שמיטה

בעולם כלכלי שכבר אינו מבוסס על חקלאות, ראוי שהשמיטה והיובל יתפשטו לכל המקצועות • הברכה בשמיטה איננה נס: שנה של לימוד, מנוחה וחיזוק המשפחה תשפר את העבודה בשש השנים הבאות • השמיטה יכולה להיות זמן להשתלמות מקצועית בכל התחומים • את היובל ראוי ליישם על ידי חלוקה שווה של משאבי הטבע ומתן שוויון הזדמנויות • ייתכן שראוי לקחת גם אחוז מכספם של אילי ההון, ולחלק אותו בשווה • פעם בעשור פורץ משבר, פעם בדור הכלכלה קורסת; השמיטה והיובל ימנעו זאת "נראה שכאשר תקום הסנהדרין במהרה בימינו, יקבעו חכמים תקנה שנמשיך את מצוות השביעית לכל המקצועות. כשם שהשביתה נועדה להזכיר לחקלאים שהארץ של ה' היא, כדי שיתחזקו באמונה ובתורה ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה, כך ראוי שהעובדים בכל המקצועות ישבתו בשנה השביעית"

המצווה להלוות לאדם מישראל בלי ריבית בשעת דחקו • המצווה המקורית מתייחסת להלוואה מועטת לטווח קצר לצורך קניית מזון • מצוות שמיטת חובות בסוף שנת השמיטה • מי שיש בידו להחזיר – מצווה שיחזיר למרות השמיטה • האיסור להימנע מהלוואה לקראת שנת השמיטה • בהלוואות בסיכון גבוה יש אפשרות להבטיח את החוב על ידי משכון • מדוע שמיטת כספים נוהגת מהתורה רק כשהיובל נוהג • תקנת הפרוזבול של הלל הזקן באה על רקע התרבות העניים והחשש שהעשירים לא יוכלו להלוות ציטוט: "בשלהי ימי בית המקדש השני רבו העניים שביקשו הלוואות ולא הצליחו להחזירן, ונוצר מצב שאם העשירים ילוו את כספם לכל נצרך כמצוות התורה, אזי בסוף כל שמיטה, כשיצטרכו לשמוט את החובות, המלווים יפשטו את הרגל. ולא לכך התכוונה התורה במצוות ההלוואה"

השביתה ממלאכה בשביעית פועלת על כלל ישראל כמו שפועלת השביתה בשבת על היחידים מישראל • גילוי הנשמה בשנה השביעית על ידי תוספת לימוד תורה מתוך עונג ושמחה • בעולם של היום, מצוות השביתה מעבודה חקלאית נוגעת רק לכשני אחוזים מהאוכלוסייה • להרחיב את הברכה הרוחנית של השביעית אל כל המקצועות • כיצד תיראה תקנת שביתה בשביעית במקצועות שאינם חקלאיים • מצוות השביעית מחנכת לחיסכון ומשחררת מהתלות במותרות • הברכה הרוחנית של השנה השביעית מתפשטת על שש שנות העבודה ציטוט: "מן הראוי שרעיון השביתה בשביעית יבוא לידי ביטוי בכל המקצועות. כשם שהשביתה נועדה להזכיר לחקלאים שהארץ של ה' היא, כן ראוי שגם העובדים בשאר המקצועות ישבתו בשנה השביעית, ויזכרו וידעו שהארץ וכל אשר עליה של ה' היא, ויתחזקו באמונה ובתורה, ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה"

המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות • התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה • טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל • עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם • הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר ציטוט: "נמצא שיש בטענתו של החזון איש פגיעה עצומה בגדולי רבני הארץ. לא זו בלבד שחלק עליהם, כשהם היו רבני המקום וגדולים ממנו בחכמה, באחריות ובהבנת המציאות, עוד התעצם לטעון שאין דעתם נחשבת כלל, עד שהעושים כמותם נחשבים כבעלי עבירה"

האם אפשר לסמוך בימינו על הבטחת התורה לברכה חקלאית בשנה השישית? • הברכה נאמרה בזמן שכל ישראל על אדמתם והשביעית מדאורייתא, ולא בדרך של הסתמכות על הנס • יישובים שלא סמכו על היתר המכירה לא זכו לברכה כלכלית • בארץ ישראל הברכה האלוקית מופיעה דווקא בדרך הטבע • בחוץ לארץ הקדושה יכולה להתגלות רק בדרך לא טבעית • כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל פסקו הניסים הגלויים שהיו במדבר • גדולתו של דוד שניצח את אויביו בדרך הטבע בלי ניסים ציטוט: "היישובים המעטים שניסו לשבות מעבודה חקלאית בשביעית סבלו מקשיים מרובים, פרט לקשיים הרגילים של המשקים החקלאיים שנעזרו בהיתר המכירה. לעומת זאת, הקיבוצים והמושבים הדתיים שעבדו במסגרת היתר המכירה זכו לברכה יתרה, וגם משבר הקיבוצים הגדול לפני שלושים שנה לא פגע בהם כמעט"