חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

פרשת חיי שרה – זקן בא בימים

אחד הפסוקים הנפלאים שמביעים את גדולתו של אברהם ואת הברכה הגדולה לה זכה הוא:

"ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל".

הברכה מגיעה מתוך עשייה נכונה, וננסה להתבונן בפסוק זה, ולראות ממנו מה העשייה שהובילה לברכה הגדולה.

"ואברהם זקן בא בימים": "זקן"- זה קנה חכמה. אברהם אבינו מילדותו מחפש חכמה ואמת אמת. וזו הכוונה במילה "זקן", כדברי הרש"ר הירש:

"זקן' – את הרכוש, שנרכש אחרי עבודת החיים, את הבשלת האישיות. מכאן גם דברי חז"ל: "זקן – זה שקנה חכמה" (קידושין לב ע"ב); או המאמר הכולל עוד יותר: "זה שקנה שני עולמות" (בראשית רבה נט, ט), החכמה היהודית יודעת בכל מקום את מלוא הערך של העולם הזה בצד ערכו של העולם הבא, ותמיד היא נותנת לו את הביטוי ההולם. חכמה יהודית היא האומרת: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב", אם גם היא מוסיפה: "ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז" (אבות ד, כב). לדידה, זקן הוא זה שבחייו עלי אדמות כבש את שני העולמות, את הזה בשביל הבא, ע"י שהטביע את חותם האלהות על העולם הגשמי, "צדיקים ישכינו שכינה בארץ" (ילק"ש בראשית רמז כג).

הזקנה, היא היכולת לראות את המבט הכולל, לאהוב את החכמה, להבין שחכמה היא להתבונן בכל הצדדים, לראות את הדעות השונות, להסתכל לטווח ארוך, ובסופו של דבר לראות את ההרמוניה והחיבור של כל החלקים, של העולם הזה והעולם הבא, של האנשים השונים והכוחות המגוונים.

אברהם אבינו הוא זקן, בעל חכמה רחבה והרמונית, אב המון גויים. יש קושי גדול מאד, להוביל דרך חדשה, דרך אמונה, להיות אברהם העברי  – כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד (בר"ר מא, יח), לעמוד מול כולם ולפרוץ דרך, ויחד עם זה להיות פתוח לכל ארבעת רוחות השמיים, ללמוד, לקלוט להתחבר לכולם.

אבל אברהם אינו רק זקן. הפסוק מוסיף כי 'אברהם זקן בא בימים'.  על כך מבאר ה'שפת אמת' שאברהם אבינו בא עם כל הימים שלו. יש כאן שני שלבים: האחד, אין יום שאברהם לא פעל בו מה שצריך לפעול. הקב"ה נותן לאדם ימים ספורים ובכל יום צריך האדם להתעלות ולהתקדם, לפעול ולעשות, וכל יום שלא מנוצל לא מאפשר לאדם להגיע למעלה שיכול וצריך היה להגיע אליה. השלב השני הוא החיבור בין כל הימים. יש אנשים שכל יום אצלם הוא מנוצל, אבל אין חיבור בין הימים, יום אחד הוא מתעורר לעניין אחד ולמחרתו לעניין אחר, והעניין הראשון נשכח. אברהם בא בימים – כל הימים שלו עימו יחד.

"אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם הזוהר הקדוש פי' בא בימים שהביא עמו כל ההארות שהיה לו בכל יום דבר מיוחד שנברא עליו וכשמת הביא עמו כל הימים…וי"ל עוד פי' בא בימים שכל ההארות שהיו לו נשארו אצלו לעולם, וזה עצמו פי' זקן שקנה חכמה שהחכמה קנין אצלו שנתדבק בו שלא לשכחו כלל רק להיות נטבע בו בגוף ונפש, שדרך כל אדם כשמרגיש איזה הארה ודבר חדש אז נתפעל מעט ואח"כ נתיישן אצלו ואינו מתעורר ע"י ידיעה זו עוד, ובאמת צריך האדם לזכור תמיד כל התעוררות והארות שהיו לו וזה בכלל פן תשכח וכו' אשר ראו עיניך כי כל מה שהבין האדם ונתפעל על ידו צריך להיות בזיכרון והתחדשות תמיד אך ודאי השכחה בא ע"י שמניח מיד ההארה ונטבע בטבע וגשמיות, וזה שאמר באברהם אבינו עליו השלום זקן בא בימים שכל ההארות שהי' לו בכל יום ויום נתאספו כולם אצלו ביחד, ושמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה פי' המשנה הלומד ילד כו' והלומד זקן כו' פי' ילד בהתחדשות שלא נתיישן אצלו כו' וז"ש באברהם אע"ה שהזקין ועכ"ז הי' כל ההארות אצלו בהתחדשות. והכלל הוא כמו שכתוב אין כל חדש תחת השמש כמו כן להיפוך כל מה שלמעלה מהשמש. חוץ לטבע. יש תמיד התחדשות כי חיות ה' שיש בכל דבר הוא תמיד חדש כמ"ש מחדש בכל יום כו'. ופי' תמיד בכל רגע. ולפי מה שאדם מדבק כל דבר בכח הפנימיות ואינו נדבק בטבע וגשמיות כמו כן יש אצלו תמיד התחדשות".

הרש"ר מוסיף הערה חשובה, שאברהם "בא בימים", ולא שהימים באים עליו. הוא שולט בזמן ולא הזמן שולט בו. אברהם אבינו הוא מנהיג ושולט, ולא מונהג ונשלט – "הימים לא התגברו עליו, כי אם הוא בא בהם, והם היו לו לציונים ותמרורים בדרכו לנצח".

אדם שמנצל כל יום, לומד מכל דבר, זוכה לברכה הכוללת "וה' ברך את אברהם בכל".

יהי רצון שנזכה להיות אנשים שלומדים, מתקדמים ופועלים יום יום, לומדים מכל דבר שאנו פוגשים, ושהלימודים הללו ילכו ויבנו את חיינו יום אחר יום, בניין שלם וגדול.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן