" ב"ה לא יעקב יאמר עוד שמך כו' כי שרית כו'. וב' שמות אלו זכו בהם בני ישראל. והם בחי' הגוף והנשמה. כי צריך כל אדם לתקן הגוף עד שיחול עליו כח נשמתו ואז נק' ישראל. וענין מלחמת יעקב עם המלאך כי נשמת אדם גדלה מעלתה מהמלאך כידוע. רק שזה בבחי' הנשמה בלבד. אבל גוף המלאך גדלה מעלתו על גוף האדם. כי גוף האדם בעולם העשי'. אך יעקב אע"ה תיקן גופו עד שזכה להיות מרכבה להשי"ת. נמצא גם גופו כמו נשמה. ולכן גם בחומר גופו הי' יכול להלחם עם המלאך. וז"ש לא יקרא שמך עוד יעקב. פי' שגם הגוף שמכונה בשם יעקב. איננו אצלו בבחי' גוף ונהפך לרוחניות כמו הנשמה. וז"ש ויבוא יעקב שלם שזה ההשתוות הגוף להנשמה נקרא שלום. כי בכל איש ישראל יש מחלוקת זה בין הגוף והנשמה. וכפי תיקון הגוף כך השלימות שבו. ולכן גם שבת נקרא שלום כי יש בו תיקון הגוף שהוא מעין עוה"ב. ולעתיד לבוא יהיו הגופות מתוקנים ממש כמו נשמות. ובש"ק יש מעין זה תיקון הגופות קצת לכל א' כפי הכנת מעשיו בימי המעשה זוכה בשבת לנשמה יתירה שהוא ע"ש תוקף התפשטות כחה בגוף:". (תרל"ו)
תיאור בריאת האדם מלמד על המורכבות הקיימת בבני האדם. הגוף והרוח הם היסודות המרכיבים את מציאות האדם בעולם, כאשר במצב הבוסרי ההתחלתי יחסי הגומלין ביניהם נמצאים במשבר תמידי. בעוד הנשמה המגיעה ממקור העליון דוחפת האדם להתעסק ברוחניות ובנאצל, הגוף דורש את שלו במרחב הגשמי. ניתן לומר כי התמודדות עם הניגודיות הזו היא אחת מהאתגרים של חיי האדם בעולם. אין שיווין בין הצדדים, ההובלה היא בידי נשמת האדם. אולם התעלמות מצרכי הגוף היא החטאה לאמת כי החול הוא מרכבה לרוח בשלב הראשון, וכאשר מעמיקים יותר דווקא בחומר נוכחת הקדושה הגבוהה ביותר.
בפרשת השבוע יעקב יקבל שם נוסף – ישראל. בעבר עסקנו בהשוואת שני השמות, ולמדנו כי יעקב זהו שם "פסיבי" בו האדם מובל ע"י האדם האחר שנמצא במרכז העניינים. וכך היו חייו של יעקב עד כה. הוא היה מובל וברח ממקום למקום. ברגע שהוא התמודד וגילה את כוחותיו היכולים להוביל – נקרא ישראל.
מתוך כך, מבאר השפת אמת כי שני השמות יעקב וישראל הם מבטאים את דרגת גוף האדם. השלב הבסיסי הוא בחינה יעקב, בו הגוף נמצא בתהליך של הזדככות ועיצוב מכח הנהגת הנשמה, עד אשר יקבל את מרות עולם הרוח ויקרא בשם ישראל.
המציאות השלמה היא שהחול לא זו בלבד שלא יסתור את עולם הרוח, אלא דווקא ישלים אותו. הנשמה הרי צריכה 'פלטפורמה' להיות נוכחת בעולם החומר, ובזכות הגוף היא יכולה לכך. באופן מעמיק, הגוף אינו משמש אמצעי אלא מטרה. תיקון הגוף נותן ערך לעבודה המוסרית של האדם בעולם, וחשיפת הקודש הקיימת גם במעמקי החומר מעידה על אחדות ה' בעולם.
מסביר השפת אמת שקיים יחס ישר בין תיקון הגוף לבין השלמות בין הצדדים. ככל שהגוף מזוכך יותר, קרי, דרישות הגוף מתבטאות במידתן הראויה ולתכלית מוסרית – אז קיימת הרמוניה ביניהם. המפגש בן יעקב לבין המלאך (ע"פ דרשת חז"ל) היא מפגש בין בן אדם לבין ישות רוחנית. הנשמה של האדם יותר גבוהה מרוחו של המלאך, אך נמוכה יותר בדרגת הגוף. ומסביר שפת אמת כי יעקב אבינו הצליח לקדש את גופו עד שהיה שווה בדרגתו לנשמתו ולכן יכול היה להיאבק גופנית עם המלאך ולעמוד מולו ונקרא ישראל בשם המעיד עליו על שלמות זו.
ההרמוניה בין הגוף והרוח בסעודות השבת ובלימוד התורה הוא בבחינת מעין עולם הבא בו תהיה שלמות בין שני הצדדים שהזכרנו. נשמה היתרה בשבת מתפשטת על כל כוחות הגוף מזככת ומעצימה אותם.
שבת שלום
