שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מעשר משובר

אני משתתף בתוכנית "הערב נא" של הישיבה ורציתי לשאול אם צריך לתת מעשר מהשובר שמקבלים על עשיית המבחנים. תודה רבה

רק מכסף שאפשר לעשות איתו מה שרוצים צריך לתת מעשר, אבל על שובר שאפשר לקנות איתו רק ספרים או רק משהו אחר, לא צריך, משום שהוא לא נחשב כסף אלא נחשב ספר ועל מתנה של ספר או כל מוצר אחר לא צריך לתת משוויה מעשר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-18 13:42:38

שחייה מעורבת

רציתי לשאול מה האיסור בשחייה מעורבת. מאיפה הוא נובע ומה הגדרים. האם יש הבדל בין ים בריכה או מעיין? האם מותר להיכנס עם משפחה: אחות, אמא, בת דודה, גיסה, סבתא וכו' והאם זה משנה אם לבושות בצניעות או לא. האם מותר ללכת למעיינות ו"לקחת סיכון שאולי יהיו שם נשים? האם זה משנה אם המעיין גדול?

האיסור הוא כפול: 1. להימצא במקום שנמצאות בו נשים שאינן לבושות בצניעות באופן בולט מאוד. 2. להביט בהן.

איסור זה מבואר היטב בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו פרק ד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אין הבדל בין ים, בריכה או מעיין. במעיין לפעמים יש נשים שאינן נכנסות למים ואינן לבושות בבגד ים, ואזי אם תופסים איזו פינה אפשר להקל.

להכנס עם משפחה שנשותיה לבושות בצניעות – מותר, ובלבד שנוח להם שאתה שם.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-18 10:31:11

לימוד ועיסוק בתכנים רוחניים שמקורם מהמזרח

אני כרגע משתתפת בקורס רפלקסולוגיה שמשלב מפות פנים, שידוע ששורשן בתרבויות של עבודה זרה. האם מותר לפי ההלכה ללמוד את המפות הללו, להשתמש בהן עם מטופלים ולקבל טיפול באמצעות המפות הללו—אם מקורן במערכת רוחנית זרה? מה עלולים להיות הפקטורים שלפיהם אני יכולה להבהיר אם מפות הפנים פשוט באות מתרבות של עבודה זרה או אם הן עצמן כוללות מרכיבים בעייתיים הלכתית? מה הם עקרונות מנחים הלכתיים וקוים אדומים שאני צריכה להיות מודעת אליהם בנוגע להכשרה הרפלקסולוגית על מנת לוודא שאני לא נקלעת חלילה לתוך שטח רוחני אסור.

דברים אלו מבוארים בפניני הלכה אמונה ומצוותיה.

מותר ללמוד את הקורס המשלב מפות פנים, שכן מדובר על טיפול שהעוסקים בו רואים בו תועלת ממשית והגיונית על ידי לחיצות בפנים הגורמות להרגעת הגוף וזרימה טובה יותר של הדם והחמצן בגוף, ואין בו שום קשר לעבודה זרה. אין זה משנה האם מי שגילה את הריפוי הוא עובד עבודה זרה או מישהו אחר, אנו דנים לפי המציאות שמולנו – אם אין צד של עבודה זרה והמדע מצא על פי ההגיון והמחקר שהטיפול יעיל – מותר לעשות זאת לכתחילה כל עוד אין איזכור של אלילים וכד', והמטרה רפואית ולא רוחנית, היינו למצוא מזור לתחלואי הגוף השונים ולא להעצמה או הדרכה רוחנית.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-17 18:40:34

3 השבועות

האם אני יכול לקנות טלפון ב3 השבועות

לקנות – מותר עד ראש חודש אב. להשתמש – אסור עד אחרי תשעה באב, משום שצריך לברך על פלאפון חדש 'שהחיינו', ולא מתאים לברך שהחיינו בשלושת השבועות, כפי שמובא בפניני הלכה זמנים פרק ח. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

משא ומתן

טז. ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות משמחים, כגון תכשיטים, בגדים ורהיטים, גם באופן שאין מברכים עליהם 'שהחיינו'.

יט. אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו, רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-07-17 14:42:40

יש לך שאלה?

בין אדם למקום ובין אדם לחבירו – לפרשת יתרו

בפרשת יתרו אנו מקבלים את לוחות הברית ובהם עשרת הדיברות, שהם עשרת הכללים היסודיים של התורה כולה.

אחד הדברים עליו דנים רבים מהמפרשים הינו החלוקה בין הלוחות. לכאורה ניתן היה לומר שבלוח הראשון מופיעות המצוות שבין אדם למקום: "אנכי ה' אלוקיך", "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי", "לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא", "זכור את יום השבת לקדשו", ואילו בלוח השני מופיעות המצוות שבין אדם לחברו: "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תענה ברעך עד שקר", "לא תחמוד".

אלא שיוצאת מכלל זה מצוות כיבוד הורים, "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך", שלכאורה מקומה הוא ביחסים שבין אדם לחברו, אך יחד עם זאת היא מופיעה דווקא בלוח הראשון.

באופן פשוט ניתן היה לומר שהתורה בכוונה שוברת את החלוקה שהצענו. ההפרדה שבין מצוות שבין אדם למקום למצוות שבין אדם לחברו הינה הפרדה רעה ומזיקה מכמה צדדים:

העיקר מצוות שבן אדם לחבירו?

ראשית, אדם שמלא באידיאלים ורוצה לעשות טוב פשוט וטבעי בעולם, עלול לזלזל ולהמעיט בערכם ובחשיבותם של מצוות שבין אדם למקום. וכפי שמצאנו שישנם אנשים שאינם רוצים לקבל את התורה כולה, אך שמחים לקחת את מוסר הנביאים, את הצד המוסרי והאנושי שלכאורה נמצא בתורה. וכפי שניתן למצוא רבים שאינם שומרי תורה ומצוות באופן מלא שחרטו על דגלם את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".

אולם השקפה זו בטעות יסודה, שהרי תכליתם של המצוות שבין אדם לחברו, הוא ליצור עולם מתוקן וטוב יותר. המטרה הכללית של כל המצוות היא להיטיב, לתקן ולרומם את האנושות כולה. וכפי שאומרים חז"ל (שאילתות בראשית, סימן ג) ש"התורה- תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים… לומר לך שכולה חסד". וכן מובא בגמרא (מנחות פרק ה) ש"יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים"- דבר החושף שמגמתה של התורה, בכל הליכותיה והדרכותיה, הינה עשיית טוב.

העיקר מצוות שבן אדם למקום?

שנית, ישנם אנשים שרוצים להתקרב לקב"ה ולעובדו, וממילא טועים וחושבים שהעיקר הוא המצוות שבין אדם למקום, ואילו המצוות שבין אדם לחברו הינן דברים מעשיים וארציים, שפחות ראוי לדקדק בהם.

מעין זה מצינו השבוע (ביום רביעי) בדף היומי, שהגמרא שם קובעת שלא חרבה ירושלים אלא בגלל שפסקו ממנה אנשי אמנה (אנשים שיאמרו אמת). ואז מוכיחה הגמרא שבכל זאת ישנם אנשי אמנה, ומביאה שאחד החכמים אמר שישראל, אפילו בחורבנם, דוברים אמת. ומתרצת הגמרא את הסתירה שישנם אנשי אמנה בתורה אבל אין אנשי אמנה במשא ומתן. כלומר, ישנם אנשים שכאשר הם עוסקים בתורה הם מדקדקים לומר את האמת, שהרי זהו מקום עבודת ה' שבו ראוי לדקדק קלה כבחמורה, אבל כאשר הם יוצאים לעסוק במשא ומתן, לעסוק בענייני החומר, בכלכלה ובמסחר, הם מרשים לעצמם לרמות ולשקר.

ולכבוד חודש אדר הממשמש ובא נוסיף מעשה שארע באחת הישיבות הקדושות בה אחד הבחורים שנפשו חשקה בחלב (לצורך כוסות הקפה המעוררות), לא התעצל ולא חסך, הלך למכולת וקנה קרטון חלב. כיוון שידע שכל הנכנס למקרר הציבורי בישיבה הינו בחזקת סכנה, כתב בטוש שחור ובולט "פרטי" על הקרטון. אולם, להפתעתו הרבה, דבר זה לא סייע לקרטון החלב להישאר עם תכולתו. לתומו חשב הבחור שכפי הנראה נעלם מעיני השותים הכיתוב "פרטי" שכן הוא הופיע רק בצד אחד של הקרטון, ולכן לא חסך כוחות ודיו ובקרטון הבא שקנה עיטר את הקרטון מכל צדדיו במילה "פרטי". אלא שגם הפעם, להפתעתו הרבה, נגמר החלב תוך זמן קצר. על כן, לפני שקנה את הקרטון השלישי, נועץ הבחור בחבריו ורבותיו כיצד לשמור על החלב, ונענה שכדאי לו לכתוב על הקרטון "חלב עכו"ם – כשרות 'רבנות'- לא מהדרין". ואכן, איש כבר לא נגע בחלב…

סיפור זה ממחיש את הטעות הגדולה, שהרי הקב"ה הוא המצווה על מצוות שבין אדם לחברו, והכלל 'ואהבת לרעך כמוך' הוא באמת הבסיס לכל התורה כולה, וגם את המצוות שבין אדם למקום אנו עושים כדי לעשות טוב וחסד, מה שמסביר מדוע 'ואהבת לרעך כמוך' הוא הכלל היסודי בתורה.

ולכן רצתה התורה לא לעשות חלוקה בין מצוות שבין אדם למקום למצוות שבין אדם לחברו.

יהי רצון, שנזכה לעבוד את הקב"ה בשלמות ולהרבות טוב וחסד בעולם על ידי העלאת העולם והאנושות, הן בסיוע ממשי ישיר, על ידי מצוות שבין אדם לחברו, והן על ידי העלאת הקדושה בעולם בקיום מצוות שבין אדם למקום.

נ.ב.
נעיר שישנה תשובה נוספת וידועה, עליה נרחיב אי"ה בשנה הבאה, שמצוות כיבוד אב ואם היא מצווה שבין אדם למקום (יש על כך מקורות רבים בחז"ל), אך דבר זה דורש הרחבה והבהרה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן