חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

למה הרעותה לעם הזה? לפרשת וארא

פרשת שמות מסתיימת בשאלה גדולה אותה שואל משה רבנו את ריבונו של עולם, "ויאמר אדנ-י למה הרעותה לעם הזה? למה זה שלחתי? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך?".

תחילת התשובה לשאלה זו מופיעה בסוף פרשת שמות, "עתה תראה את אשר אעשה לפרעה, כי ביד חזקה ישלם, וביד חזקה יגרשם מארצו". אלא שהקב"ה לא מסתפק בתשובה זו (שתמציתה הינו "יהיה טוב"), אלא מעמיק בפרשתנו להסביר למשה מה עניינה של גלות מצריים וגאולתה, "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה', וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי ה' לא נודעתי להם". כלומר הקב"ה מגלה למשה שמטרת שיעבוד מצרים וסדרי הגאולה העומדים לבוא, הינם כדי לחשוף קומה חדשה בהתגלות האלוקית בעולם.

בספר בראשית נחשף הקב"ה כ"א-ל שד-י", וכעת עומד להופיע השם המפורש י'-ה'-ו'-ה'- ומעתה ועד סוף הפרשה יחזור הביטוי פעמים רבות.

שם שד-י עניינו חוקי הטבע, וכפי שמפרשת הגמרא בחגיגה: "שד-י- שאמר לעולמו די". כלומר, הקב"ה קבע לעולם חוקים וכללים, גבולות וצמצומים, מהם חוקים פיזיים, ומהם חוקים רוחניים.

בספר בראשית גילו האבות שה' שולט ומנהיג את הטבע. האבות חשפו שיש מנהיג לבירה, שהחוקים של הטבע נקבעו על ידי מחוקק עליון. לא זו בלבד אלא שבתוך החוקים ובתוך הכללים יש מקום לשכר לצדיקים ועונש לרשעים. לכן האבות זוכים לאושר כלכלי, לנצחנות במלחמות, ולעוד שפע וברכה. מאידך, כאשר ישנם חטאים מתגלגלים לפתחם צרות ורעות.

בדרך זו של ההתגלות האלוקית יש שני חסרונות בולטים:

האחד, שצריך להיות גדול כאברהם אבינו בכדי להצליח לראות את מה שמעבר לטבע, את מה שמנהיג את הטבע. הדברים אינם גלויים ומפורשים. קל מאוד לתלות את הדברים במזל ובמקרה ולא לחשוף את ההנהגה האלוקית.

החיסרון השני הינו שהקב"ה לא גילה מפורשות מה רצונו, מה האדם צריך לעשות כדי לעבוד את ה'. האדם צריך לזהות מפנימיותו מהו רצון ה', ששתי כליותיו ילמדו אותו מה טוב ומה רע, מה נכון ומה איננו נכון. צריך להיות עם לב טהור ונקי, עם הקשבה פנימית עליונה בכדי לזהות בכל רגע ורגע מהו רצון ה'. דרך זו התאימה ליחידים ענקיים, ל'אברהם העברי'- שרואה את מה שמעבר- אך אינה מתאימה לכלל, לציבור, לאומה, לעולם כולו.

בספר שמות מתגלה השם המפורש שעניינו שהדברים מפורשים ובהירים, ללא מקום לטעות ומכשול. הספר כולו נקרא ספר שמות והוא בא לחשוף את השמות, את המהות, את הפנימיות שבעולם. כפי שכשאנו קוראים לילד בשמו אנו חושפים ומגלים את פנימיותו.

לכן מופיעות עשרת המכות שעניינם הכללי היה לשבור את הטבע , לרסק לרסיסים את התפיסה שהכל הוא טבע, להסיר את כל המסכים ולגלות את השם המפורש.

כהמשך לכך ניתנת התורה שאומרת באופן מפורש מהו רצון ה', איך חיים על פי החוקים האלוקיים. האדם לא זקוק יותר לזיהוי הדברים מתוך עצמו, אלא הדברים מתפרשים לו באר היטב.

זה תשובתו של הקב"ה למשה, אמנם המצב לא השתפר, ואפילו נהיה גרוע יותר, כי המגמה היא לא להוציא את בני ישראל ממצריים, אלא לחשוף קומה חדשה של התגלות אלוקית, ולכן באופן טבעי יהיה יותר ויותר גרוע, ודווקא בשל כך, הפלא והנס של היציאה יהיה יותר יותר בהיר וברור, דווקא בשל העובדה שהטבע כולו יראה שהמצב חסר אונים תהיה התגלות בהירה וברורה יותר.

בכדי שיופיע עם, על כל מדרגותיו, הדברים צריכים להיות חדים וברורים, חד משמעיים, ללא ספקות. זהו עניינו של ספר שמות וזוהי עניינה של יציאת מצרים- לצאת מהמיצרים, לצאת מהגבולות וההגבלות של הטבע ולגלות שיש הרבה הרבה מעבר.

המסר הזה נכון גם לימינו. אם אנו חפצים לחנך דור, לעצב עם, אנו צריכים להיות בהירים וברורים- לומר בשפה בהירה מה טוב ומה הרע, מה אמת ומה שקר, מה טמא ומה טהור.

יהי רצון שיחד עם הפרשיות הללו יתבהרו ויתלבנו הדברים בתוכנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן