חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

כיצד בונים אישיות תורנית?

בסיפרו מסילת ישרים (פרק יט, בביאור חלקי החסידות), ביאר הרמח"ל מה הכוונה האמיתית בעבודת ה' שמצויה בחסידים אחרי שטרחו להשיגה:

אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו, ומצטער על כל שימעט ממנו…

ודבר זה ביארוהו בתנא דבי אליהו ז"ל אמרו: "כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו, ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא ועל כבודן של ישראל כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו וכו' ".

אני חושב שבישיבה שלנו, אחת המטרות הגדולות ביותר היא לימוד משמעותי ובניין האישיות – לאור הדברים האלו שכתב הרמח"ל. כלומר, אנו מתאמצים ללמוד ולעסוק בדברי התורה מתוך אהבה ואיכפתיות למען כבודו של האדון ברוך הוא שיגדל וירבה, ולמען כבודן של ישראל שיגדל וירבה. ונסביר כיצד זה בא לידי ביטוי:

בלימודים בישיבה אנחנו מנסים ללמוד ולהעמיק בדברי התורה, ולהבין את ההדרכה של התורה לחיים שלמים של עם ישראל בארצו, שחי חיים מלאי שגשוג, מתוך מחויבות גדולה ואהבה גדולה לה' ולמצוותיו. וכך עם ישראל מגלה את הקדושה בכל תחומי החיים – בדרך ארץ שלו ובקיום המצוות, בכישרונותיו ובאמונתו. הלימוד בישיבה נעשה מתוך אהבה גדולה ואחריות גדולה לחיילים, למתיישבים, לכלל עם ישראל ואף לגויים, וכך התלמיד בישיבה גדל ונבנה עם מחויבות ואהבה לכל הערכים הגדולים האלו, ועם רצון לתת גם את החלק שלו לתקומת ישראל בארצו. הישיבה מעודדת שהמחויבות הזו גם תבוא לידי ביטוי בלימוד תורה, בצבא, באקדמיה, בעבודה, ובכל תחום בחיים – כל אחד בתחומו הוא!

מתוך התפיסה הגדולה הזו, הלימוד בישיבה הוא אליבא דהילכתא. כלומר, כל הלימוד בישיבה – בגמרא בעיון ובבקיאות, בתנ"ך, באמונה ובמוסר, כולו מכוון מתוך האחריות לעם ישראל ולכבוד שמים. וכך, הלימוד מאיר את הדרך לחיים נכונים, החל מהרעיונות הרוחניים הגדולים ביותר, ועד לפרטי ההלכה. מתוך לימוד רחב ועמוק כזה, מתברר שכל הרעיונות הגדולים שבתורה – הם הם התשוקות העמוקות ביותר שלנו. עיקר הלימוד ועבודת ה' אינם דורשים 'כיבוש' עצמי של ערכים ורצונות, אלא דווקא מתוך ישרות גדולה – התורה מוסיפה מחויבות לאידיאלים, דרך ברורה, וחזון מופלא וישים. והנה מתגלה שהמוסר הטבעי אינו סותר את המוסר האלוקי, וכך עבודת ה' והחזון הגדול הם בבחינת "מושכני אחריך נרוצה" – מתברר שהחזון הגדול של התורה אינו דורש ויתור משמעותי על ערכים חשובים, אלא דוקא הוא מצליח לכלול את כלל הערכים באופן מאוזן ושלם.

יחד עם הליווי של ראש הישיבה הרב מלמד שליט"א ושל צוות הרמי"ם, התלמיד זוכה לגדול בישיבה שהיא גם משפחה, וזוכה בחברי אמת לחיים, שהמכנה המשותף המשמעותי ביותר שלהם הוא החזון הגדול לתת את כל מה שביכולתם לעולם מתוקן יותר, לקידוש שם שמים.

יש לנו סבב שבו כל בחור במסלול ה'הסדר' לומד בשיעור א-ב בעיקר את מסכתות ברכות ושבת, ובשיעור ד-ה בעיקר את מסכתות חולין ונדה. הלימוד בסדרי בוקר הוא לימוד עיון אליבא דהלכתא; ובסדרי צהריים לומדים בבקיאות את המסכת שלומדים בבוקר, ולומדים את אותו הנושא בפניני הלכה. המטרה היא לסכם כך את כל הסוגיות הלכה למעשה מתוך מטרה לדעת אותן היטב, וגם להבין ולהפנים את ההיגיון שלהן. וכך הלומד מקבל תמונה רחבה של הנושאים החשובים להלכה, החל מהיסודות בפסוקים ובגמרא, ועד ההלכה למעשה. שיעורי הבוקר עוסקים בספרי היסוד באמונה; ויחד עם הרב סולטנוביץ' שליט"א התלמידים מעמיקים בכתבי הרב קוק. גם בלימוד התנ"ך – יש שיעורים מקיפים בבקיאות ובעיון.

***

הרב קוק זצ"ל כתב באורות התורה:

בכל דור היינו צריכים לחבב הרבה תורת ארץ ישראל. וביותר אנו צריכים לזה בדורנו. אנו צריכים להראות לו את האמת והבהירות שיש באוצרנו האלהי, בדעותיה והגיונותיה של תורת אמת, ואת היפה והנשגב, הנעם וההוד שיש במצותיה המעשיות, כמה היא תורת אמת ותורת חיים גם יחד.

הלימוד בישיבה מנסה ללכת בדרך הזו. גם ספרי פניני הלכה מנסים ללכת בדרך הזו. דברי תורה כאלו, חדשים – ישנים, הם הם תורת ארץ ישראל, שהיא "תורת אמת ותורת חיים גם יחד". היא שירה נפלאה שמחברת במילים קולחות ובשפה בהירה – פרטי הלכות עם רעיונות מוסריים, פסיקה מאוזנת ומדויקת יחד עם חזון גדול לתיקון עולם.

לימוד דברי התורה באופן זה – יש בו תפיסה שלימה שיכולה לתת מענה מלא לכל מי שיבוא וישאל שאלות. הן מי שרוצה ללמוד את דברי התורה בבהירות, בדיוק ובהעמקה בעקרונות ההלכתיים שקיימים בכל סוגייה וסוגיה, והן מי שמחפש משמעות ורוממות בדברי התורה, שמחפש להבין כיצד התורה מביאה לתיקון מוסרי של העולם – יוכלו למצוא מזור ומענה. אנו מנסים ללמוד באופן סדור ומקיף, מדויק וקוהרנטי, וכך כל נושא הלכתי – הוא שירה – שיש בה גם תוכן; וגם שאר רוח, רוח גדולה של קיום הלכה שהולמת את החיים בעולם הזה, ובאופן ענייני מרוממת אותם אל האידיאלים הגדולים ביותר (כלומר, לא רק אמירה תאורטית שההלכה מבטאת אידיאלים אלוקיים ורעיונות גדולים, אלא יישום ענייני והסבר כיצד הרעיונות הגדולים באים לידי ביטוי בהלכה. וכך עם ישראל מקדשים שם שמים).

אני אסיים בדברים של הרב קוק זצ"ל, שנאמרו בסיום 'הרצאת הרב':

חַיָּבִים אָנוּ לְהִתְאַמֵּץ לְהַמְצִיא לְעַמֵּנוּ אֶת מַאֲוַיָּיו הָרוּחָנִיִּים בַּצּוּרָה הַיּוֹתֵר נָאָה, כלומר עלינו לברר את דברי התורה ולהציגם באופן כזה שייתן מענה לרצונות ולמשאלות הלב הכנות למוסר, צדק, משמעות ותיקון עולם.

ואָז אוֹר חָדָשׁ יָאִיר עַל צִיּוֹן, וְהַתּוֹרָה תִּתְכַּבֵּד עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַתַּלְמוּד יָבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ יַחְזִיר לְמוּטָב גַּם אֶת הַבָּנִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ, כבר לא תהיה סיבה להתרחק, מכיוון שכולם יכולים ללמוד את התורה באופן השלם וההרמוני ביותר, שנותן מענה מפורט, מעשי ורוחני – לכל הרצונות והחלומות הטובים של כל אחד.

וְקֶרֶן גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה יִתְרוֹמֵם לְעַם ד' עַל אַדְמַת קָדְשׁוֹ וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (וכאן הרב קוק מצטט פסוקים מספר ישעיה-), וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר, וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.

וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּד' שִׂמְחָה, וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ (ישעיה כט), וּמִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ד' מִירוּשָׁלִָם (ישעיה ב): בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

 

 

 

אולי יעניין אותך

דין דם בבדיקה פנימית בשבעה נקיים לאשה בעלת התקן תוך רחמי

אמנם בראותי את דברי השגותיכם על דברי הרב, חשתי חובה ליישב את דבריו. כי אני רוחש לדרכו בפסיקה ההלכתית הערכה עצומה, לכן הבעתי את דעתי העניה בשאלות שבנידון, כי בספרו הביא שיטות שונות, ואחר הצגתם הגיע למסקנתו ההלכתית, ופסק את הנראה לו ברוחב בינתו, אחר הסברת שיטתו בטוב טעם ודעת. וכשרואים את דבריו, ההלכה מוארת באור ההגיון, וכל ההלכות פרושות כשולחן ערוך, ויש בספרו תועלת רבה גם ליהודי פשוט, וגם לתלמיד חכם. לכן אכתוב מענה להערותיכם, כדי להצדיק את הצדיק מעיקרו.
דילוג לתוכן