שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הכנת תה בשבת

שלו לרבנים. באתר לגבי בישול תה בשבת נכתב שאפשר להערות על תיון מכלי שני. לא מובא מהיכן הפסיקה הזו והאם מדובר בהיר משום ספק ספיקא. בהרחבות על כך לא נאמר דבר אלא רק שמותר לשים תיון בכלי שלישי שהמים כבר בכלי השלישי. לכאורה לפי ר"ת בתוס' להערות מכלי שני נחשב כלי שני(לא בהכרח אלא כך פסק שלערות מכלי ראשון נחשב כלי ראשון). אשמח לדעת מה המקור שאפשר לערות מכלי שני על גבי תיון או האם יש טעות באתר, תודה וחג שמח.

אין טעות. אכן בעבר היה כתוב בפניני הלכה להתיר הכנת תה רק בכלי שלישי, אבל לאחר בירור נוסף של הסוגיה, ראינו שהחשש לספק קלי הבישול שייך רק בכלי שני, בו יש גם חשש של מחזי כמבשל. אבל בעירוי מכלי שני אין צורך לחשוש למחזי ולא לקלי הבישול, אלא אם כן יודע שהדבר קל לבישול. לכן הרב תיקן זאת בספר כפי שכתוב במהדורה האחרונה של פניני הלכה – "הרוצה להכין תה או קפה שחור, צריך לעשות זאת בכלי שלישי, ובכלל זה גם אם מערים את המים החמים מכלי שני. כלומר יערה את המים החמים לכוס אחת (שהיא כלי שני), וממנה יערה את המים לכוס שבה נמצאת שקית התה או הקפה, והיא כלי שלישי."

וכן בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

"כלי שלישי לא מבשל, ומותר ליתן בו כל מאכל ומשקה שאינם מבושלים. ואף עירוי מכלי שני אינו מבשל את רוב המאכלים והמשקים, ומותר לערות על כל מאכל ומשקה נוזל רותח מכלי שני, אלא אם כן יודע שהוא קל מאוד לבישול. לכן המכין קפה שחור או תה, יכול לערות עליהם מים רותחים מכלי שני, וכן הרוצה להכין מנה חמה של אטריות, קוסקוס או מרק, יכול להכינם בעירוי מכלי שני (את הקוסקוס יערבב בשינוי, ולא יכין מנה חמה של אבקת פירה. להלן יב, ה-ט)."

ההסבר מובא שם בהערות. אתה יכול לפתוח את האתר של פניני הלכה, שם מובאת תמיד המהדורה האחרונה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-15 08:56:04

הדלקת נרות ועבודה

העבודה שלי נגמרת ב21:30 ואבא שלי מדליק בצאת הכוכבים. אני ספרדיה. האם לומר שאני לא יכולה לעבוד את עד מאוחר. זה לא זה תקין אצלנו, אבל אם כך צריך לעשות, זה מה יש.

אין צורך לצאת מוקדם. הפרש השעות גדול מאוד בין אם תצא מהעבודה כדי להגיע לבית בצאת הכוכבים. אם זו העבודה והמעסיק לא רואה בעין יפה את העניין ששבוע שלם תלך כל כך מוקדם, תצא י"ח בהדלקת אביך, ותשמע את הברכות בזום, או שתכוון לא לצאת בהדלקתו ותדליק בבית כשתגיע.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

למנהג יוצאי ספרד, גדול הבית מדליק את הנרות עבור כולם. ילדים שגם רוצים להדליק חנוכיה, למנהג רבים לא יברכו, ולדעת הרב מרדכי אליהו רשאים לברך עד גיל מצוות. ואם גם לאחר מכן ירצו להדליק בברכה, ואביהם מסכים לכך, יוכלו לסמוך על דעת הרב שלום משאש שסובר שכל אחד רשאי לכוון שלא לצאת בהדלקת גדול הבית ולהדליק בעצמו בברכה.

כל היוצא ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת אחר, כגון אישה שיוצאת בהדלקת בעלה, ובני בית שיוצאים בהדלקת אבי המשפחה, צריכים לכתחילה להיות נוכחים בהדלקת הנרות ולכוון לצאת ידי חובה בברכת 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו'. ואם אינם יכולים להיות בביתם בעת ההדלקה, ישתדלו להשתתף בהדלקת נרות במקום אחר כדי לשמוע את הברכות, ובשעת הצורך ישמעו ויראו את ההדלקה בעזרת טלפון נייד.

מי שלא הספיק להדליק עד השעה תשע, ישתדל להקדים את הדלקתו כמה שיותר, ובדיעבד יכול להדליק כל הלילה עד עמוד השחר. וכיוון שמדליק לאחר הזמן שבו אנשים רגילים לחזור מהעבודה, יכול לברך רק אם יש אדם שיראה את נרותיו, כגון אחד מבני ביתו, או שיש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב. לא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, ולמחרת ידליק כרגיל.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 15:37:46

יהודה ותמר

1. לו יהודה אכן היה מוציא להורג את תמר, האם על פי דיני התורה הוא היה רוצח? הרי לא היתה תמר אשת איש אלא אלמנה? 2. האם יהודה עבר על איסור דאורייתא (אמנם בשגגה) כשבא על כלתו? 3. מה ההסבר המוזר שיהודה לכאורה ייבם את תמר, הרי ייבום הוא רק באשת אח ולא בכלה? הרי כלה וצרתה אינן מתייבמות. 4. שאלות 2 ו3 הן במידה והם קיימו את מצוות התורה והתורה הייתה גלויה להם, אך אם רק דנו עצמם על פי שבע מצוות בני נח, עניין הייבום לא קיים. אך האם בא על כלתו נכלל באיסורי עריות עליהם מצווים בני נח, האם הציווי הוא רק בחיי הבן? בנוסף לגבי שאלה 1 האם מדין בני נח היה צריך להורגה? 5. גם אם הייתה חייבת מיתה, הרי היתה כאן הוכחה ראייתית שזינתה, שנכנסה להריון, אך לא היו שני עדים על מעשה הזנות עצמו? 6. האם כשנודע הדבר ויהודה לא הרגה זו היתה פרוטקציה? 7. האם יהודה התחייב מיתה על פי התורה כשבא על כלתו? רק מכיוון שזה היה בשוגג לא נהרג על ידי בית דין? תודה

  1. ההורג בטעות אדם שלא חייב מיתה, הרי שהוא רוצח בשוגג.
  2. לא היה בזה כל איסור בזמנו. אם היה עובר איסור, לא היתה יוצאת מהאיסור הזה שושלת המלוכה של עם ישראל.
  3. לפני מתן תורה כך היה נהוג.
  4. התורה איך שהיא מוצגת לנו היום, לא היתה גלויה להם. מה שהם ידעו זה שבע מצוות בני נח, ועוד מסורות ותקנות שהם תקנו לעצמם. הרי יעקב מתחתן עם שתי אחיות, שזה הרי ודאי אסור לנו אחרי מתן תורה.
  5. 6. למה שיהרוג אותה, היא היתה בסדר גמור.
    7. ודאי לא התחייב מיתה, הרי יצא מהביאה הזו פרץ שממנו יצא זרע המלוכה.

    בברכה
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-14 13:16:47

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שלושים יום קודם החג – לפסח

יום אחד הגיע אל האדמו"ר מבעלז, ר' שלום רוקח, יהודי חוכר. נכנס עמו הרבי בשיחה, ושאל אותו אם הוא מתפלל כל יום, אם הוא נזהר בכשרות, שומר שבת וכדומה.
השיב לו החוכר באנחה שהוא מאד משתדל, אך לצערו אין בידו לשמור את השבת, שכן העבודה בשדה איננה סובלת דיחוי והיא דוחקת בו.
הוכיח אותו ר' שלום והסביר לו מה גדולה קדושת השבת ומה גדול עונשם של מחללי השבת.
ישב החוכר מהרהר בתשובה ואמר: "רבי, מעתה ואילך מקבל אני על עצמי להיות שומר את השבת כל השנה כולה, אבל… חוץ מעונת הקציר, שזוהי עונה בוערת ממש!"
פנה אליו רבי שלום ואמר: "אספר לך מעשה שהיה.
פעם אחת עשה פריץ אחד משתה גדול לכל הפריצים שבסביבה. כטוב ליבם ביין התחילו לדבר על היהודים. כל פריץ הילל ושיבח את היהודי החוכר שלו, שהוא החכם והנאמן שבכולם.
פנה אליהם הפריץ בעל המשתה ואמר: "יהודי נאמן כיהודי שלי אינו בנמצא כלל. אין דבר שלא יהיה מוכן לעשות למעני."
"אפילו להשתמד?" קרא אחד המסובים.
"אמנם כן", ענה הפריץ, ומיד שלח לקרוא אליו את החוכר.
"מושקה", שאלו הפריץ לעיני כל הפריצים, "האם אתה נאמן לי?"
"ודאי אדוני הפריץ", השיב, "למען הפריץ שלי אני מוכן ללכת באש ובמים."
"אם כן", אמר הפריץ, "אני דורש ממך, מושקה, שתמיר את דתך ותקבל את הדת שלנו!"
הצטמרר היהודי מאד, עמד מהרהר, שפשף את מצחו ואינו יודע מה יעשה. בסופו של דבר גבר בו הפחד ובקול רועד ובחצי פה אמר: "נו, טוב…"

לאחר זמן הזמינו הפריץ ואמר לו: "מושקה, הרי אני מבין שמצפונך ודאי מציק לך מאד… ובכן אני מרשה לך… אתה יכול לחזור ולהיות שוב יהודי."
מלא שמחה רץ היהודי אל ביתו ובישר לאשתו את הבשורה הטובה, שהנה הפריץ מרשה להם לחזור ולהיות יהודים. ברגע ששמעה האשה את הבשורה, ספקה כפיה, ואמרה: "אבוי! ועכשיו מה נעשה? ימי הפסח קרבים ובאים, צריך להתחיל לנקות. מאין נשאב כוחות לכך? ומאין ניקח כסף לכל ההוצאות המרובות – מצות, יין, כלים של פסח? מהר מושקה! רוץ אל הפריץ ובקש ממנו שירשה ויניח לנו להוסיף ולהיות גויים עד לאחר הפסח…"

השבת קוראים אנו בפרשת פרה על הטהרה הנדרשת לקראת חג הפסח. לצערנו, בימינו אין לנו כהנים בעבודתם ולוויים בשירם ובזמרם, ואין לנו בית מקדש וממילא אף לא אפר פרה אדומה. ולמרות זאת, ההכנות לפסח צוברות תאוצה ונשות ישראל כבר שוקדות בניקיון הבית, אוורורו, טהרתו וחידושו לאחר עונת החורף הברוכה.
הדרישה היא טוטאלית לגמרי. את השבת יש לשמור גם אם לא נח ואפילו בעונת הקציר… ואת החמץ יש לבער מהבית גם אם זה קשה מאד. אין אפשרות לבקש הארכות ואף לא דחיות. הפריץ לא יעזור כאן… יש בכך פן חשוב של קבלת עול מצוות בענווה, בין אם מבינים את הרעיון לעמקו ובין אם לאו, בין אם זה קל ובין אם הדבר קשה. אך קבלת עול המצוות איננה כרוכה רק בצער ובקושי. הציפיה לקראת חג הפסח וההכנות לקראתו יכולים להיות משמעותיים הרבה יותר אם ייעשו בנועם ושמחה.

נאחל לכל בית ישראל שחג הפסח הבא עלינו לטובה יגיע מתוך תחושת התחדשות, שמחה וטהרת הבית והלב.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן