חזון השמיטה

הרשמה לקבלת הטור 'רביבים' מדי שבוע למייל

חזון השמיטה בימינו

מטרתה של השנה השביעית היא גילוי הנשמה והמהות של שאר השנים, וזה נעשה על ידי לימוד התורה • בימינו, כאשר אחוז קטן מהאנשים עוסקים בחקלאות, ראוי שרעיון השמיטה יתפשט גם לשאר המקצועות • מצוות השמיטה מחנכת את האדם לשמוח בחלקו ולהתנתק מהתלות במותרות, והברכה הזאת תלווה אותו במהלך שש שנות העבודה

כשם שבשביתת השדה אסרה התורה מלאכות שנועדו להצמיח פירות נוספים כזריעה, זמירה וחרישה, כך השביתה בשאר המקצועות תכלול שביתה מעבודה שנועדה להשביח את העסק ולהצמיח ממנו פירות. וכשם שפירות השביעית קדושים, כך ניתן לומר שברווחים שהעסקים יניבו מעצמם יוכל כל אדם ליהנות כפי ההנאה הראויה להם, אבל לא לסחור בהם ולא לבזותם או להשחיתם

תכליתה של השנה השביעית, שנזכור על ידי השביתה את ה' בורא השמיים והארץ, וזהו שאמרו חכמים: "אמר הקב"ה לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא" (סנהדרין לט, א).

אמרו חכמים: "דברים הרבה ברא הקב"ה בעולם ובירר לו אחד מהם. ברא שבעה ימים ובחר הקב"ה בשבת… ברא שנים ובירר לו אחת מהן, שנאמר: ושבתה הארץ שבת לה' (ויקרא כה, ב)… ברא ארצות ובירר לו אחת מהן – ארץ ישראל… ברא אומות ובירר לו אחת מהן – אלו ישראל". הדברים שבירר לו ה' הם הדברים שנועדו לגילוי הנשמה והמהות. השבת נשמת השבוע, השביעית נשמת שבע השנים, ארץ ישראל נשמת הארצות ועם ישראל נשמת העמים.

נמצא שהשביתה נועדה לגלות את הנשמה הפנימית. בכל ימות השבוע האדם טורח במלאכתו, ונשמתו שמבטאת את המהות והתכלית של מלאכתו – נסתרת. על ידי השבת נשמתו באה לידי ביטוי והוא יכול להתענג על ה' בלימוד התורה וסעודות השבת, ומתוך כך יבין את ערך עבודתו בששת ימי המעשה והיא מתברכת.

ביאר מרן הרב קוק זצ"ל שמה שעושה השבת לכל יחיד ויחיד עושה השנה השביעית לכל ישראל. על ידי המנוחה מהעמל והטרדה בני ישראל מתחזקים באמונה בה' ומרבים בלימוד התורה. על ידי הפקרת הפירות ושמיטת החובות בני ישראל נרגעים מהמתח והתחרות שמלווים את המסחר ומחזקים את מידת החסד והרחמים שבין אדם לחברו. וכך במשך שנה שלמה חוזרת הנשמה להאיר בישראל, והם נזכרים בכל השאיפות הטובות, ונכספים לעולם שיתוקן בחסד ובאמת, והאהבה שבין השכנים מתגברת, וחיי החברה הולכים ומשתבחים. ומתוך כך נמשכת ברכה לשש שנות העבודה (על פי ההקדמה לשבת הארץ).

לימוד התורה בשביעית

גילוי הנשמה בשבת ובשביעית נעשה כמובן על ידי תוספת לימוד תורה מתוך עונג ושמחה, וכפי שאמרו חכמים: לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בדברי תורה (ירושלמי שבת טו, ג). כך אפשר גם ללמוד מתיאורם המופלא של חכמים בזוהר על הנעשה בשמיטה בעולמות העליונים: בוא וראה, בכל שמיטה ושמיטה כרוז יוצא בגן עדן ואומר: התאספו גברים ונשים, וכל אותם בני אמונה, ותעלו מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, ואז כולם מתפשטים מלבושיהם החיצוניים, זכרים ונקבות, ואיתם כל הטף והנערים, ועולים ונכנסים לישיבה של רקיע, ושמחים שם בשמחת ההתעלות שלהם, ויש שם שמחה על שמחה, ואומרים שם דברי תורה חדשים וישנים, וכולם שם שמחים בשמחה שאין כמותה (ח"ג קעא, ב, בתרגום ופירוש).

השינוי באחוז העוסקים בחקלאות

ככל שהאנושות מתקדמת מבחינה מדעית וטכנולוגית, כך אנשים מעטים יותר עושים עבודה שנעשתה בעבר על ידי אנשים רבים יותר. בעבר הרחוק למעלה מתשעים אחוזים נצרכו לעסוק בחקלאות, כדי לספק לאדם את צרכיו הבסיסיים. כיום רק כשני אחוזים מהאוכלוסייה בישראל עוסקים בחקלאות, והם מגדלים הרבה יותר פירות ממה שגידלו החקלאים בעבר. שאר האנשים מתפנים לעסוק בעבודות שמשפרות את רווחתו של האדם בתחומים נוספים, כמו ייצור מאכלים ובגדים משובחים יותר, בניית בתים מרווחים ונוחים יותר, ייצור רהיטים ומכשירים משוכללים יותר, יצירת מערכת תעבורה יעילה ונוחה שכוללת כבישים, מכוניות, רכבות ומטוסים, מערכת פיננסית ענפה ויעילה, יצירת אומנות ומוזיקה ופיתוח אתרי נופש. כך נוצר מצב שמצוות השביעית נוגעת כיום רק לשני אחוזים שעוסקים בחקלאות.

שביתה בכל המקצועות

נראה שמן הראוי שרעיון השביתה בשביעית יבוא לידי ביטוי בכל המקצועות. שכשם שהשביתה נועדה להזכיר לחקלאים שהארץ של ה' היא, כדי שיתחזקו באמונה ובתורה ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה, כן ראוי שגם העובדים בשאר המקצועות ישבתו בשנה השביעית ויזכרו וידעו שהארץ וכל אשר עליה של ה' היא, ויתחזקו באמונה ובתורה, ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה. לפיכך נראה לעניות דעתי שהסנהדרין שתקום במהרה בימינו תתקין שביתה בכל המקצועות על פי היסוד העקרוני שמבואר בתורה.

כדוגמת תקנת מעשר כספים

כיוצא בזה למדנו שתיקנו חכמים להפריש מעשר כספים כמידה בינונית, וחומש כמידה טובה. שכן בזמן שרוב ככל ישראל התפרנסו מחקלאות ציוותה התורה שייתנו במסגרת התרומות והמעשרות בין מעשר לחומש לכהנים וללוויים (שעסקו בחינוך והוראת הלכה) ולעניים. וכן מן הבהמות היו מקדישים בין מעשר לחומש (בכורות, זרוע לחיים וקיבה, וראשית הגז). ומכיוון שרבים החלו להתפרנס ממסחר ועוד עבודות תיקנו חכמים להפריש מכל רווח מעשר כספים, והוסיפו שמידה טובה להפריש חומש (כך על פי דעת רוב הפוסקים הסוברים שמעשר כספים מדברי חכמים, כמבואר בט"ז יו"ד שלא, לב. אומנם יש סוברים שהחיוב מחמת מנהג, ויש אומרים שהחיוב מהתורה).

הצעת תקנת השביתה בשאר המקצועות

כשם שבשביתת השדה אסרה התורה מלאכות שנועדו להצמיח פירות נוספים כזריעה, זמירה וחרישה, כך השביתה בשאר המקצועות תכלול שביתה מעבודה שנועדה להשביח את העסק ולהצמיח ממנו פירות. וכשם שפירות השביעית קדושים, כך ניתן לומר שברווחים שהעסקים יניבו מעצמם יוכל כל אדם ליהנות כפי ההנאה הראויה להם, אבל לא לסחור בהם ולא לבזותם או להשחיתם.

כמו כן, כשם שמותר בשדה לעשות מלאכות שנועדו למנוע נזק שיימשך לשנים הבאות, כך בשאר התחומים כל מלאכה שנועדה למנוע נזק לטווח ארוך תהיה מותרת. ואם יהיה הכרח להמשיך לקיים את הייצור כדי לשמור על השוק, אזי הרווחים יהיו קודש למען הציבור.

זמן השביעית

ראוי שהשביתה בכל המקצועות תהיה בשנה השביעית המקודשת, שבה חובת השביתה בשדות, כדי שאווירת המנוחה והשלווה תתפשט על כולם, ויוכלו כולם יחד לעסוק בתורה.

אולם בתחומים שחייבים לקיים עבודה רצופה, כמו הוראה, רפואה ותחבורה, נכון שבכל אחת מהשנים שביעית מהעובדים יזכו לשנת שבתון, שבה יוכלו להינפש ולהתחזק בתורה לקראת שש השנים הבאות. וכפי שכבר היום נוהגים במקצוע ההוראה, שבהשראת מצוות התורה תיקנו שכל מורה זכאי לשנת שבתון שבה הוא נח מעבודתו וממשיך ללמוד כדי להעמיק ולהרחיב את מחשבתו וידיעותיו כדי להשביח את עבודתו בשש השנים הבאות.

החינוך לערכים ולחיסכון

מצוות השביתה בשביעית מחנכת את האדם להיות בן חורין ולהשתחרר מהעבדות ליצר התאווה, שמשעבד אותו לעבוד בפרך כל ימי חייו כדי להשיג עוד כסף כדי לקנות לעצמו כמה שיותר דברים. החינוך הזה שמשחרר את האדם מהתלות במותרות מעניק לו ברכה מרובה מאוד. מפני שכשם שחשוב שהאדם יעבוד בחריצות כך גם חשוב שידע שאושרו אינו תלוי במותרות אלא בחיים ערכיים. ההכנה לשביעית במשך שש שנות העבודה שלפני השביעית מלמדת את האדם לחסוך, ומתוך כך הוא יוכל אחר כך בשנת השביתה להתחזק באמונה ובתורה, ומתוך כך גם בשנות העבודה יזכה לקבוע עיתים לתורה ולשמוח בחלקו ולא יתפתה לבזבז את כספו על מותרות, ועל ידי כך הוא מתברך ומתעשר.

גילוי הנשמה והעונג בשביתת השביעית

כשם שהשבת מגלה את הנשמה של כל השבוע על ידי לימוד התורה וההתענגות על טובו של ה' בסעודות ובמנוחה, ומתוך כך נמשכת ברכה והשראה לעבודתו בימות החול, כך השביתה בשנה השביעית נועדה לגלות את הנשמה של שש שנות העבודה. שבשנה השביעית האדם נופש מעמלו ומתענג על ברכת ה' שביבול שחסך בשנים הקודמות, ומתוך המנוחה והחופש יוכלו בני הזוג לטייל ולהרחיב את אופקיהם יחד, להוסיף אהבה ושמחה בחיבור שביניהם ולהעצים את הקשרים שלהם עם בני המשפחה והחברים. לתת ביטוי לנשמה בקביעת עיתים מרובים לתורה, בלימוד אישי ובהשתתפות בשיעורים, כל אדם בתחום הקרוב לליבו. ועם זאת להרחיב את ידיעותיו בתחומי המדע והרוח שיש לו בהם עניין ומרחיבים את הבנתו בתורה.

הברכה שבשביתה המקודשת

מתוך כך ניתן להבין גם על פי ההיגיון כיצד תוכל להתפשט ברכה מרובה מהשביתה בשביעית לשש שנות העבודה. המנוחה מהעבודה המפרכת תשחרר את האדם מהלחצים שהצטברו בנפשו ובגופו. לימוד התורה יאיר את נשמתו, העמקת הקשרים עם בני המשפחה והחברים יעשירו את נפשו, ומתוך כך יוכל לחזור לעבודתו במרץ מחודש.

השתלמות ערכית מקצועית

יתר על כן, חלק נכבד מלימוד התורה של כל אדם בשביעית ראוי שיהיה בתחום הקשור למקצועו, כדי לרומם את ערך עבודתו. כמו כן ראוי שבשנת השביתה ישתלם כל אדם בתחומי מקצועו, חקלאים ישמעו מהחוקרים על המחקרים והפיתוחים החדשים בחקלאות, מהנדסים על המחקרים והפיתוחים החדשים שבתחומם, אנשי עסקים וכספים ישתלמו בכלכלה. גם לחוקרים באקדמיה תצמח מזה ברכה, כי מן הסתם במפגש עם אנשי השטח ישמעו רעיונות וכיוונים חדשים שלא עלו על דעתם. ומי יודע, אולי המחקרים והפיתוחים החדשים שיצמחו ממפגשי השביעית ישתלמו יותר מכל מה שהיה ניתן להרוויח בעבודה בשביעית.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן