חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הלכות שבת

שלום וברכה, לפני כמה שבתות הלכתי ברחוב ונתקע לי בחצאית ענף גדול. לא ידעתי מה לעשות והסרתי אותו, אך איני יודעת אם הדבר מותר בשבת. מצד אחד לא נראה לי הגיוני להמשיך להסתובב איתו והוא גם יכול לשרוט אותי, ומצד שני להבנתי יש בעיית מוקצה וגם הוא היה עלול לקרוע לי את החצאית. אשמח לדעת א'- אם אכן היה מותר לי להסיר אותו וב'- אם לא, האם יש בעיה שאלבש מכאן והלאה את חצאית כי אולי יש כאן סוג של הנאה מחילול שבת? וג'- במקרים אחרים קרה לי שסנדלי שורש נתקעו גם הם בבגדי (סנדלים של אנשים אחרים שהיו על הרצפה, כך שבעייתי להסתובב איתם כל השבת..), השאלה מה הדין גם במקרה כזה מבחינת חשש לקריעה? תודה רבה מראש

א. אמנם ענף כזה הוא מוקצה מחמת גופו שאין בו ההיתר של צורך גופו ומקומו כשם שיש בכלי שמלאכתו לאיסור, אבל יש כלל שאומר שמוקצה שאין לו חשיבות שדבוק לבגד, כמו למשל שערה שנפלה על הבגד, הוא טפל לבגד, ולכן אף שהוא מוקצה מותר להסירו, וכל עוד הוא בידו, כיוון שהגיע לידו בהיתר, יכול להניחו במקום שצריך, כגון בפח, ולא צריך לזורקו ברחוב על הרצפה וכד'.

כלל זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. ספר זה מביא את כל הפסקים שמובאים בספרי פניני הלכה בספר אחד:

הלכות שבת פרק כג סעיף יב – מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט).

ב. גם אם היה אסור להסיר את הענף, הבגד לא נאסר בשימוש, שכן הבגד היה בר שימוש גם עם הענף. דומה הדבר למי שפתח את המקרר באיסור למרות שידע שהנורה שבו עובדת, שאמנם אסור לו להנות מאור המנורה, אבל אין עליו איסור להנות מתכולת המקרר.

דין זה מובא בספר הקיצור פרק כו סעיף ז – כאשר על ידי המלאכה האסורה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. כגון שתיקנו באיסור כלי לפיצוח אגוזים, ועברו ופיצחו בו אגוזים – מותר לאוכלם, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור. וכן כאשר הביאו מפתח באיסור ופתחו את הדלת, מותר להיכנס בה. וכן כאשר פתחו באיסור דלת של מקרר שהנורה שלו עובדת, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (ולגבי סגירתה עי' בפרק יז, יא).

ג. אני מבין שאת מתכוונת לכך שבעת שמסירים את הסקוטצ מהבגד, הוא עלול לתלוש חלק זעיר מהבד. דבר זה מותר כדין 'אינו מתכוון', או כדין פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן.

אביא לך את הדברים מספר הקיצור פרק ט:

דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.

ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל במקום הצורך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-21 14:20:52

פאת הראש

שלום האם מותר לגלח את השערות שכנגד מקום הפאות אבל לא במקום עיקר הפאה כגון שערות אחדות הגדלות על הלחי?

כן. מותר להתגלח במכונת גילוח בכל מקום בפנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-17 11:40:27

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת תצוה – השמן והחוכמה

שמן זית

העבודה הראשונה שמוזכרת בתורה, בנוגע למשכן, היא העלאת נר התמיד, והדבר הראשון שמוזכר בתוך עבודה זו הוא לקיחת השמן המובחר: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד".

נראה שעניינה של עבודה זו מרמז על כל עניין המשכן בפרט, ועבודת ישראל בכלל. מגמת עם ישראל היא להביא אור לעולם. המקדש מכונה 'אורו של עולם', שכן מגמתו היא להפיג את החשכה המצויה- את החושך שעופף את הכל (עוד טרם בריאת העולם)- ולהביא את אור ה' לכל מחשכי הארץ. כך למשל אנו רואים בברית בין הבתרים, שישנה אימה וחשיכה גדולה, ובתוך אלה עובר לפתע תנור עשן ולפיד אש, ואז נחתמת הברית עם אברהם אבינו, אביהם של ישראל.

ננסה היום להתבונן מעט בפסוק הפותח את פרשתנו, על מנת ללמוד באיזה אופן מאירים, ובמה תלויה ההארה.

התורה מצווה על שמן זית זך, כתית. השמן מכוון לחוכמה, וכמדומה שיש כאן אמירה יסודית שהארת העולם תבוא מהארת הדעת. תיקון העולם תלוי בכך שנעמיד את התפיסות הנכונות, הערכים המדויקים, והאידיאלים המכוונים, על תילם.

ללא טהרת הבית לא יוכל העולם לעלות על מסלול. יש החושבים שתיקון העולם תלוי במידות הטובות, בהעמדת הנימוסים היפים במקומם. כמדומה שהעמדת השמן כראשון במעלה מכוונת אותנו לכך שהדבר היסודי, ממנו הכל יבנה, הוא התפיסות, העמדות, האידיאלים והמחשבות.

באמצעות רעיון זה מסביר מרן הרב קוק זצ"ל את ההבדל גישתו לבין תנועת המוסר של ר' ישראל סלנט, שתנועת המוסר עובדת על המידות דרך הרגש, ואילו לדעתו של מרן הרב זצ"ל עבודת המידות צריכה להיעשות דרך הדעת והמחשבה.

"מובן הדבר שאי אפשר לברר ולהעיר ומכש"כ להשיג כ"א בהקדמת קנין הגירסא במקצועות השייכים לזה ואח"כ העומק והעיון. אבל הדבר קל מאד לכל מי שירצה באמת ליחד זמן לזה להרים קרן ביראת ה', ויותר מהכל מסוגלים לזה חכמי ישראל באה"ק, אם רק יקבע סדר ליחד זמן ג"כ לחלק העיקרי הלזה שבתורה. ובזאת תביעתי חלוקה מתביעתם של תלמידי הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל,ש הם תובעים את חלק ההתרגשות הבא מצד המוסר לפעמים, שאמנם לפעמים הוא דבר טוב, אבל רק כערך תפילה שהיא חיי שעה ושפיכת הנפש. והתולדה היוצא מזה מפני ששמים עינם רק בהעמקה ההתרגשיית ע"כ אינם מרחיבים כ"כ ידיעותיהם בבקיאות וחריפות בדרך לימוד ושינון, ומתוך כך הם עומדים על מעמד יראת העונש הנמוכה, ואינם מהירים להתרומם ליראת הרוממות ואהבת ה' יתברך ותורתו בנועם וערבות פנימית שכלית. ע"כ כרוכה בהרבה פעמים עם הדרכתם מורך לב ועצבות ויתר דברים המעיקים על כוחות הגוף והנפש…"

זך כתית

לגדולתה של המחשבה חשוב שהשמן יהיה זך (ללא שמרים), שדווקא בגלל שהכל משתלשל מהדעת, מההבנה, הרי שכל שינוי קל בדעות משפיע השפעה כבירה על כל העניינים. עוד מצווה התורה שהשמן יהיה כתית (מהטיפה הראשונה). כידוע הדעת בנויה מהנחות יסוד ראשוניות, שעל גביהם הולכת המחשבה ומשתלשלת. התורה מצווה שנזקק ונאיר את המחשבה החל מהנחות היסוד הבסיסיות ביותר (כתית), ולא נבנה את הדעת שלנו על הנחות יסוד חיצוניות.

לא לחינם נמשלה החוכמה והדעת הבהירה לשמן הזוקק להוצאתו עמל ועבודה, כתישה ולחיצה. גם החוכמה דורשת להוצאתה עמל, מאמץ ועבודה רבה.  אך לאחר העמל הגדול יוצאת החוכמה מזוככת ומאירה, והאדם יכול לפעול לאורה, כפי שאומר דוד המלך: "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי"; "כי נר מצווה ותורה אור".

פשט סוף הפסוק הפותח את פרשתנו, "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד", כפי שכותב אונקלוס, הוא שהנר ידלק באופן תמידי.  כלומר, כדי לשמור כל הזמן על טהרת הדעת יש צורך להעלות, להתאמץ, להתייגע, להאיר, באופן תמידי. בכל זמן וזמן עלולות הדעות להשתבש, להיות מושפעות, להתעוות, אם לא נשקיע מאמץ תמידי להעלות את הנר.

רש"י מביא על פסוק זה, בשם חז"ל (שבת כא ע"א): "מדליק עד שתהה שלהבת עולה מאליה". בדברי חז"ל אלה יש הכוונה נוספת, שמעבר לעבודתו של האדם, אחרי העמל והיגיעה, זוכים להגיע לנקודה שממנה הדברים מאירים באופן טבעי. אחד הסימנים המובהקים לדעות ישרות הוא שאחרי שהדעה הוסברה כראוי, היא מתיישבת על לב השומעים ללא פקפוק.

עבודת ה' בכללה מתחילה בעמל גדול, אבל סופה הוא מתנת שמים (כפי שכותב הרמח"ל במידת הקדושה, שתחילתה עבודה וסופה מתנה). בתחילה צריך מאמץ כדי להאיר את העולם בדעות הנכונות, אולם לאחר המאמץ הולכת הדעת ומתרבה ומתפשטת מאליה.

יהי רצון שנזכה ללבן את המחשבות ואת הדעות ללא השפעה חיצונית, ובזכות כך להאיר את העולם כולו באור ה'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן