הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

מוקצה

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

 

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

 

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

 

 

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

 

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

 

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

 

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

 

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

 

 

שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

 

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

 

 

לסיכוםמותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שניים מקרא ואחד תרגום

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת שלח

במרכזה של הפרשה ניצב חטא המרגלים, החטא החמור ביותר של ישראל במדבר, כדבריו הנודעים של ר' מאיר שמחה מדווינסק בעל ה'משך חכמה': "והקפיד השי"ת על כבוד הארץ יותר מעל כבודו כביכול עד שבעשיית העגל אחרי שובם מחל להם השי"ת, "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ", ועל הוציאם דבת הארץ וימאסו בארץ חמדה נשבע ה' ולא ינחם כמו שנאמר "אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם".

מה החומרה הנוראה בחטא זה, ביארנו את הדבר בכמה פנים, והשנה בעקבות לימוד בספר הנפלא, כנפי רוח, התחדשה עוד הבנה, שמעמיקה את הדברים.

עם ישראל ניצבים על שערי הארץ, אחרי סדרה של כישלונות, סדרה של חטאים, הקב"ה השפיע ומשפיע עליהם שפע של טובה וחסד, בראשם שלושת הרועים הגדולים ביותר שעמדו לעם ישראל, מרים, אהרן ומשה, אך בתוכם פנימה הם חשים, אנחנו לא ראויים, אין כוח ועוצמה, להגיע לארץ ישראל.

כל כשלון, כל חטא – החדיר בתוכם את תחושת השפלות וההקטנה העצמית: 'ונהי בעיננו כחגבים' (ואם כך אנו רואים את עצמנו, אז העולם גם מתייחס אלינו כך: 'וכן היינו בעיניהם'), ועם ישראל רואה את עצמו קטן וחלש, ואם הוא חלש וקטן, איך יכנס לטרקלינו של מלך, ארץ ישראל?

מקור כל החטאים והכישלונות של האדם באות ממקור אחד – חוסר הכרת הגדולה של האדם – שאדם לא מכיר את גדולתו, הוא מרשה לעצמו לעשות מעשים שלא מתאימים לגדולתו ומעמדו, לגדולת רצונותיו ונשמתו.

שאדם מכיר בערכו, בנשמה האדירה ששוכנת בתוכו, הוא לא יכול לעשות עברות, זה לא מתאים, לא למעמדו ואישיותו, מאידך הוא יכול הרשות לעצמו לשאוף לדברים גדולים, ליזום, ליצור ולהוביל.

וכן כותב ר' נתן על דברי ר' נחמן אליו: כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק מקצר רוח ומעבודה קשה, שעל~ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו' עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת, ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך, והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה  'כי מי בז ליום קטנות', מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא, קטנות שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן…שלא האמינו בהקדוש~ברוך~הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך, ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם מה שלא האמינו בהם בעצמן.

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך. וכבר מבאר ענין זה כמה פעמים שאין זה ענוה להיות במחין דקטנות חס ושלום וצריכין לבקש הרבה מהשם יתברך לזכות לדרכי ענוה באמת…".

היו צריכים דור המדבר להבין, אם האתגר שהציב ה'  לפניהם הוא להיכנס לארץ, יש להם את הכוח והעוצמה לעשות זאת כראוי.

והדברים מלמדים אותנו יסוד חשוב, חלק מאמונה בה' כוללת אמונה בכוחות העצומים שיש בנו, לאדם יש כוחות ליצור חיים גדולים, לבנות בית של קדושה, לכונן זוגיות ואהבה, לחנך את ילדיו לדרך ארץ ותורה, לתרום את תרומה יחודית לעם ישראל ועוד.

צריך זהירות לא לחטוא בחטא חוסר האמונה ביכולת שלנו לעשות שליחות גדולה ומשמעותית.

ישאל כל אחד את עצמו: אם הייתי מאמין שאני יכול להצליח, מה הייתי עושה? אם הייתי מכיר בכך שנשמה גדולה בתוכי, כוחות גדולים ועצומים, מה היית מעיז לנסות? ואולי יש להוסיף: אם הייתי רואה את בן/בת זוגי כבעל נשמה גדולה וכוחות עצומים, איך הייתי מתייחס אליה., כמשפטו העמוק והחשוב של ר' שלמה קרליבך: 'כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו!'.

ונסיים בדברי הרב קוק: "לגעור צריכים גם בקטנות האמונה של עצמו, במיעוט הכרת הסגולה הנשמתית שלו, כדי לשוב לגודל הראוי", "כמה טובה מונעים בידים, מפני שפלות הדעה שבאנשים אשר רוח ה' ראוי לדפוק בלבבם והם אוחזים בקטנות, ואינם מאמינים בעצמם בגדולת נשמתם", "מוכרחים לפעמים להסיר ממנו לגמרי את ההרגשות הנמוכות, אף על פי שהן משמשות בקדושה לאחרים, וללבוש תחתיהם בגדים רוחניים יותר מלאים זוהר, יותר אציליים, והרבה פעמיים צדיקים גדולים נופלים מעבודתם הרמה, ומונעים טובה מהעולם, מפני קטנות אמונה שבעצמם,  הבאה מתוך שפלות קיצונית, שהיא חוץ מאורח אמת של אור תורה דלעלא".

נכיר בגדולה העצומה שקיבלנו, ומתוך כך נקח אחריות גדולה לגלות את המתנות היחודיות שלנו לעולם!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן