חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

בשר וחלב

שלום אשמח לקבל מידרג של גיל ושעות לילדים לשמירת בשר וחלב לדוג' עד גיל 6 שומרים כך שעות עד גיל 9 שומרים כך שעות

עניין זה מובא בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/17-26-07/

ובתמצות בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) כך:

קטנים

ט. אסור להאכיל אפילו תינוק מאכלים אסורים, ובכלל זה נתינת המאכל בידו. ומשהגיע לגיל שלוש, על ההורים להתחיל לחנכו שלא לאכול מאכלים אסורים, כיוון שמגיל זה הוא מסוגל להתרגל לכך שהדבר אסור תמיד (ועי' הלכות שבת כד, א-ג). לפיכך אסור להאכיל תינוק בבשר וחלב יחד. אבל לגבי שהיית הזמן, הדבר תלוי בהבנתו ובמצבו הגופני והנפשי:

עד גיל שלוש בערך, הקטן לא מבין את ההבדל בין בשר לחלב, ולכן מותר להאכילו חלב אפילו מיד אחרי בשר, ובלבד שפיו וידיו נקיים משאריות בשר. מגיל שלוש עד חמש בערך, הקטן מבין את ההבדל שבין בשר לחלב, אבל עדיין לא מסוגל להבחין בין זמנים ארוכים לקצרים, ולכן נכון כשאפשר שימתין כשעה בין בשר לחלב. וכאשר יש צורך מיוחד לתת לו מאכל חלבי, אפשר לעשות זאת לאחר ניקוי פיו וידיו בלא להמתין שעה.

מגיל חמש עד תשע בערך, הילד מתחיל להבחין מעט בזמנים, ולכן מתחילים להרגילו להפסיק כשלוש שעות בין בשר לחלב. ומגיל תשע, הוא כבר יודע לחשב את השעות ומסוגל להמתין יותר זמן, ולכן נכון כשאפשר להרגילו להמתין כשש שעות. ובשעת הצורך, כגון כאשר הוא אוכל עם אחיו הקטנים, וקשה לתת לו אוכל אחר כך, אפשר שימתין רק שלוש שעות בין הסעודות. וכשנה לפני שיגיע למצוות, יתרגל להמתין שש שעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 09:40:21

דיבור או הרהור?

1) האם האזנה לשיעור מוקלט עם אוזניות נחשבת דיבור בתורה או הרהור בתורה? 2) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות אם הוא רואה נשים לבושות לא צנוע? 3) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות בחדר רחצה שאין בו אסלה?

  1. מצב ביניים.
  2. לא. אמנם אם הוא עושה ריצה, ובדרכו הוא חולף על פני נשים לא צנועות, זה מסדר, משום שאינו מסתכל בהן, אלא רק רואה אותן וממשיך בדרכו.
  3. בזמן הרחצה עצמה נכון להחמיר בזה מפני כבוד התורה, אבל אם הוא רק עובר שם, כגון שהוא צריך משם משהו לרגע או שנכנס לשם תוך כדי שטיפת הבית, אינו צריך לסגור את השיעור בזמן שנכנס לחדר הרחצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 06:44:30

נטילת ידיים אחר תרומת דם

האם יש דין של חובת נטילת ידיים אחר תרומת דם כמו הדין של נטילת ידיים אחר הקזת דם?

כיוון שנטילת הידיים היא פעולה פשוטה , נכון להחמיר, ואם שם נטלה, יסתפק בשטיפת הידיים. אין צורך להמנע מלשתות ולאכול לפני הנטילה, כל עוד הוא שוכב על המיטה כדי להחזיר לעצמו את הכוחות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-18 18:42:20

נופש וטיול מישפחתי בימי בין המיצרים

אנחנו רוצים לעשות נופש מישפחתי, קשה לנו למצוא תאריך שמתאים לכולם. האם בסדר לצאת לנופש מישפחתי ( במיוחד השנה נחוץ כי רובינו היו מגוייסים ללחימה) בימים שבין יז תמוז לא' אב? האם יש דינים מיוחדים?

במקרה שלא מוצאים זמן אחר, אפשר להקל. דינים מיוחדים – הדינים הרגילים של שלושת השבועות, כגון לא לשמוע מוזיקה שמחה.

אביא לך את עקרי הדינים הנוגעים לעניין זה מתוך מפניני הלכה, כפי שהם מופיעים בספר הקיצור שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

ח – מנהגי שלושת השבועות

ימי בין המצרים

א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.

בילוי ונופש

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-18 20:17:59

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת וישלח – יעקב עולה לישראל

חשיבות השם

בתקופת המקרא בחירת שם לילד הושפעה מאירועים שהתרחשו להורים לפני הלידה ובמהלכה ומשאיפותיהם לעתיד, כדוגמת קריאת שמות בני לאה שביטאו את שאיפתה לקרבת יעקב, וקריאת שמות בני יוסף ומשה המבטאים את מצבם הנפשי של הוריהם.[1]

בנוסף, חז"ל קבעו כי השם גורם ומשפיע על מזל האדם:  "מנא לן דשמא גרים? אמר רבי אליעזר דאמר קרא (תהלים מו, ט) 'לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ' אל תקרי שמות אלא שמות. (במסכת ברכות ז,ב ).

אצל יעקב בחיר האבות אנו מוצאים שני שמות: יעקב וישראל, וננסה לעמוד על ההבדלים בינהם.

יעקב- עקב

באופן עמוק, השם יעקב מבטא טפלות לעיקר, ואת הפאסיביות אל מול האקטיביות . בכל המשמעויות הנגזרות מהשורש עקב עולה משמעותה אחת – היגררות וטפלות. 'עקב' זוהי מילת סיבה כדוגמת: 'כמו' 'בגלל', ישנה כאן היגררות לדברים ולא הובלה. 'יעקב' משמש תיאור פועל עתידי שאדם יעקוב אחר מישהו אחר. גם כאן מי שמוביל את העניינים הוא האחר ואילו העוקב נגרר בעקבותיו. וגם המילה 'עקב' זהו החלק האחורי של כף הרגל שגם הוא נגרר..

מכאן מתברר כי לא בכדי בחר יצחק לתת את ברכתו לעשו. בעשו הוא ראה את כוחות העשייה של העולם, והאמין כי בו טמונה המנהיגות שתוביל את האנושות אל עבר חזונה. דיוק בפסוקים יגלה כי המחלוקת על עניין הברכה החל בלדת התאומים. בעוד שני ההורים קראו יחדיו את שם בנם הבכור – עשו ('וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו'), אצל הבן השני יצחק קרא לבדו ('וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב'), ואילו דעת רבקה נעלמה. יצחק ראה ביעקב את תמימותו אך את חוסר יכולתו להנהיג את המציאות המורכבת, ולכן בחר בעשו. ואילו רבקה, זיהתה את העוצמה הפנימית של יעקב שיכולה להיטיב לעולם, אף אם כרגע חיצוניותו אינה משקפת זאת.

תיקון תפילת ערבית

הלילה משמש כפרק זמן חשוך של הסתגרות והתכנסות. בעוד 'היום' זהו הזמן שבו האנושות עובדת ומתקדמת, 'הלילה' משמש  בעיקר כהכנה אליו. הדבר היה ברור בתקופה שלפני המצאת החשמל, וגם בתקופה המודרנית שהלילה מואר ע"י החשמל, עדיין עיקר הפעילות האנושית היא ביום. טבע האדם הוא לעבוד ביום, ולנוח בלילה.

חז"ל למדו כי מבין האבות יעקב תיקן את תפילת ערבית. קיים חיבור עמוק בין זהותו האישית של יעקב המבטאת טפלות לבין משמעות הלילה המשמש כהכנה ליום. אם נשיב לב, נראה כי הלילה אכן היה זמן משמעותי אצל יעקב: בלילה הוא חולם את חלום הסולם, לאה מוחלפת ברחל בלילה, חולם את חלום עקודים ונקודים בלילה, ה' מתגלה אליו בלילה האומר לו לשוב אל ארצו, ובפרשתנו נאבק עמו המלאך בלילה.

אך, זהותו של יעקב תעבור מהפך(!) במאבק עם המלאך.

תתן אמת ליעקב

מבחינה אמונית, יעקב הוא בעל תפיסה אחדותית הדורשת שהצד החיצוני יבטא את הצד הפנימי בעולם ולא תהיה סתירה ביניהם. הנשמה של האדם ושל העולם צריכה לצאת אל הפועל באופן השלם. "תתן אמת ליעקב" – אמת זה המציאות כפי שהיא ללא מלבושים שונים. יעקב לא רצה ללבוש את בגדי עשיו ולבוא במרמה כי זה מנוגד לתפיסת עולמו. יעקב נמצא בקונפליקט תמידי כאשר אל מול עיניו מתגלה כל הזמן השקר והניגוד לאמת. עשו הרשע הוא הבן הבכור והחזק ואהוב ע"י אביו, והוא זה שנאלץ לברוח מביתו. גם לבן פועל במרמה ועושק אותו בהצלחה.

המפגש עם המציאות מאכזב מבחינתו, אין אפשרות לתיקון ולהובלת העולם כי זה לא כוחות! לכן, עדיף לשמור על הגחלת ולשרוד עד שהמציאות תשתנה..

ישראל – שררת ה'

המאבק של המלאך משנה את הכל! יעקב היה צריך את ההוראה החיצונית אליו: אתה יכול!! יש בך כשרון להוביל ולשנות את העולם  "כִּי-שָׂרִיתָ עִם אֱ-לֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" – כך אומר לו המלאך.

מבאר התרגום דברים נפלאים: " ארי רברבת (נ"ארב את) קדם ה' ועם גובריא ויכלתא: כלומר, "כי אתה גדול לפני ה'! ועם האנשים".

אם אתה כה חשבת שאין לך יכולת לפרוץ קדימה… שים לב! השפעתך הגדולה היא בין הא-לוהים ובין האנשים. נועדת להוביל את העולם על שני רבדיו ולמצוא את החיבור ביניהם בין הצד הרוחני שמחיה את העולם ובין האנושות כולה!

הביטוי אלוקים ולא אדנות מסמל את מידת הדין שהיא מידת האמת מידתו של יעקב, שכ"כ חפץ שהאמת האלוקי תצא ותתבטא בעולם, אומר לו המלאך אתה יכול ליצור מציאות של חיבור שמים וארץ, מה שראית בחלומך בתחילת גלותך על סולם מוצב ארצה שמחבר בין השמיים לבין הקרקע, וראית מלאכים שעולים ויורדים – והחלום הזה הוא כ"כ היה רחוק מהמציאות העכשוויות, והנה אתה לא רק חולם על מלאכים, אתה כבר נפגשת עם מלאכים שבאו לקראתך וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים  , ועכשיו כבר נאבקת בו והתגברת עליו!

על כך אומר יעקב- וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי- הנפש שלי שהיתה נמצאת עד כה במלכוד בו העולם אינו משקף את מה שאני רואה, את הפוטנציאל הגדול הטמון בו, את הנשמה האלוקית שצריכה להאיר – עכשיו אני מבין כי הדבר תלוי בי , וישנה אפשרות לחיבור בין שמיים וארץ.

מכאן מתברר, כי השם ישראל מבטא את השררה, את המלכות של ה' בארץ ע"י פעולתם של יעקב ובניו. יעקב כפרט הוא "יהודי" שמחכה לגאולה העתידית, אך הכלל הוא הופעת ישראל שהיא זו שחותרת אל עבר חזון העולם – חיבור שמים וארץ.

שבת שלום

 

[1] כדוגמת: בראשית (כט, לב): "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן: כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי. (לג) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן. שם (מא, נא): "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלוֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי". שמות (יח, ג-ד): "שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלוֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה", ועוד.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן