חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת ויקהל – פרשת שקלים והשמחה

התורה מרחיבה על ההתנדבות הגדולה של ישראל למשכן:

"ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת ה' למלאכת אהל מועד ולכל עבודתו ולבגדי הקדש. ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה, וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילם מאודמים ועורות תחשים הביאו כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו את תרומת ה' וכל אשר נמצא איתו עצי שיטים לכל מלאכת העבודה הביאו, וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש, וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים, והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן ואת הבושם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים, כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה' לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לה'".

בפסוקים אלה מתגלה לעניינו תמונה נפלאה של הבאה מכל ישראל: אנשים ונשים, חכמי לב, נשיאים ו'כל איש ישראל', שרצים ומביאים מכל אשר להם לבניין המשכן: "ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה אשר צוה ה' לעשת אותה. ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש, ויכלא העם מהביא והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר", וכפי שכותב הרמב"ן על פסוקים אלה: "והזכיר הכתוב 'מרבים העם להביא'- לשבח את העם המביאים בנדבתם…".

בעם ישראל נטועה תכונת הנתינה. תכונה זו, שהיא התכונה האלוקית הבסיסית- "עולם חסד יבנה", "טוב ה' לכל"- מתגלה בייחוד בעם ישראל, המגלים את התכונות האלוקיות בעולם. ואף על פי שתכונה זו מופיעה בעם ישראל באופן טבעי, יש צורך לכוון אותה למקומות הנכונים, כפי שמובא התלמוד הירושלמי (שקלים א, א) "ר' יהודה בן פזי בשם רבי: הן נקרא ולא נבעת? לטובה: 'כל נדיב לב הביאו', לרעה: 'ויתפרקו כל העם". כלומר, בעם ישראל מצויה תכונת הנתינה, אלא שצריך לדעת לכוון את הנתינה למקומות הנכונים.

לדברי ה'שפת אמת', תכונה זו של נתינה מצויה בחודש אדר, אליו אנו נכנסים בימים אלה, ולכן, כהכנה אליו, קוראים השבת את פרשת שקלים. יתר על כן, ה'שפת אמת' מסביר שהשמחה העצומה של חודש אדר נובעת מהנתינה, שהרי כפי שאנו יודעים, אין דבר המשמח יותר מן הנתינה:

"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ע"י שהתנדבו בני ישראל למשכן בנדבת הלב, לכן נשאר כח נדבה זו לבני ישראל לעולם כמו שאמרו רז"ל מצוות שקיבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה. לכן מרבין בשמחה, שנתעורר נדבה רצון טוב כמו שפירש רש"י ("ידבנו ליבו'- לשון נדבה והוא לשון רצון טוב"), וחשק בלבות בני ישראל להתדבק בו יתברך, וע"י התגלות השמחה יכולין לברר ולתקן הכל וזהו שכתוב 'ועל הכלאים' (כוונת השפת אמת, שעניין הכלאים הוא להפריד בין המינים השונים, ולתת לכל דבר את מקומו הראוי והנכון, וב-א' אדר היה בית הדין מכריז על השקלים, ומתחילים לטפל בבעיית הכלאיים)  ועיקר הרצון בהתגלות פנימיות נדבת הלב שיש בעצם לבות בני ישראל שנקראו בת נדיב לכן העשיר לא ירבה" (שפת אמת, שקלים, תר"מ).

כלומר, שמחת הנתינה, שמחת הנדיבות, האושר שבהתגלות הרצון הטוב שבישראל, הוא זה שנחשף בחודש אדר. תחילת הגילוי שלו היה בנדבת המשכן, אולם הדבר נחקק ונקבע בליבות בני ישראל לדורות.

"משנכנס אדר מרבין בשמחה. הוא שמחת הנדבה שהביאו בני ישראל בכל אדר השקלים. ואיתא מצות שקבלו עליהם בשמחה עדיין עושין כו'. וכל נדבת ישראל לשמים היה בשמחה כמו שכתוב במשכן 'האנשים על הנשים' (כדברי המדרש רבה, "שמחו כל ישראל במלאכת המשכן והביאו בשמחה כל נדבה ובזריזות. ר' מה כתיב 'ויבואו האנשים על הנשים', שהיו דוחקות זה על זה ובאים אנשים ונשים בערבוביא"), וכן במקדש בימי דוד וגם בבית שני התנדבו בשמחה. לכן נתעורר שמחת עבודת בית המקדש בימים אלו. וגם עתה שאין לנו לא משכן ולא מקדש יש להרבות בצדקה בימים אלו כאשר נתקן אח"כ מתנות לאביונים בחודש הזה" (שפת אמת, שקלים, תרמ"א)

לכן בימים אלו הדרך המרכזית להרבות בשמחה היא לתת: לתת מממוננו, לתת מזמננו, לתת במעשינו ולתת במחשבותינו. וככל שניתן יותר כך תתחזק השמחה בליבנו. יהי רצון שנזכה לשמחה עוצמה בחודש זה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן