"ב"ה ויצא יעקב מבאר שבע כו'. בודאי הי' יציאה זו הכנה ועצה על הגלות שנוכל לתקן עצמינו גם בחו"ל. ויעקב אע"ה הכניס עצמו ברצון במקום שנסתר ונעלם כבוד ה' להמשיך גם שמה כבוד שמו. ובאר שבע הוא בחי' שבת והיא הנקודה הנותנת חיים לכל הדברים שנכללים בשבע מדות. ומ"מ אף שיצא משם. הפי' ג"כ שהי' מקודם דבוק בפנימיות החיות שהוא באר שבע דהיינו שלא הי' דבוק בגשמיות ומדות רק בחיות השי"ת בלבד.. וכן יש לכל אחד ללמוד עצה היעוצה במדרש הנ"ל קודם עשיות כל דבר גשמי למסור נפשו לה' אחד להתדבק בפנימיות החיות מהשי"ת בלבד. ועי"ז יוכל להתקדש אף במעשה גשמיי.". (תרל"ב)
בכל שנה אנו נפגשים עם סיפורי האבות בפרשיות השבוע, ומתעוררת השאלה הבסיסית: בשביל מה צריך לקרוא זאת שוב ושוב? הרי אנו כבר מכירים את 'סוף הסיפור', לא? היכן הקמ"ל?
חז"ל מלמדים אותנו כי בכל הפרשיות קיים מסר מרכזי אחד: 'מעשה אבות סימן לבנים'. במילים אחרות אומרים חכמים שאנו, כממשיכי דרכם של האבות, יכולים ללמוד מקורות חייהם על תכונותיהם הכבירות ולבחון כיצד אנו יכולים לרומם את חיינו לאורם.
מתוך עקרון זה, השפת אמת לומד כי יציאת יעקב מארץ ישראל לחרן היא יציאה לגלות, ומדייק כי הגלות אינה רק שינוי גיאוגרפי, אלא חיסרון רוחני המתבטא בהסתרת פניו של הקב"ה. התורה מעידה כי עיני ה' נותנות באופן תמידי בארץ ישראל, וכבר המשילו את ארץ ישראל לפלטרין של מלך בו השגחת המלך תמידית, לעומת אזורים המרוחקים יותר. לכן, ארץ ישראל היא הקדושה מכל הארצות, כיוון שהיא נבדלת מקרבתה לבורא לעומת שאר הארצות.
הסתרת פנים בגלות יכולה חלילה לפגוע בהמשכיות עם ישראל. בדרכו של עולם, עם שמתפזר מבין האומות נמצא בסכנה מוחשית להתבולל ולרדת מעל דפי ההיסטוריה, ועל אחת כמה וכמה אצל עם ישראל שמתנתק מקדושת ארצו. הכנת ישראל לגלות הוכנה כבר צל יעקב אבינו שיצא מרצונו-בעל כרחו. אמנם, יעקב בחר לצאת לחרן, אך לא הייתה לו באמת ברירה. השפת אמת מציין כי מטרת גלות יעקב הייתה לגלות את החיבור לה' מבעד הסתר הפנים, מההסתר לגלות את הכבוד.
מפרש השפת אמת כי התיאור 'ויצא יעקב מבאר שבע' רומז על ההכנה הרוחנית שעשה יעקב טרם יציאתו לגלות. המספר שבע ('באר שבע) מבטא את היסוד הרוחני שקיים בעולם הטבע, כדוגמת יום שבת ושנת השמיטה, ויעקב הסיר את התקשרותו מכל גורם ארצי, ודבק בקב"ה בטרם יצא לגלות. רק הדבק בנצחי לא ייתן לשינויים הארעיים לפגום בו. במרדף החיים בעולם הזה, השבת מהווה את המפגש עם היסוד שעומד מאחורי כל המציאות – חיבור עם הבורא. ומלמד השפת אמת את הלימוד שיעקב הנחיל לנו, ממשיכי דרכו – כי כל זמן שהאדם דבק באידיאל – לא זו בלבד שהוא לא יתן למציאות לשנות את ערכיו, אלא יחתור לעצבם ולקדשם.
שבת שלום