רביבים

שביתה בכל ענפי המשק

השביתה ממלאכה בשביעית פועלת על כלל ישראל כמו שפועלת השביתה בשבת על היחידים מישראל • גילוי הנשמה בשנה השביעית על ידי תוספת לימוד תורה מתוך עונג ושמחה • בעולם של היום, מצוות השביתה מעבודה חקלאית נוגעת רק לכשני אחוזים מהאוכלוסייה • להרחיב את הברכה הרוחנית של השביעית אל כל המקצועות • כיצד תיראה תקנת שביתה בשביעית במקצועות שאינם חקלאיים • מצוות השביעית מחנכת לחיסכון ומשחררת מהתלות במותרות • הברכה הרוחנית של השנה השביעית מתפשטת על שש שנות העבודה

חזון השביעית

תכליתה של השנה השביעית, שנזכור על ידי השביתה את ה', בורא השמיים והארץ.

מן הראוי שרעיון השביתה בשביעית יבוא לידי ביטוי בכל המקצועות. כשם שהשביתה נועדה להזכיר לחקלאים שהארץ של ה' היא, כן ראוי שגם העובדים בשאר המקצועות ישבתו בשנה השביעית, ויזכרו וידעו שהארץ וכל אשר עליה של ה' היא, ויתחזקו באמונה ובתורה, ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה

וזהו שאמרו חכמים: "אמר הקב"ה לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא" (סנהדרין לט, א).

אמרו חכמים: "דברים הרבה ברא הקב"ה בעולם, ובירר לו אחד מהם. ברא שבעה ימים ובחר הקב"ה בשבת… ברא שנים ובירר לו אחת מהן, שנאמר: ושבתה הארץ שבת לה'… ברא ארצות ובירר לו אחת מהן – ארץ ישראל… ברא אומות ובירר לו אחת מהן – אלו ישראל…".

הדברים שברר לו ה', הם הדברים שנועדו לגילוי הנשמה והמהות. השבת היא נשמת השבוע, השביעית נשמת שבע השנים, ארץ ישראל נשמת הארצות ועם ישראל נשמת העמים.

נמצא שהשביתה נועדה לגלות את הנשמה הפנימית. בכל ימות השבוע האדם טורח במלאכתו ונשמתו נסתרת, ועל ידי יום השבת נשמתו באה לידי ביטוי והוא יכול להתענג על ה' בלימוד התורה ובסעודות השבת, ומתוך כך הוא מבין את ערך עבודתו בששת ימי המעשה והיא מתברכת.

וביאר מרן הרב קוק זצ"ל, שמה שעושה השבת לכל יחיד ויחיד עושה השנה השביעית לכלל ישראל. על ידי המנוחה מהעמל והטרדה, בני ישראל מתחזקים באמונה בה' ומרבים בלימוד התורה. על ידי הפקרת הפירות ושמיטת החובות, בני ישראל נרגעים מהמתח והתחרות שמלווים את המסחר, ומבליטים את מידת החסד והרחמים שבין אדם לחברו. וכך במשך שנה שלמה חוזרת הנשמה להאיר בעם ישראל, והם נזכרים בכל השאיפות הטובות, ונכספים לעולם שיתוקן בחסד ואמת, והאהבה שבין השכנים מתגברת, וחיי החברה הולכים ומשתבחים. ומתוך כך נמשכת ברכה לשש שנות העבודה (על פי ההקדמה לשבת הארץ).

לימוד התורה בשביעית

גילוי הנשמה בשבת ובשביעית נעשה כמובן על ידי תוספת לימוד תורה, לימוד שנעשה מתוך עונג ושמחה. כך אפשר גם ללמוד מתיאורם המופלא של חכמים בזוהר על הנעשה בשמיטה בעולמות העליונים: בוא וראה, בכל שמיטה ושמיטה כרוז יוצא בגן עדן ואומר: התאספו גברים ונשים וכל אותם בני אמונה, ותעלו מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, ואז כולם מתפשטים מלבושיהם החיצוניים, זכרים ונקבות, ואיתם כל הטף והנערים, ועולים ונכנסים לישיבה של רקיע, ושמחים שם בשמחת ההתעלות שלהם, ויש שם שמחה על שמחה, ואומרים שם דברי תורה חדשים וישנים, וכולם שם שמחים בשמחה שאין כמותה (ח"ג קעא, ב, בתרגום ופירוש).

השינוי באחוז העוסקים בחקלאות

ככל שהאנושות מתקדמת יותר מבחינה מדעית וטכנולוגית, כך אנשים מעטים יותר עושים עבודה שנעשתה בעבר על ידי אנשים רבים יותר. בעבר הרחוק, למעלה מתשעים אחוז מבני האדם נצרכו לעסוק בחקלאות, כדי לספק לאדם את צרכיו הבסיסיים. כיום, בעזרת המכונות ושאר הפיתוחים, רק כשני אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל עוסקים בחקלאות, והם מגדלים הרבה יותר פירות ממה שגידלו החקלאים הרבים בעבר. שאר האנשים מתפנים כיום לעסוק בעבודות שמשפרות את רווחתו של האדם בתחומים נוספים כמו ייצור מאכלים ובגדים משובחים יותר ובניית בתים מרווחים ונוחים יותר; ייצור רהיטים ומכשירים שמשפרים את תנאי חייו של האדם; יצירת מערכת תעבורה יעילה ונוחה שכוללת כבישים, מכוניות, רכבות ומטוסים; מערכת פיננסית ענפה ויעילה; יצירת אמנות ומוזיקה, ופיתוח אתרי נופש. כך נוצר מצב שמצוות השביעית נוגעת כיום רק לשני אחוזים שעוסקים בחקלאות.

שביתה בכל המקצועות

נראה שמן הראוי שרעיון השביתה בשביעית יבוא לידי ביטוי בכל המקצועות. כשם שהשביתה נועדה להזכיר לחקלאים שהארץ של ה' היא, כדי שיתחזקו באמונה ובתורה, ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה, כן ראוי שגם העובדים בשאר המקצועות ישבתו בשנה השביעית, ויזכרו וידעו שהארץ וכל אשר עליה של ה' היא, ויתחזקו באמונה ובתורה, ומתוך כך יתברכו בשש שנות העבודה.

יתר על כן: השבת והשביעית הם מעין עולם הבא, ונועדו להזכיר לאדם את נשמתו, ושמתחילה הוא נועד להיות בן חורין בלי שיהיה משועבד לעבודה. ומתוך כך לימוד התורה בשביעית מעמיק את ערך החירות של הנשמה, ומשחרר את האדם מהשעבוד ליצר התאווה ורדיפת הממון. לפיכך נראה לעניות דעתי, שהסנהדרין שתקום במהרה בימינו, תתקין שביתה בכל המקצועות על פי היסוד העקרוני שמבואר בתורה.

כדוגמת תקנת מעשר כספים

כיוצא בזה למדנו שתיקנו חכמים להפריש מעשר כספים מידה בינונית, וחומש מידה טובה. שכן בזמן שרוב ככל ישראל התפרנסו מחקלאות, ציוותה התורה שייתנו במסגרת התרומות והמעשרות בין מעשר לחומש לכוהנים וללוויים ולעניים. וכן מבהמות היו מקדישים בין מעשר לחומש (בכורות, זרוע לחיים וקיבה, וראשית הגז). ומכיוון שרבים החלו להתפרנס ממסחר ועוד עבודות, תיקנו חכמים להפריש מכל רווח מעשר כספים, והוסיפו שמידה טובה להפריש חומש (כך על פי דעת רוב הפוסקים הסוברים שמעשר כספים מדברי חכמים, כמבואר בט"ז יו"ד שלא, לב. אמנם יש סוברים שהחיוב מחמת מנהג, ויש אומרים שהחיוב מהתורה).

הצעת תקנת השביתה בשאר המקצועות

כשם שבשביתת השדה אסרה התורה מלאכות שנועדו להצמיח פירות נוספים כזריעה, זמירה וחרישה, כך השביתה בשאר המקצועות תכלול שביתה מעבודה שנועדה להשביח את העסק ולהצמיח ממנו פירות. וכשם שהתורה אסרה על בעל השדה לקטוף את פירות השדה, כך הפירות הצומחים באופן טבעי משאר המקצועות יהיו מופקרים לכול, בלי שתהיה לבעל העסק עדיפות בהם. וכשם שפירות השביעית קדושים, כך ניתן לומר שברווחים שהעסקים יניבו מעצמם יוכל כל אדם ליהנות כפי ההנאה הראויה להם, אבל לא לסחור בהם ולא לבזותם או להשחיתם.

כמו כן, כשם שמותר בשדה לעשות מלאכות שנועדו למנוע נזק שיימשך לשנים הבאות, כך גם בשאר התחומים, כל מלאכה שנועדה למנוע נזק לטווח ארוך תהיה מותרת. ואם יהיה הכרח להמשיך לקיים את הייצור כדי לשמור על השוק, אזי הרווחים יהיו קודש למען הציבור.

זמן השביעית

ראוי שהשביתה בכל המקצועות תהיה בשנה השביעית המקודשת, שבה חובת השביתה בשדות, כדי שאווירת המנוחה והשלווה תתפשט על כולם, ויוכלו כולם יחד לעסוק בתורה. אולם בתחומים שחייבים לקיים עבודה רצופה כמו הוראה, רפואה ותחבורה, נכון שבכל אחת מהשנים אחד מכל שבעה עובדים בענף יזכה לשנת שבתון, שבה יוכל להינפש ולהתחזק בתורה לקראת שש השנים הבאות. וכפי שכבר היום נוהגים במקצוע ההוראה, שבהשראת מצוות התורה תיקנו שכל מורה זכאי לשנת שבתון, שבה הוא נח מעבודתו וממשיך ללמוד כדי להעמיק ולהרחיב את מחשבתו וידיעותיו.

החינוך לערכים וחיסכון

מצוות השביתה בשביעית מחנכת את האדם להיות בן חורין ולהשתחרר מהעבדות ליצר התאווה, שמשעבד אותו לעבוד בפרך כל ימי חייו, כדי להשיג עוד כסף כדי לקנות לעצמו כמה שיותר דברים. החינוך הזה מעניק לו ברכה מרובה מאוד, כי כשם שחשוב שהאדם יעבוד בחריצות כך גם חשוב שידע שאושרו אינו תלוי במותרות, אלא בחיים ערכיים. ההכנה לשביעית מלמדת את האדם לחסוך, ומתוך כך הוא יכול אחר כך בשנת השביתה להתחזק באמונה ותורה. ומתוך כך גם בשנות העבודה יזכה לקבוע עתים לתורה ולשמוח בחלקו, ולא יתפתה לבזבז את כספו על מותרות, ועל ידי כך הוא מתברך ומתעשר.

גילוי הנשמה והעונג בשביתת השביעית

כשם שהשבת מגלה את הנשמה של כל השבוע על ידי לימוד התורה וההתענגות על טובו של ה' בסעודות ומנוחה, ומתוך כך נמשכת ברכה והשראה לעבודתו בימות החול, כך גם השביתה בשנה השביעית נועדה לגלות את הנשמה של שש שנות העבודה. שבשנה השביעית האדם נופש מעמלו, ומתענג על ברכת ה' ביבול שחסך בשנים הקודמות, ומתוך המנוחה והחופש בני הזוג יכולים לבלות יותר יחד ולהוסיף אהבה ושמחה בחיבור שביניהם, ולהעצים את הקשרים שלהם עם בני המשפחה והחברים. לתת ביטוי לנשמה בקביעת עתים מרובים לתורה, בלימוד אישי ובהשתתפות בשיעורים, כל אדם בתחום הקרוב ללבו. ועם זאת להרחיב את ידיעותיו בתחומי המדע והרוח שיש לו בהם עניין ומרחיבים את הבנתו בתורה.

הברכה שבשביתה המקודשת

מתוך כך אפשר להבין גם על פי ההיגיון כיצד תוכל להתפשט ברכה מרובה מהשביתה בשביעית לשש שנות העבודה. המנוחה מהעבודה המפרכת תשחרר את האדם מהלחצים שהצטברו בנפשו ובגופו. לימוד התורה יאיר את נשמתו, העמקת הקשרים עם בני המשפחה והחברים תעשיר את נפשו, ומתוך כך יוכל לחזור לעבודתו במרץ מחודש.

השתלמות ערכית מקצועית

יתר על כן, חלק נכבד מלימוד התורה של כל אדם בשביעית ראוי שיהיה בתחום הקשור למקצועו, כדי לרומם את ערך עבודתו. כמו כן ראוי שבשנת השביתה ישתלם כל אדם בתחומי מקצועו: חקלאים ישמעו מהחוקרים על המחקרים והפיתוחים החדשים בחקלאות, מהנדסים על המחקרים והפיתוחים החדשים בתחומם, אנשי עסקים וכספים ישתלמו בכלכלה. גם לחוקרים באקדמיה תצמח מזה ברכה, כי מן הסתם מתוך מפגש עם אנשי השטח ישמעו רעיונות וכיוונים חדשים שלא עלו על דעתם. ומי יודע, ייתכן שרק המחקרים והפיתוחים החדשים שיצמחו ממפגשי השביעית יתגלו כמשתלמים יותר מכל מה שהיה אפשר להרוויח בעבודה בשביעית.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן