חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

בנתינה סוד הקירבה

הרב גור גלון

להעניק ולאהוב

השבוע אנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, המכונה גם 'תורת כהנים'. תפקידם של הכהנים הוא  לחבר ולקשר בין ישראל לאביהם שבשמים, ולכן הם שלוחים של שני הצדדים- שלוחי דידן (שלנו) ושלוחי דרחמנא (של הקב"ה).

הפרשיות הראשונות בספר, ובכללם פרשתנו, עוסקות בקורבנות שעניינם ליצור קירבה בין ישראל לקב"ה. כאשר האדם נותן מעצמו ומממונו לעבודת ה' הוא זוכה להיות מחובר ומקושר לקב"ה.

הזוהר הקדוש מדבר הרבה על החשיבות של קניית המצוות, בשכר מלא, דבר שמחבר אותו יותר ויותר אליהם. ידועים הם דבריו הנפלאים של הרב דסלר (בקונטרס החסד) שככל שהאדם נותן כך הוא מתקשר ומתחבר. בהבנה שטחית היינו עלולים לחשוב שכדי לאהוב מישהו צריך לקבל ממנו. אך האמת הפוכה, ככל שנותנים יותר מתחברים יותר. ונביא מעט מדבריו שם:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו".

עזוב תעזוב עימו

עוד הוא מביא שם ראיה מדברי הגמרא (בבא מציעא לב:) "אוהב לפרוק ושונא לטעון- מצווה בשונא כדי לכוף את יצרו". הרב דסלר מסביר שבדרך כלל פריקת הבהמה ממשאה עדיפה שכן פרט לחסד הנעשה עם האדם יש בה גם מניעת צער בעלי חיים. אולם, כאשר לפני האדם עומד חברו אותו הוא שונא, עדיף שיעזור דווקא לו (ולא לחבר שהוא אוהב), הגם שהבהמה של שונאו זקוקה לטעינה ואילו הבהמה של אוהבו זקוקה לפריקה, וזאת על מנת לכוף את יצרו של האדם. על ידי שיסייע ויעזור לחברו תתמעט השנאה ותתרבה האהבה.

וכך מבאר שם הרב דסלר "אך יתבונן האדם, כי לאשר ייתן יאהב, וגם יהיה לו חלק בו וידבק אליו, כאמור, ואז יבחין ויבין כי זה אשר זר נחשב לו, הוא רק מאשר טרם נתן לו ועוד לא הטיב עמו. אם יתחיל להיטיב את כל אשר ימצא, כי אז ירגיש אשר כולם המה קרוביו, כולם אהוביו, כי בכולם יש לו חלק, ובכולם התפשטה עצמותו".

לתקן את הנדיבות

אנו נמצאים "סמוך ונראה" לחג הפורים. רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק, רנה) מבאר שבכל גלות וגלות של עם ישראל הוא עלול להיפגע ולהנזק מהחסרונות של האומה שבקרבה הוא נמצא. בהיות ישראל בממלכת פרס התחיל להדבק בהם החיסרון של הפרסים שהיו קמצים וצרי עין (הד לדבר ניתן למצוא גם בהומור של ימינו), וכפי שכתוב בגמרא (סנהדרין כד.) "עילם (פרס) זכתה ללמוד ולא ללמד" (זוהי צרות עין- לשמור את חוכמתה רק לעצמה ולא ללמדה לאחרים).

לכן עיקר עניינו של הפורים הוא נתינה והוספת אהבה – במשלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודות פורים ובריבוי אוהבים וחברים, כדי לשבור את קליפת צרות העין.

באותו עניין, שמעתי דבר נפלא מהרב דוד דודקביץ שליט"א (לא לחינם ממגילת אסתר לומדים שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, גם זה מתכונת הנדיבות והעין הטובה, לתת קרדיט), בשם האדמו"ר מאמשינוב שליט"א, שכיוון שאנו יודעים שכל מכה במצרים שימשה חודש, ומכת בכורות הייתה בי"ד בניסן, הרי שיוצא שמכת החושך הייתה בפורים. עניינה של מכת החושך – שלא ראו איש את אחיו, ואנו, בפורים, מתקנים מכה זו על ידי התבוננות איש ברעהו ואיש בקרובו, ומרבים בנתינה כדי להרבות אהבה.

יהי רצון שנזכה בחודש זה להקריב ולקרב מתוך נתינה גדולה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן