חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת בהעלותך – המתאוננים לעומת המתקדמים

לאחר עשרה פרקים של הכנה בהם עסקה התורה בסדרי המחנה, בסדרי השראת השכינה בישראל, במניין ומפקד שנועד להכין את ישראל לקראת כניסתם לארץ וכיבושה, אנו מגיעים בפרשתנו לתחילת התנועה וההתקדמות לקראת הכניסה אל הארץ, תנועה לקראת הגשמת לשון הגאולה החמישית: "…והבאתי אתכם אל הארץ…".

את האופטימיות והשמחה אנו שומעים גם בדבריו של משה ליתרו חותנו: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לכה איתנו והטבנו לך כי ה' דיבר טוב על ישראל". משה רבנו רואה בעיני רוחו את ישראל נכנסים תוך ימים ספורים לארץ ישראל, ומציע לחותנו יתרו להגיע יחד איתם ולהנות מהטוב הצפוי להם. (משה עדיין לא ידע שהוא לא יהנה מהטוב ההוא שיהיה אחר כניסתם אל הארץ).

אך מיד בתחילת התנועה וההתקדמות נתקל עם ישראל בקשיים ומחסומים רבים, מחסומים שבסופו של תהליך יגרמו שכל הדור של יוצאי מצרים, ומנהיגיו משה אהרן ומרים, לא יזכה להיכנס לארץ, והעם יתעכב במדבר 40 שנה.

עם ישראל יתקל במדבר בכישלון אחר כישלון, וזאת למרות הסידור המופלא של המחנה, למרות השכינה ההולכת עמהם וארון ברית ה' אשר בתוכם, ועל אף הנהגתו הגדולה של משה רבנו, אדון הנביאים. וננסה היום, בנקודת ההתחלה, להבין מהיכן מתחילים החטאים?

באופן פשוט ההתחלה היא "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה'". ונשאלת השאלה על מה הם מתאוננים? מה הבעיה? מה הקושי? התשובה לכך לא מופיעה בפסוקי התורה (רק בחז"ל ובמפרשים)- מדוע?.

נראה לענ"ד להסביר שהתורה לא פירטה את התלונות כדי שנבין שהבעיה היא לא בתלונה זו או אחרת, אלא בהלך הרוח. הבעיה היא באווירה הכללית, אווירת ההתאוננות, אווירת הקיטורים והתלונות.

האדם יכול לבחור בחייו שתי דרכים: האחת, דרך התלונות והקיטורים. דרך זו מובילה את האדם להיות קורבן ומסכן. בדרך זו רווחים רבים- כולם מרחמים עליו, הוא לא מחויב לעשות שום דבר שהרי הוא מסכן והמציאות בה הוא חי קשה ומורכבת. הדרך השניה היא דרך היוזמה והעשייה. גם בדרך זו יש צדדים שונים. מצד אחד דרך זו מכריחה לפעול, ליזום, לקחת אחריות, ליצור ולעשות- וכמובן שמי שעושה לעיתים נתקל במורכבויות ונכשל. מאידך מאפשרת דרך זו להשפיע, ליצור את האושר במו ידיו ולהיות מנהיג.

כשעם ישראל מתחילים את דרכם במדבר הם בוחרים בדרך ההתאוננות, ולענ"ד דרך זו הובילה אותם לכל הקשיים שהיו להם בהמשך הדרך.

הרמב"ן מעמיק להבין את חטאם של ישראל וכותב: "והנכון בעיני כי כאשר נתרחקו מהר סיני ובאו בתוך המדבר הגדול והנורא במסע הראשון, היו מצטערים בעצמם לאמר: 'מה נעשה ואיך נחיה במדבר הזה? ומה נאכל ומה נשתה? ואיך נסבול העמל והעינוי? ומתי נצא ממנו?…. והיה רע בעיני ה', שהיה להם ללכת אחריו 'בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' טובה אשר נתן להם, והם היו כאנוסים ומוכרחין, מתאוננים ומתרעמים על עניינם".

ההתאוננות היא אם כל חטאת, שהרי אם אדם בוחר להיות קורבן הוא לא יוכל להשפיע ולשנות שום דבר. הנסיבות ינהלו אותו במקום שהוא ינהל את הנסיבות.

ממה מגיעה התנועה הנפשית של ההתאוננות? היא מגיעה מחוסר אמונה בכך שהמציאות הולכת ומתקדמת, חוסר אמונה ביכולת התיקון של האדם, ביכולת השינוי וההשפעה. לכן, דווקא כשעם ישראל מתחיל לנוע ולהתקדם יש בתוכו כוחות שמתלוננים ומקטרים, יש כוחות שמתלוננים ואומרים: למה כל ההשקעה והמאמץ הזה, הרי זוהי תנועת סרק- תנועה סיבובית שתביא אותנו לאותה נקודה ולאותו מקום, ולא תשנה דבר בעולם.

תנועת הפאסימים, המתלוננים והמבקרים המקצועיים, היא תנועה הרסנית לכל שינוי התקדמות והתפתחות.

אנו, המאמינים בתיקון עולם במלכות שד-י, בהתקדמות וההשתלמות האין סופית, צריכים להילחם בחורמה בתנועת המתלוננים- הנמצאת בין בכלל ובין בפרט. בכלל אנו שומעים את צופיי החורבן המוסרי, הכלכלי, המדיני וכו'. ובפרט אנו פוגשים את האנשים שמתמקדים באופן קבוע במה שחסר, לא טוב, פגום, בעייתי (לדעתם כמובן).

אנו צריכים לשים דגש תמידי על ההתקדמות ועל הטוב.

יהי רצון שנזכה להיות אנשים עם לב טוב ועין טובה שרואים את הטוב ושמחים בו בכל רגע ורגע בחיינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן