חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

התרת נדרים – מועיל למנהג טוב שלא הייתה עליו מודעה?

שלום וברכה לכבוד הרב. בפניני הלכה ימים נוראים (ה',י"א) נכתב לגבי התרת נדרים של ערב ראש השנה ו"כל נדרי": "התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר. וכן מועילה למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שהוא מקיימם בלי נדר. וכן מועילה לדברי מצווה שאדם קיבל על עצמו בלא שציין שקבלתו בלי נדר." האם לדעת הרב, התרה זו מועילה לבטל מנהגים טובים וקבלות טובות שאדם התחיל לפני שמסר מודעה בפעם הראשונה? (דבר מצוי מאוד, שילדים יתחילו מנהגים טובים אחרי יום הולדת 12 ולפני שמסרו מודעה) ואם לא, מה בעצם החידוש כאן? הרי מודעה מועילה בכל מקרה שמנהגים טובים וקבלות טובות לא יחשבו כנדר?! תודה רבה.

בנוסח יש גם התרה על העבר וגם מסירת מודעה על העתיד, כך שגם מי שזו הפעם הראשונה שהוא אומר אותה, כמו למשל חוזרים בתשובה, היא מועילה. אלא שבגלל שמדובר על נוסח כללי אינו לכתחילה כפי שכתוב בכמה מקומות אחרים בפניני הלכה כאשר הרב מדבר על נושאים ספציפיים, שכן לכתחילה נכון למי שנהג בדבר מסויים ורוצה להפסיקו, לעשות התרה רגילה גם אם הוא אמר את הנוסח הזה בתחילת השנה. הנוסח בא לפתור את אלו שאינם רוצים לעשות התרה ספציפית או את אלו שלא זוכרים אם עשו דבר שצריך התרה, זאת כדי שכולם יכנסו לשנה החדשה נקיים כמה שיותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 19:33:09

הבדלה

שלום, אני אשכנזי והולך על פי הרב מלמד, האם אפשר לעשות הבדלה על מיץ ענבים 100% ענבים (תירוש)? תודה רבה.

כן. אפשר גם על מיץ ענבים שאינו 100%, שיש עליו הכשר של הרבנות או שכתוב עליו שהוא גם לדעת הבית יוסף או שכתוב שהוא גם למנהג הספרדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 13:53:45

שביתת מורים

בס"ד לרב שלום . כבר מספר שנים אני מתלבט בשאלה עקרונית וכעת זה מחריף .קיים ארגון יציג למורים – שהכריז על שביתה . בשנים עברו החמ"ד אמר שהוא מלמד לימודי קודש . וכעת החמד כבר מלמד את כל המקצועות . ההתלבטות שלי : 1. בכל השג שישיג הארגון יהנו גם מורי חמ"ד – מאידך אחרים לא מקבלים משכורת . האם זה הוגן? 2. יש התמרמרות גדולה אצל המורים ששובתים ויש כאן אלמנט של חילול השם . האם זה לא שיקול ? 3. אם משרד החינוך יודע כי מורים מלמדים אפילו מקצועות קודש – אזי המעביד יכול לרמוס את שכרם ?וגם אז הם יהיו מחויבים לעבוד ? 4. האם לארגון עובדים יש סמכות לכפות החלטות על חברי הארגון? בברכת התורה יהודה בנימין קליין.

צודקים לגמרי החמ"ד שלא משתתפים בשביתה המיותרת והמוגזמת הנכחית. ברור שבשום אופן אין להשתתף בשביתה, וקל וחומר המורים, שהרי הם אחראים על חינוכם של ילדי ישראל.

כדאי לך לעיין בעניין שביתה בפניני הלכה כאן – https://ph.yhb.org.il/06-06-14/

אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שביתה

יא. הדרך הנכונה ליישוב סכסוכי עבודה היא על ידי בתי הדין, אמנם מצד ההלכה השביתה מותרת כמנהג המדינה, ולדעת רוב הפוסקים צריך לקבל לכך אישור מרב מוסמך. אמנם למורים ומורות המלמדים תורה, וכן לרופאים ואחיות – אסור לשבות, אלא אם כן המעסיק אינו מוכן לבוא לבית הדין, ובלא שישבתו ייגרם נזק למערכת החינוך או לרפואה הציבורית. במקרה כזה מותרים לשבות לאחר קבלת היתר מבית הדין או הרבנות המקומית. ונראה שבבית ספר שבו לימודי הקודש הם העיקר, גם לימודי החול עולים מדרגה ואסור להשביתם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 07:32:52

שבת

האם מותר בשבת לנגב ידים במגבת שמונחת על המיחם, ונשארת על המיחם?

אם שמים אותה באופן שאינה יכולה להגיע לחום שהיד סולדת בו, מותר. אני חושב שאם היא לא מאוד רטובה ושמים אותה על גבי צלחת הפוכה או סיר הפוך שמונחים על המיחם, אין בעיה.

דין זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

ייבוש בגד:

טז. אסור להניח בגד או מגבת רטובים ליד תנור או על סיר שמתחמם על הפלטה, באופן שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו (45 מעלות), שעל ידי כך גורם גם לבישול הנוזלים וגם לניקוי הבגד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-08 05:19:01

בישול ביום טוב

שלום הרב, ביום השני של ראש השנה אנו מעוניינים לבשל באמצעות כיריים קרמיות הפועלות על חשמל, ומחוברות לשעון שבת. שתי שאלות: 1. האם מותר מלכתחילה בערב ראש השנה להרים רק זיז אחד בשעון השבת, וביום השני (יום הבישול) להרים עוד זיזים כדי להאריך את זמן פעולת הכיריים הקרמיות? 2. האם ביום טוב, כאשר בזמן שהכיריים החשמליות פועלות והטרמוסטט הפנימי של הכיריים מגיע למעלות חום מקסימליות ומכבה זמנית את הכיריים (עד שטמפרטורת החום יורדת והטרמוסטט שב ומדליק את הכיריים מחדש), מותר להזיז את כפתור המעלות של הכיריים ולהנמיך את דרגת החום? הורדת הטמפרטורה תעכב את הדלקת הכיריים מחדש, ותאפשר את המשך הבישול על חום נמוך יותר? תודה רבה, ובשורות טובות!

  1. התשובה לשאלתך היא – מותר. ויש להוסיף שאם תשכח להרים זיז אחד, או תשכח להאריכו בזמן, תוכל לעשות זאת ביום טוב עצמו, שכן במקום הצורך ניתן לעשות פעולת הבערה בגרמא ביום טוב, כפי שמובא בפניני הלכה מועדים. אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)
    הבערה וכיבוי בגרמא

    ז. אף שבשבת השימוש ב'גרמא' מותר רק במקום מצווה או צורך גדול (שבת ט, ג), ביום טוב מותר במקום הצורך להבעיר ולכבות בגרמא. לכן אף שבשבת מותר רק להמשיך את המצב הקיים של שעון השבת, ביום טוב מותר במקום הצורך אף לשנות את זמן ההדלקה או הכיבוי בדרך של 'גרמא'.

    לדוגמה: אם כעת השעה שמונה בבוקר, והפלטה, התנור, מדיח הכלים, המזגן או האור מכובים, וצריכים להידלק בשעה עשר – מותר להקדים את שעת הדלקתם לתשע. אמנם מכשיר חשמלי העובד על תרמוסטט, דינו כשבת, שמותר רק להמשיך את המצב הקיים של התרמוסטט (עי' בהלכות שבת יז, ז-ט).

  2.  

    מותר. גם עניין זה מובא בספר הקיצור כפי שמובא בסוף הדין הקודם:
    תרמוסטט (הלכות שבת ויום טוב זהים)

    ט. גם במכשירים חשמליים העובדים על פי תרמוסטט, מותר להמשיך את המצב הקיים. לכן כאשר התרמוסטט הפסיק את פעולת החימום של הרדיאטור, מותר לסובב את כפתור הוויסות לרמה נמוכה יותר, כך שהפסקת החימום תארך יותר זמן. וכאשר הרדיאטור עובד, מותר לסובב את הכפתור לרמה גבוהה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן.

    וכן דין מקרר שיש לו כפתור לוויסות החום ללא כתיבת המעלות על צג: בשעה שמנוע הקירור עובד, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה קרה יותר, כך שימשיך לעבוד יותר זמן. ובשעה שהמנוע מפסיק לקרר, מותר לסובב את הכפתור לטמפרטורה חמה יותר, כך שיעבוד פחות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-09-07 18:59:22

יש לך שאלה?

דבר אל בני ישראל ויסעו! – פרשת בשלח

דבר אל בני ישראל ויסעו! – הרב גור גלון

מחוץ לסדרי הטבע

דור המדבר, כשמו כן הוא דור שחי מחוץ לטבע, במדבר, מקום שבו האדם הנורמלי לא מסוגל לחיות, מקום שבו החיים הם נס, וכך דרכו של דור זה, דור המלומד בניסים, דור שלא מתנהג ופועל על פי הסדר הרגיל.

דור זה לא פועל בסדר הרגיל בכל התחומים. בתחום הטבעי, הוא זוכה לניסים על בסיס יום יומי, עמוד ענן ועמוד אש הולכים לפניו, מן יורד מן השמיים, הים נקרע לפניו ומלחמותיו תלויות בהרמת ידי משה רבנו. אולם לא פחות מכך, הדור הזה זוכה לצאת מהסדר הרוחני, הסדר הרגיל הוא סדר השכר והעונש, שבו על פי זכויותיו של אדם הקב"ה משפיע לו חסד וברכה. דור המדבר מנותק מכל זה:

"ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואמר לך בדמיך חיי, ואמר לך בדמיך חיי, רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים, שדים נכונו ושערך צמח ואת ערם ועריה, ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך…ותהיי לי, וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן…"

הקב"ה רואה את ישראל מתבוססים בדמם, על פי דברי חז"ל הם נמצאים במ"ט שערי טומאה, אך כיוון שהגיע הזמן ובאה שעת הגאולה, הקב"ה גואלם, מרוממם ומזככם.

לפעול עם אל

ודווקא על הרקע הזה בולטת העובדה שגם במצב כזה נדרשים ישראל לפעולה, גם בהתגלות המופלאה של החסד נדרשים ישראל, לעשות משהו. סדר הגאולה דורש גם '"קול דודי דופק", על ידי משה מבני ישראל, בשעה שאמר 'ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים', "פתחי לי", רבי יסא אמר, אמר הקב"ה לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו", שם בתוככי מצרים דורש הקב"ה 'פתחי לי', אתם חייבים לפתוח, להתחיל לפעול, ואז 'לאל גומר עלי'.

ישראל נדרשים לאמונה, לקחת את אלוהי מצרים את השה, לשוחטו ולמרוח דמו על המזוזות, יש דרישה אלוקית מישראל – פעלו, עשו.

הדבר בולט במיוחד בקריעת ים סוף. הקב"ה עושה נס שאין מופלא ממנו, גדול פי חמשה מכל ניסי יציאת מצרים ועדיין נדרשים ישראל להתחיל ולפעול. " ויאמר ה' אל משה" 'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו!'".

בגמרא בסוטה מודגש הדבר יותר:

"…זה אומר אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה…באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקב"ה ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני, אמר לפניו: ריבונו של עולם, ומה בידי לעשות? אמר לו: דבר אל בני ישראל ויסעו, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו', לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל…"

צריך את הנחשון שיקפוץ ואם לא אי אפשר להתקדם.

אחד למען כולם וכולם למען אחד

עוד דבר למדנו מכאן, הנחשון הוא יחיד, הציבור לא רוצה ללכת, הוא סקפטי, הוא חסר אמונה, אין בו אומץ ותעוזה, והנה מגיע היחיד שמוכן לסכן את עצמו, ולקפוץ – והוא פותח את הפתח ומתחיל את המהלך, ואז הקב"ה מסייע.

מסדרה של הגמרא, עולה דבר נורא. נחשון קופץ, עוד לפני הציווי המפורש "דבר אל בני ישראל ויסעו", בשעה זו הוא נתון בסכנה עצומה, אם הציבור לא ילכו אחריו הוא יטבע!, המסתער הראשון תלוי בכך שכולם יקומו אחריו להסתערות, הוא חייב לרוץ, אם יסתכל אחורה וודאי יכשל, הוא קם ורץ, ומסכן את עצמו מתוך אמון אדיר שאחריו יקומו ויסתערו!

הקב"ה אומר למשה רבנו 'ידידיי טובעים בים', הראשונים הנחשונים, שכבר קפצו טובעים! וכעת כדי שלא יטבעו נדרש העם ללכת אחריהם.

גם לנו בזמן הזה יש לנו אמון בעם, אנו משתדלים להיות נחשונים, בהתיישבות, בתורה ובכל מקום. הגאולה מתחילה מיחידים שמוכנים למסור את נפשם, בלי להסתכל כל רגע אחורה, מתוך אמונה בה' ובישראל.

כך בגאולת הכלל, וכך בגאולת כל יחיד, תתחיל לפעול, תפתח פתח, וה' יעזור, הוא ושליחיו, 'עזוב תעזוב עימו', מי שעוזר לעצמו – הקב"ה, הוריו, רבניו, חבריו וידידיו יעזרו לו.

יהי רצון, שנפתח בנו נחשוניות ואמונה, פעולה ואמון, ונזכה לגאולה כללית ופרטית בקרוב.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן