חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

הלכות שבת

שלום וברכה, לפני כמה שבתות הלכתי ברחוב ונתקע לי בחצאית ענף גדול. לא ידעתי מה לעשות והסרתי אותו, אך איני יודעת אם הדבר מותר בשבת. מצד אחד לא נראה לי הגיוני להמשיך להסתובב איתו והוא גם יכול לשרוט אותי, ומצד שני להבנתי יש בעיית מוקצה וגם הוא היה עלול לקרוע לי את החצאית. אשמח לדעת א'- אם אכן היה מותר לי להסיר אותו וב'- אם לא, האם יש בעיה שאלבש מכאן והלאה את חצאית כי אולי יש כאן סוג של הנאה מחילול שבת? וג'- במקרים אחרים קרה לי שסנדלי שורש נתקעו גם הם בבגדי (סנדלים של אנשים אחרים שהיו על הרצפה, כך שבעייתי להסתובב איתם כל השבת..), השאלה מה הדין גם במקרה כזה מבחינת חשש לקריעה? תודה רבה מראש

א. אמנם ענף כזה הוא מוקצה מחמת גופו שאין בו ההיתר של צורך גופו ומקומו כשם שיש בכלי שמלאכתו לאיסור, אבל יש כלל שאומר שמוקצה שאין לו חשיבות שדבוק לבגד, כמו למשל שערה שנפלה על הבגד, הוא טפל לבגד, ולכן אף שהוא מוקצה מותר להסירו, וכל עוד הוא בידו, כיוון שהגיע לידו בהיתר, יכול להניחו במקום שצריך, כגון בפח, ולא צריך לזורקו ברחוב על הרצפה וכד'.

כלל זה מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. ספר זה מביא את כל הפסקים שמובאים בספרי פניני הלכה בספר אחד:

הלכות שבת פרק כג סעיף יב – מוקצה שאין לו חשיבות, שמונח באופן הטפל לחפץ של היתר, מותר לסלקו מעליו. כגון להסיר זבוב או גרעין לימון מהכוס או הקערה (באופן שאין איסור בורר), וכגון להסיר חוט או שערה שנפלו על הבגד, או לגרד חתיכת בוץ שדבוקה לכיסא (עי' בפרק יג, ט).

ב. גם אם היה אסור להסיר את הענף, הבגד לא נאסר בשימוש, שכן הבגד היה בר שימוש גם עם הענף. דומה הדבר למי שפתח את המקרר באיסור למרות שידע שהנורה שבו עובדת, שאמנם אסור לו להנות מאור המנורה, אבל אין עליו איסור להנות מתכולת המקרר.

דין זה מובא בספר הקיצור פרק כו סעיף ז – כאשר על ידי המלאכה האסורה נעשתה פעולה אחרת מותרת, מותר ליהנות ממנה. כגון שתיקנו באיסור כלי לפיצוח אגוזים, ועברו ופיצחו בו אגוזים – מותר לאוכלם, כיוון שבפעולת הפיצוח עצמה אין איסור. וכן כאשר הביאו מפתח באיסור ופתחו את הדלת, מותר להיכנס בה. וכן כאשר פתחו באיסור דלת של מקרר שהנורה שלו עובדת, מותר להוציא מהמקרר מאכלים (ולגבי סגירתה עי' בפרק יז, יא).

ג. אני מבין שאת מתכוונת לכך שבעת שמסירים את הסקוטצ מהבגד, הוא עלול לתלוש חלק זעיר מהבד. דבר זה מותר כדין 'אינו מתכוון', או כדין פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן.

אביא לך את הדברים מספר הקיצור פרק ט:

דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.

ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל במקום הצורך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-21 14:20:52

פאת הראש

שלום האם מותר לגלח את השערות שכנגד מקום הפאות אבל לא במקום עיקר הפאה כגון שערות אחדות הגדלות על הלחי?

כן. מותר להתגלח במכונת גילוח בכל מקום בפנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-17 11:40:27

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת שופטים – דרישת האלוקים במשפט

מערכת החוקים ובתי המשפט מהווים את התשתית הבסיסית לחיי כל מדינה ומדינה. החוקים מכוונים את התנהגות היחיד והציבור, ובתי המשפט שומרים על הסדר התקין הנחוץ לקיום המדינה. בשל כך, חז"ל הדריכו להתפלל בשלומה של מלכות: "שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג, ב). התנהלות כללית בה כל אזרח פועל כפי הנכון בעיניו תביא לאנדרלמוסיה חברתית ולאומית. העונשים הקבועים בחוק מרתיעים את האזרחים לבל יסטו מהדרך הנכונה, ומענישים את אלו שמעלו בערכי החברה ומהווים סיכון לשלום הציבור.

מלבד יצירת התשתית לכינון מדינה, מערכת החוקים ובתי המשפט מטמיעים את ערכי היסוד והתרבות של השלטון באזרחיה. הגדרת המוסר, גבולות היושר והצדק, הבחנה בין אסור ומותר, ובין נורמה מקובלת לזאת המהווה עבירה פלילית – כולם יקבלו התייחסות בלשון החוק ובפסיקת בתי המשפט.

בפרשתנו מתגלה פן ייחודי הקיים רק במערכת המשפט בישראל. ישנו קשר ישיר בין מוסריותם של מוסדות הצדק לבין ישיבת העם בארץ, שנאמר: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף – לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ". גם שנים רבות לאחר כיבוש הארץ, הישיבה בה תיחשב כירושה התלויה בהתנהלות מוסדות המשפט על פי הצדק. ירידה מוסרית ועוול משפטי יביאו את הארץ לגרש את יושביה על-אף שהם בניה (!)

לאור זאת, עולה השאלה – מהו סוד הקשר בין עיוות משפטי לגלות מהארץ?

דרישת אלוקים

כאשר יתרו הגיע עם ציפורה אשת משה וילדיה אל מחנה ישראל במדבר, הוא תמה לפשר שפיטת משה את העם 'מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב' (שמות יח). כתשובה לשאלתו, ענה משה: "כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹקִים". להבנת משה, בקשת הכרעת הדיון טומנת בחובה דרישה גדולה להיפגש עם דבר ה'. כל מקרה המזדמן לפתח בית המדרש ובית הדין מכשיר את הקרקע להופעת דבר ה' בעולם.

באופן עמוק, התקשרות אירועי החיים לבין דעת התורה יוצרת הפרייה הדדית. החיים מוארים באור התורה שהכריעה בעניינם, והתורה מקבלת את 'הבמה' הראויה להשפיע ולתקן סביבה. מהבנה זו ניתן ללמוד כי איכות השאלות המופנות לבתי הדין עמוקה ורחבה יותר במסגרת לאומית, לעומת קהילתית-גלותית, כפי  שלמדו חכמים (חגיגה ה, ב): "כיוון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול תורה גדול מזה". כאשר חיי העם בגלות מצטמצמים, גדל ביטול הופעת התורה בכמות ובאיכות, והמפגש הטבעי עם 'חיי התורה' לוקה בחסר.

מתברר, כי על כתפי מוסדות הצדק בישראל מוטלת האחריות להגדיל את הופעת התורה, ולקדם את מלכות ישראל אל עבר ייעודה להוות מצפן מוסרי ורוחני לאומות העולם, עד הגעת הימים בהם 'מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם' (ישעיהו ג, ב). עיוות מוסרי ומשפטי פוגע מהותית בהופעת דבר ה' בעולם, ושומט את הקרקע להצדקת קיום המסגרת הלאומית. ובמצב כזה, הארץ תגלה את יושביה.

יהי רצון שנחדש ימינו כקדם, ויתקיימו דברי ישעיה הנביא (א, כו-כז):

" וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה".

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן