חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בשלח – שבת שירה – טו בשבט

היסוד הבסיסי ביותר בבריאה הוא המים, ונראה שהתורה נותנת מקום מרכזי מאוד למים, שכבר בראשית הבריאה מוזכר ש"רוח אלוקים מרחפת על פני המים", ויומיים מתוך ששת ימי הבריאה מוקדשים למים, "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע… יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד…". לאחר מכן אנו מוצאים שאחד הדברים המרכזיים המוזכרים בגן עדן הוא הנהר שיוצא מעדן להשקות את הגן ומתחלק לארבעה ראשים. ובהמשך מוצאים את המים ששוטפים את העולם כולו במבול ואת תיבתו של נוח הנישאת על פני המים. וניתן להמשיך ולהביא דוגמאות רבות על זיווג האבות שהיה על המים ועוד.

וגם ביציאת מצרים, בה אנו עסוקים בפרשיות האחרונות, מוצאים שאחת מגזירות פרעה היא "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", וכשמשה רבינו מושט בתיבה על פני היאור. והמכה הראשונה הינה שינוי המים לדם. ובפרשתנו שיא השיאים של מכות מצרים, כפי שמבואר בהגדה של פסח, שכל מצרים היו אצבע אחת ואילו קריית ים סוף הייתה יד שלמה. ועל נס זה נאמרה השירה, וכפי הנראה גם לא במקרה השירה הנוספת המוזכרת במדבר הייתה על באר המים של מרים, "עלי באר…".

ומיד לאחר קריאת ים סוף לא מוצאים בני ישראל מים, "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה…" ולאחר מכן, באופן מפתיע, הם נתקלים בריבוי עצום של מים, "ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים".

וגם לעתיד לבוא, בגאולה, מוטבחים אנו, "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה", וכן אומר הנביא זכריה על ביאת הגאולה: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ונבקע הר הזיתים… והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים…".

וגם יום ט"ו בשבט, שיחול בשבת זו, עניינו המים. שהרי יום זה הינו ראש השנה לאילן, וכבר בבריאה מצאנו שביום השלישי, שעסק בסידור המים בעולם, בו ביום יצאו כל הצמחים והאילנות בראשם. וגם בפרשתנו, יחד עם שנים עשרה עינות המים מופיעים שבעים התמרים. ובאמת, יום ט"ו בשבט איננו חג הנטיעות (כפי שהתחדש לפני כמאה שנה בלבד), אלא הוא היום הקובע לגבי פירות האילן, והמבדיל בין שנה לשנה, ונפקא מינה לעניין שנות העורלה, נטע רבעי, המעשר, ויש אומרים שגם לעניין השמיטה.

ומדוע נקבע תאריך זה דווקא? הגמרא במסכת ראש השנה מבארת שזה הזמן בו יצאו רוב גשמי שנה, ומסביר שם רש"י שלדבר זה יש השפעה על האילנות, "ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". בירושלמי, שלא מציין את הטעם החיצוני אלא את הטעם הפנימי יותר, מוזכר "עד כאן הן חיין ממיי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממיי השנה הבאה", כלומר, הזמן הקובע לגבי האילנות תלוי במים, ותלוי בחיים ובצמיחה הנובעים מהמים.

וננסה לברר מה עניינם של המים. כמדומה שעניינם של המים הוא עצם החיים, ולכן עוד לפני סידור הבריאה הדבר היחידי שמופיע הוא חיים, שהם שפע אלוקי של עוצמה וכוחות שקיים מעצמותו של הקב"ה. ותפקיד הבריאה כולה הוא לעצב את אפיקי המים, להגביל גבולות למים, לחלק אותם לגילויים שונים ולהכין להם כלים ומקוואות. שהרי אם הבריאה לא תצליח לתת למים את מקומם, יבוא השפע האלוקי וישטוף את הכל ויאבד את העולם.

כלומר החיים עצמם הם המים, ותפקידנו ליצור להם כלים, לנווט את נתיבם, להפוך אותם למצמיחי אילנות היוצרים ומצמיחים מתוכם פירות, שאנו יכולים לעכל אותם ולהגדיל את עוצמת חיינו מהם ביתר שאת וביתר עוז, החיים אינם מוגבלים כי הם השפע האלוקי עצמו, ולכן מים וחיים הן מילים שמופיעות רק בלשון רבים.

קריעת ים סוף הייתה שיא השיאים כי התברר שהקב"ה הוא הנותן חייים, השולט בחיים, וכל מימיות שבעולם נקרעו לומר מיהו מקור החיים, שחיי עולם נטע בתוכינו, את תחילת התורה קיבלנו במרה שם הצלחנו להמתיק את המים ולהביאם למצב שנוכל לשתות מהם, שזוהי מגמתה של תורה לתת לנו כלים לחיים, כלים לקליטת השפע האלוקי, ומתוך כך להופעתו המוגברת דרכינו, וכן התורה היא תורת חיים, שכל העוסק בה הופך להיות כמעיין שלא פוסק!

השירה היא היכולת שלנו לא רק לקלוט ולהבין את דבר ה' אלא ליחות אותו, לרקוד אותו.
המיוחד בארץ ישראל הוא ש'עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה', והביטוי המובהק לכך הוא 'למטר השמיים תשתה מים', שהחיים בהה מתגלים בקשר ישר אל הקב"ה על עם ישר-אל, ששרים שיר-אל, ולכן המדד לשמיעת דבר ה' – 'והיה אם שמוע תשמעו… ונתתי מטר ארצכם…"

הדברים הם מחיים וזורמים והמים עמוקים, ויהי רצון שנזכה למטר לרוב, ונכין כלים גדולים לקולטו ע"י לימוד התורה, וארץ ישראל תתמלא בפירות המטר, ונאמר לפניו שירה חדשה, הללויה!

רעיון של דוד: המים מבטאים את הקשר של ישראל לריבונו של עולם, שהרי ארץ ישראל למטר השמים תשתה, "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה", והסימן לקשר הוא ירידת הגשמים. וכשישראל עושים רצונו של מקום אז יורד שפע אלוקי לעולם, יורדים המים, "ונתתי מטר ארציכם בעיתו יורה ומלקוש", אך כשישראל מתרחקים מממנו יתברך, הרי שהם מתנתקים ממקור החיים והשפע, וממילא השפע שהיה צריך לרדת לעולם, דרך ישראל, חסום מלהתגלות במלואו, דבר שמקבל ביטוי גשמי גם בירידת המים לארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן