אגרת התשובה – פירוש וביאור על ענייני הגאולה והתשובה מתוך אגרת שעח של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
ביסוד הכל ההסברה הכללית של בטחון התשובה
…על דבר אגרת התשובה, גדולה מאד היא תשוקתי לזכות להכינה ולסדרה כראוי, אבל לפי ערך גדולת העניין כן רבו המניעות. ביחוד קשתה עלי מאד ההסברה והכיוון אל השערה, עד כמה להנמיך רזי עולם והיכן הוא הגבול של "וְלִמְכַסֶּה עָתִיק". אל ד' ויאר לנו בדרכו דרך הקודש.
ביסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית של בטחון התשובה, ועוצם השלוה ושמחת־עוז, שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו, ולכוון עם זה לבאר איך שמחת־אמת זאת ונעם זיו קודש זה איננו מפר יראה, חלילה, ואיננו מגרע כחוט השערה מכל ההתעוררות הנפשית, הנקנית בנפש מכל מיני ציורים של יראה תתאה, אדרבא, עוד הוא מרבה את הכוח התמציתי של הזהירות והזריזות הנשמתית.
ועם זאת, הגדולה העליונה של בהיקות חסד אור קדמון ממלאת את כל חדרי הנשמה בִּטְחה עצומה, עד שבגבורה נאמנה ובכל מלוא הנשמה יוצאת שירת קודש מקורית, האומרת בהדר וחיים מלאים: "הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים הַמַּשְׂבִּיַע בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי". והבטחון הולך ומתגבר, והשמחה והצהלה וזיו עדנים הולך ומתרבה, עד שהנשמה מתחילה להרגיש בהרגשה זכה, פנימית ועדינה, איך כל הזדונות לכל מדרגותיהם, וקל וחומר השגגות לכל מיניהן, מתהפכים לזכויות גמורות, ורכוש גדול ועושר רב מתגלה מתוך אוצרות חושך, "וְנַפְשִׁי תָּגִיל בד' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ", ו"כָל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ד' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ".
הדעה מתעלה עד לרומי עוז של עולם עליון, עולם שורשי ההוויות בצורתם האצילית, בנעמם העליון, ומהלך הסיבוב של כל דבר חטא ועוון מתחיל על ידי התעלות הרצון לטוב ולקודש ד', ללכת באורח חיים המסבב ברכה ושמחת עולמים בכל היצור כולו, "תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ", והכל פותח שירה, שירת אדם הראשון, בכוחה של תשובה, "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת": "כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ד' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן".
וכל אלה הדברים לפרטיהם, עד כדי להביאם עד מקום המעשה ולהתאימם לכל המדרגות כולן, להעלות כל בחינה של נפילה של כל אחד מישראל, עם חביב, עם קדוש, מכל מקום שהוא, מכל עומק עומקים של תחתיות ארץ, בין במעשה בין בדעת, עד הקצה האחרון – לאור החיים, ודווקא להובילם בשמחות וגיל, בלא שום דרך עוצב וברוח עז וגבורת רעם, במסילות קודש סלולות ומסוקלות, בכוח התגלות ניצוצי אורות של יום גאולה, המתגלה לנו בכל עת בארץ החיים, על ידי קץ המגולה של הרי ישראל הנעבדים ונזרעים, הנושאים פרי וענף לעם ד' אשר דרשוהו, – לברר כל אלה באופן מספיק צריך זמן הגון ופנוי, כדי לסלק את כל יתדות הדרכים ולהוציא את האור הגנוז בכל המחשכים הפרטיים, שעדיין איני מוצא לעת עתה את היכולת לזה.
ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ד' אשר יעץ להחל אור גאולה, מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חלאים רוחנים, – ודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ד' העליונה אשר דיבר טוב על ישראל לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע, וכל חולשת נפש, פחדנות, רפיון רוח ומוגת לבב, כליל יחלוף, ורוח מעודד, ממלא חיי ישע ועונג ד' בגודל לבב ורוחב דעה והגיון עז, יקח את מקומו בכל הלבבות הנגשים אל ד' בהר הקודש, להצמיח פדות, בהכשרת החיים, לאומץ אלוהי המבשר צבא רב של יצירת נפשות מוכנות לעבודת גאולה וישועת אמת, ההולכות מחיל אל חיל בגבורות ישע ימין עליון…
אגרות הראי"ה, אגרת שעח, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
