חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

לחלל שבת עבור פיקוח נפש של מחלל שבת

האם מותר ליהודי לחלל שבת בגלל פיקוח נפש של אדם אחר שמחלל שבת? אנסה לתת דוגמא. למשל, הגשר בכביש 1 במחלף ענבה שהוא עובר מעל כביש ראשי. נניח תיאורטית שהיו מנסים לסיימו במהלך ימי החול עד ממש כניסת השבת ולא מספיקים לסיימו לחלוטין בזמן ועכשיו הוא מהווה סכנה בטיחותית לעוברים מתחתיו. אך העוברים מתחתיו הם רק אלו שנוסעים בשבת, כי הרי במוצאי השבת מיד ימשיכו בעבודות ויסיימו אותו! מה הדין במקרה כזה? האם מותר לחברה לחלל שבת ולסיימו בשבת על מנת למנוע פיקוח נפש מהנוסעים מתחת הגשר בשבת או לא? האם מותר למישהו לחלל שבת משום פיקוח נפש על מנת להציל מחלל שבת? (בהנחה שפה זה לא ספק פיקוח נפש אלא ודאי פיקוח נפש). ומה הדין במקרה של ספק פיקוח נפש של מחלל שבת (כשלא בטוח שכשיקרוס הגשר יהיה מישהו מתחתיו…)?

כן, פיקוח נפש דוחה גם חילול שבת שלא ניתן למונעו, כפי שמובא בפניני הלכה כז, יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

"יצאו אנשים לטייל בשבת במקום שצריך אבטחה, ואין דרך למנוע מהם את הטיול, חובה על החיילים לשמור עליהם גם כשהדבר כרוך בחילול שבת. אבל אסור לסייע להם בחילול השבת, כגון לפתוח מחסום כדי שיוכלו לנסוע, או לתת להם אישור לנסוע, או לעלות על האוטובוס שלהם כדי שיוכלו לנסוע, אלא רק לאחר שהם כבר נוסעים, מותר לאבטח אותם ברכב הצבאי."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:36:20

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

דבר תורה לפרשת וילך – השרשת האמונה במצוות הקהל

בין שלל הנושאים בפרשת השבוע וילך, מופיעה בקצרה מצוות הקהל, וכך כתוב:

" לא, י וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה–בְּחַג הַסֻּכּוֹת לא,יא בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר: תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל–בְּאָזְנֵיהֶם. לא,יב הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. לא, יג וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ–לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ".

כהרגלנו, ננסה לעמוד בקצרה על עומק המצווה במספר שאלות יסוד:

  • מהי עניינה של מצוות הקהל? מהו בדיוק החידוש בה?
  • אם היא אכן חשובה, מדוע צריך לחכות כל שבע שנים עבורה? אולי כדאי כל שנה להתקהל.
  • מדוע הזמן של קיום המצווה הוא דווקא במוצאי שנת השמיטה ובחג הסוכות?

קבלת מלכות שמיים ציבורית

כל התכנסות ציבורית יוצרת רושם על המשתתפים בה. יחיד המרגיש חלק מכלל שהתכנס למען מטרה מסוימת חווה את האירוע באופן משמעותי יותר מאשר היה נמצא בה בכמות קטנה יותר. הכמות, הגודל וההמולה משדרגים את האירוע ל"אירוע המונים", ובכך הוא מקבל חשיבות גדולה גם בקרב הציבור הכללי.

ב"הקהל" כל ישראל עולים לבית המקדש ורואים את מלך ישראל קורא את דברי התורה. התכנסות המונית למען מטרה ספציפית – קיום התורה – היא זו שנותנת כבוד אמיתי לתורה בעם ישראל, ומתוך כך האירוע יוצר רושם באדם היחיד. כאשר הערך הכללי היסודי מקבל את מקומו הראוי לו מצד הציבור – כך הערך ייחשב אצל כל יחיד ויחיד.

וכך כותב ספר החינוך:

" לפי שכל עקרן של עם ישראל, היא התורה, ובה יפרדו מכל אמה ולשון להיות זוכין לחיי עד, תענוג נצחי שאין למעלה הימנו בנבראים, על כן בהיות כל עקרן בה ראוי שיקהלו הכל יחד בזמן אחד מן הזמנים לשמע דבריה, ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם, אנשים ונשים וטף לאמר מה הקבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כלנו? ותהיה התשובה, לשמע דברי התורה שהיא כל עקרנו והודנו ותפארתנו, ויבואו מתוך כך לספר בגדל שבחה והוד ערכה ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה, וישמח השם במעשיו, וכענין שכתוב בפרוש בזאת המצוה ולמען ילמדו ויראו את ה'".

קריאת האמונה

עם זאת, התכנסות קבועה בתדירות גבוהה יכולה לשחוק את התרשמות האדם מהאירוע על אף המוניותו. בשל כך, התורה קבעה כי הזמן ליצירת רושם זה צריך להיות במרחק של שבע שנים מאחד לשני, ולקיימו במוצאי השביעית בחג הסוכות.

בשמיטה אנו שומטים את קרקעותינו ומצביעים במעשנו כי אנו נשמעים לקול הבורא, ולא עובדים את האדמה. שנה השביעית דומה ליום השבת לא רק במספר השביעי. כשם שמצוות השבת מלמדת על חידוש העולם ע"י הבורא, כך שביתת הארץ בשביעית אמורה להקנות את הענווה והיראה כלפי שמיא כי הארץ היא של הבורא, כפי שדרשו חכמים (סנהדרין לט .): " אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ לי היא, והן לא עשו כן אלא חטאו וגלו"

גם חג הסוכות נקרא חג האמונה – "צילא דמהימנותא". הישיבה בדירת ארעי תחת כיפת השמיים, מערערת את עולמו הבטוח של האדם הרגיל לגור בביתו, ופותחת את ליבו לקבל את האמונה בהשגחת הבורא.

ניתן ללמוד מכך, כי אירוע הקהל הוא בבחינת "אירוע השיא" של כל שנת השמיטה. לאחר שלאורך כל שנת השמיטה בה העמקנו בהבנה כי הארץ היא לה' ית', ניתן לחתום ולהשריש את האמונה בה' באירוע מרכזי רוחני של כל ישראל.

בשנה החדשה

בימים הנוראים אנו יכולים להתעורר בתשובה לנוכח עקרון מצוות הקהל שמתבטא בימים אלו. המוני ישראל מתכנסים בבתי כנסיות וליד שריד בית מקדשנו ומתפללים ומכריזים על קבלת עול מלכות שמים. יצירת רושם זה תוביל את האדם לצקת תוכן ערכי בחייו בשנה הקרובה. רק לאחר שהוא "מכלה את קלקולי השנה שעברה" ע"י חשבון הנפש ובניין יראת השמיים, הוא יוכל להתחיל את הברכה של השנה החדשה.

שבת שלום ושנה טובה

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן