חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

קדושה אני מבקש – לפרשת יתרו

פעם אחת, לאחר תפילת מנחה, ניגש יהודי טרדן אל רבי חיים מצאנז והפציר בו בבקשות רבות. משלא הרפה ממנו, נזף בו הצדיק.
אחד מידידיו, שהיה באותו מעמד, שאל את הרב לסיבת הכעס.
השיב רבי חיים: מי שרק עתה התפלל מנחה ועדיין עומד בעולם האצילות, איך לא יכעס, כשדאגותיהם הקטנות של האנשים הקטנים לפתע מתנפלות עליו?
אמר לו איש שיחו: על הפסוק "וירד משה מן ההר אל העם", מפרש רש"י: "מלמד שלא פנה משה לעסקיו אלא מן ההר אל העם". וכי מה הם העסקים שהיו למשה רבנו במדבר? האם חנווני היה או סוחר? אלא כך הוא פירושם של דברים: בשעה שירד משה מן ההר עדיין היה מדובק בעולמות העליונים ועסק לצרף את מידת הרחמים אל מידת הדין. אלה היו עסקיו של משה רבנו. ואף על פי כן הניח את מפעלו הרם, נחלץ מן העולמות העליונים ופנה אל העם, שמע את דאגותיהם הקטנות, צבר בלבו כל מה שבלב ישראל והעלהו בתפילתו למרום.
כיוון ששמע זאת רבי חיים, נתקררה דעתו ושלח לקרוא לאיש שנזף בו, כדי לשמוע בקשתו, וכמעט כל אותו לילה כולו קיבל את תלונותיהם ובקשותיהם של החסידים הנאספים ושמע כל מה שבלב ישראל.

לרבים זה קורה. לאחר שנות לימוד מעמיק ומרומם בישיבה, מרגיש הבחור כל כך רוחני, מרחף לו בשמי הקדושה העליונה והזכה. ולפתע כל בעיות העולם הזה, הקשר עם הוריו, פיתוח הגוף והאישיות, רחבות האופקים שלו, וכל היחס אל "האנשים הפשוטים", קשיי היום שיוצאים בכל בוקר לעבודתם ומפרנסים את ביתם בכבוד – כל אלו נדמים לו לבחורנו היקר, נמוכים ומצומצמים לעומת האור האין-סופי שבתורה הקדושה.

ישיבה היא חממה. הידע, הקישור התמידי אל התורה, החוויות הרוחניות העצומות, שעוברים ילדינו בבית המדרש, הם נפלאים. אבל אסור שאלו יביאו לניתוק מחיי העולם וטרדותיו. לא רק התנשאות יש בכך, אלא גם הפרדה פסולה בין הקודש לחול, ושיבוש מטרת העולם הזה כולו. איווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים בדווקא.

למשה רבנו היו כל הנתונים והזכויות להיות פרוש ומתנתק, לשבת במגדל השן (כלומר, בית המדרש) ולעסוק במושכלות וברעיונות אלוקיים מופשטים, שהרי הוא באמת אחר ונבדל מכל שאר עמו. ובכל זאת, ברגע שירד מהר סיני – שם, לא פחות, פגש באלוקות(!) – הוא חוזר אל העם, אל בעיות השור והבור, השכנים והזוגיות. הקשיים והבעיות לא ייעלמו מאליהן, הם נמצאים בעולם וצריכים טיפול. דווקא מתוך עומק הלימוד ורוממות הרוח אפשר להבין יותר כיצד להתמודד נכון ולפתור את הבעיות ולא להתעלם מהן.

המסר הוא נוקב: אל לה לקדושה להשאר מרוממת אי שם. איננו מתנתקים מהקדושה בעת העיסוק בבעיות החיים, ויהו אלו טורדניות כמה שיהיו. להיפך, אנו מושכים את הקדושה אל חיינו. תורה ללא יישום במציאות נשארת רק ססמא בעלמא.

שמעתי מהרב אליהו זצ"ל: "חמדה גנוזה לך" טענו המלאכים כלפי ריבונו של עולם "ואתה מבקשה ליתנה לבשר ודם"? אכן, אילו רצה הקב"ה חמדה גנוזה היה בונה למענה מוזיאון… שם גונזים דברים. אך תורת חיים איננה יכולה להשאר רק בעולם האצילות העליון אלא להתממש בכל רבדי חיינו.

היופי בסיפורנו הוא באמת הפשוטה שהוא משדר. בנוהג שבעולם הרבנים הם אלו שמטיפים דברי מוסר לשומעיהם. ואילו בסיפורנו הרב הוא זה שעליו לשמוע מוסר,להבין שעל דעת כן הוא רב בישראל, על מנת לפתור את "טרחכם, משאכם וריבכם" שאינם בדיעבד אלא חלק מהמציאות המשוועת לתיקון להכוונה ולקדושה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן