האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים?

תשובה: המנהג להורות שלא להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, בתשעת הימים, גם מפני השמחה שבדבר וגם מפני שאין בימים אלו סימן טוב. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן