Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בשלח – שבת שירה – טו בשבט

היסוד הבסיסי ביותר בבריאה הוא המים, ונראה שהתורה נותנת מקום מרכזי מאוד למים, שכבר בראשית הבריאה מוזכר ש"רוח אלוקים מרחפת על פני המים", ויומיים מתוך ששת ימי הבריאה מוקדשים למים, "ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע… יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד…". לאחר מכן אנו מוצאים שאחד הדברים המרכזיים המוזכרים בגן עדן הוא הנהר שיוצא מעדן להשקות את הגן ומתחלק לארבעה ראשים. ובהמשך מוצאים את המים ששוטפים את העולם כולו במבול ואת תיבתו של נוח הנישאת על פני המים. וניתן להמשיך ולהביא דוגמאות רבות על זיווג האבות שהיה על המים ועוד.

וגם ביציאת מצרים, בה אנו עסוקים בפרשיות האחרונות, מוצאים שאחת מגזירות פרעה היא "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", וכשמשה רבינו מושט בתיבה על פני היאור. והמכה הראשונה הינה שינוי המים לדם. ובפרשתנו שיא השיאים של מכות מצרים, כפי שמבואר בהגדה של פסח, שכל מצרים היו אצבע אחת ואילו קריית ים סוף הייתה יד שלמה. ועל נס זה נאמרה השירה, וכפי הנראה גם לא במקרה השירה הנוספת המוזכרת במדבר הייתה על באר המים של מרים, "עלי באר…".

ומיד לאחר קריאת ים סוף לא מוצאים בני ישראל מים, "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה…" ולאחר מכן, באופן מפתיע, הם נתקלים בריבוי עצום של מים, "ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים".

וגם לעתיד לבוא, בגאולה, מוטבחים אנו, "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה", וכן אומר הנביא זכריה על ביאת הגאולה: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ונבקע הר הזיתים… והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים…".

וגם יום ט"ו בשבט, שיחול בשבת זו, עניינו המים. שהרי יום זה הינו ראש השנה לאילן, וכבר בבריאה מצאנו שביום השלישי, שעסק בסידור המים בעולם, בו ביום יצאו כל הצמחים והאילנות בראשם. וגם בפרשתנו, יחד עם שנים עשרה עינות המים מופיעים שבעים התמרים. ובאמת, יום ט"ו בשבט איננו חג הנטיעות (כפי שהתחדש לפני כמאה שנה בלבד), אלא הוא היום הקובע לגבי פירות האילן, והמבדיל בין שנה לשנה, ונפקא מינה לעניין שנות העורלה, נטע רבעי, המעשר, ויש אומרים שגם לעניין השמיטה.

ומדוע נקבע תאריך זה דווקא? הגמרא במסכת ראש השנה מבארת שזה הזמן בו יצאו רוב גשמי שנה, ומסביר שם רש"י שלדבר זה יש השפעה על האילנות, "ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה". בירושלמי, שלא מציין את הטעם החיצוני אלא את הטעם הפנימי יותר, מוזכר "עד כאן הן חיין ממיי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממיי השנה הבאה", כלומר, הזמן הקובע לגבי האילנות תלוי במים, ותלוי בחיים ובצמיחה הנובעים מהמים.

וננסה לברר מה עניינם של המים. כמדומה שעניינם של המים הוא עצם החיים, ולכן עוד לפני סידור הבריאה הדבר היחידי שמופיע הוא חיים, שהם שפע אלוקי של עוצמה וכוחות שקיים מעצמותו של הקב"ה. ותפקיד הבריאה כולה הוא לעצב את אפיקי המים, להגביל גבולות למים, לחלק אותם לגילויים שונים ולהכין להם כלים ומקוואות. שהרי אם הבריאה לא תצליח לתת למים את מקומם, יבוא השפע האלוקי וישטוף את הכל ויאבד את העולם.

כלומר החיים עצמם הם המים, ותפקידנו ליצור להם כלים, לנווט את נתיבם, להפוך אותם למצמיחי אילנות היוצרים ומצמיחים מתוכם פירות, שאנו יכולים לעכל אותם ולהגדיל את עוצמת חיינו מהם ביתר שאת וביתר עוז, החיים אינם מוגבלים כי הם השפע האלוקי עצמו, ולכן מים וחיים הן מילים שמופיעות רק בלשון רבים.

קריעת ים סוף הייתה שיא השיאים כי התברר שהקב"ה הוא הנותן חייים, השולט בחיים, וכל מימיות שבעולם נקרעו לומר מיהו מקור החיים, שחיי עולם נטע בתוכינו, את תחילת התורה קיבלנו במרה שם הצלחנו להמתיק את המים ולהביאם למצב שנוכל לשתות מהם, שזוהי מגמתה של תורה לתת לנו כלים לחיים, כלים לקליטת השפע האלוקי, ומתוך כך להופעתו המוגברת דרכינו, וכן התורה היא תורת חיים, שכל העוסק בה הופך להיות כמעיין שלא פוסק!

השירה היא היכולת שלנו לא רק לקלוט ולהבין את דבר ה' אלא ליחות אותו, לרקוד אותו.
המיוחד בארץ ישראל הוא ש'עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה', והביטוי המובהק לכך הוא 'למטר השמיים תשתה מים', שהחיים בהה מתגלים בקשר ישר אל הקב"ה על עם ישר-אל, ששרים שיר-אל, ולכן המדד לשמיעת דבר ה' – 'והיה אם שמוע תשמעו… ונתתי מטר ארצכם…"

הדברים הם מחיים וזורמים והמים עמוקים, ויהי רצון שנזכה למטר לרוב, ונכין כלים גדולים לקולטו ע"י לימוד התורה, וארץ ישראל תתמלא בפירות המטר, ונאמר לפניו שירה חדשה, הללויה!

רעיון של דוד: המים מבטאים את הקשר של ישראל לריבונו של עולם, שהרי ארץ ישראל למטר השמים תשתה, "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה", והסימן לקשר הוא ירידת הגשמים. וכשישראל עושים רצונו של מקום אז יורד שפע אלוקי לעולם, יורדים המים, "ונתתי מטר ארציכם בעיתו יורה ומלקוש", אך כשישראל מתרחקים מממנו יתברך, הרי שהם מתנתקים ממקור החיים והשפע, וממילא השפע שהיה צריך לרדת לעולם, דרך ישראל, חסום מלהתגלות במלואו, דבר שמקבל ביטוי גשמי גם בירידת המים לארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן