הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

מוקצה

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

 

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

 

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

 

 

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

 

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

 

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

 

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

 

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

 

 

שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

 

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

 

 

לסיכוםמותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שניים מקרא ואחד תרגום

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת תצווה שבת זכור ופורים

לרוב אנו כותבים דבר תורה מסודר, עם התחלה, אמצע וסוף, אבל פורים הוא בהחלט הזדמנות שלא לעשות את אשר עושים בדרך כלל. על כן נכתוב נקודות נקודות מענייני הפורים, מתוך תקווה שכטוב לבכם ביין יתפתחו הנקודות לכדי רעיונות שלמים.

  • כל השנה אנחנו מתחפשים (ולא, עדיין לא שתיתי…). כל השנה אנחנו עסוקים יום ולילה בבניית התדמית שלנו, כדאמרי אינשי "LOOKING GOOD" (נראה טוב). הרבה ממחשבותינו נתונות למה יגידו, מה יאמרו, מה יחשבו, וסוף סוף בפורים אפשר להסיר את התחפושות ולגלות את הפנימיות, כי הכל בצחוק… ומכיוון שזה כל כך קשה צריך לשתות קודם כמה כוסות בכדי שהעניין יתגלה, ורק כשנכנס יין יוצא סוד.אז תרשו לעצמכם להשתחרר, לזרום ותנו למחשבות לרוץ, רק תיזהרו לא להתמכר לזה…
  • המהר"ל מדגיש שאין בפורים שום קדושה, וזוהי לשונו בספרו 'תפארת ישראל': "כי מעות של פורים אינם עומדים רק לריבוי אכילה ושתיה, ואילו היה היום הזה יום שיש בו קדושה, לא היה הסעודה עניין גשמי לגמרי, שהיה זה לכבוד היום ולמעלת קדושתו, אבל אין ביום הזה קדושה כלל, והאכילה והשתיה דבר גשמי מעניין העולם הזה שהוא כולו גשמי". מאידך, הרב קוק בעולת ראיה כותב כי: "ידענו מדברי חכמים אמיתיים (ואולי הרב רומז כאן שהמהר"ל איננו חכם אמיתי…?! ) שהארת פורים גדולה למאוד וקדושה גדולה מאירה בו בעולם". ולכאורה הדברים סותרים, אלא שבאמת אין מחלוקת כלל, רק שהמהר"ל דיבר על קדושת הרוח, קדושת השכל, שלא מופיעה בפורים כלל, ואילו הרב קוק דיבר, כפי שכותב שם בהמשך לשונו "והנה ההארה הנמשכת ביום הזה היא ממש מצד קדושת הגוף הישראלי". ומה שמתחדש בפורים הוא שיש קדושה בגוף, וזהו חידוש גדול ומשמח מאוד, שהרי השמחה הגדולה ביותר היא שאנו מצליחים לחוות היא השמחה הגופנית.היצרים כתאוות הכסף, הכבוד, והתענוגות מובילים את העולם, ואין ספק שאלו הם גם הכוחות החזקים בעולם (עיין בכתבי פרוייד), וההבנה שאנו לא צריכים לחיות במאבק מתמיד עם הכוחות הללו ושגם בהם יש קדושה, ברגע שהם מכוונים נכון, היא הבנה משמחת מאוד שיכולה להכניס חיים ותחיית המתים ממש בכל עבודת ה'.יהיו בימי הפורים האלה דברי הרב באורות התחיה ל"ג לנגד עיננו: "גדולה היא תביעתנו הגופנית. גוף בריא אנו צריכים. התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש… כל תשובתנו תעלה בידנו רק אם תהיה עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחיית המתים הגופנית".
  • אחד מיסודות הפורים הוא האחדות, אחדות כל הכוחות שבישראל, אחדות הגוף והנשמה, אחדות הרע והטוב, אחדות החול והקודש, אחדות המצווה והעבירה (גדולה עבירה לשמה…), ולכן יש שמחה גדולה בעולם, שאין שמחה אלא כאשר פוסקים המאבקים ומגלים שהכל הכל הולך לאותו המקום. 'כל שברא לכבודו ברא'. והדברים מגיעים עד אחדות ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא ('הדור קיבלוה בימי אחשוורוש').לכן הדגש בפורים הוא על האחדות, החל מקידוש החומר בחובת הסעודה, וממשיך בהתאחדות כל ישראל על ידי משלוחי המנות ומתנות האביונים. וכל מי שמשאיר בליבו מקום לפירוד, בין אדם לשכנו, בין איש לאחיו, בין כלה לחמותה, בין 'ממלכתי' לנורמלי (סתם… ), בין חרדי למזרוחניק, בין 'פיינשמקרים' ל'גבעונים'- עוד לא זכה לקיים את שמחת הפורים כראוי.ולכן, חוץ ממשלוחי המנות שאדם שולח לאוהביו, יחפש כל אחד מיהו האדם שאיתו אין לו חיבור, יקח משלוח מנות, ילך לביתו של אותו האיש ויעניק לו את משלוח המנות באהבה ובחיבוק (נשיקות אסורות על פי פורום 'תקנה'…).

יש כמובן עוד הרבה מה לומר על פורים, אבל מי שיקיים את שלושת היסודות שהעלנו כאן:
א.גילוי הפנימיות והלב האמיתי שלנו
ב.קדושת החומר והשמחה העצומה שבקדושתו
ג.  אחדות המציאות ועם ישראל
בלא ספק יזכה לקיים את מצוות שמחת פורים בהידור רב.
פורים שמח ☺.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן