בסיפרו מסילת ישרים (פרק יט, בביאור חלקי החסידות), ביאר הרמח"ל מה הכוונה האמיתית בעבודת ה' שמצויה בחסידים אחרי שטרחו להשיגה:
אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו, ומצטער על כל שימעט ממנו…
ודבר זה ביארוהו בתנא דבי אליהו ז"ל אמרו: "כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו, ומתאנח על כבודו של הקדוש ברוך הוא ועל כבודן של ישראל כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו וכו' ".
אני חושב שבישיבה שלנו, אחת המטרות הגדולות ביותר היא לימוד משמעותי ובניין האישיות – לאור הדברים האלו שכתב הרמח"ל. כלומר, אנו מתאמצים ללמוד ולעסוק בדברי התורה מתוך אהבה ואיכפתיות למען כבודו של האדון ברוך הוא שיגדל וירבה, ולמען כבודן של ישראל שיגדל וירבה. ונסביר כיצד זה בא לידי ביטוי:
בלימודים בישיבה אנחנו מנסים ללמוד ולהעמיק בדברי התורה, ולהבין את ההדרכה של התורה לחיים שלמים של עם ישראל בארצו, שחי חיים מלאי שגשוג, מתוך מחויבות גדולה ואהבה גדולה לה' ולמצוותיו. וכך עם ישראל מגלה את הקדושה בכל תחומי החיים – בדרך ארץ שלו ובקיום המצוות, בכישרונותיו ובאמונתו. הלימוד בישיבה נעשה מתוך אהבה גדולה ואחריות גדולה לחיילים, למתיישבים, לכלל עם ישראל ואף לגויים, וכך התלמיד בישיבה גדל ונבנה עם מחויבות ואהבה לכל הערכים הגדולים האלו, ועם רצון לתת גם את החלק שלו לתקומת ישראל בארצו. הישיבה מעודדת שהמחויבות הזו גם תבוא לידי ביטוי בלימוד תורה, בצבא, באקדמיה, בעבודה, ובכל תחום בחיים – כל אחד בתחומו הוא!
מתוך התפיסה הגדולה הזו, הלימוד בישיבה הוא אליבא דהילכתא. כלומר, כל הלימוד בישיבה – בגמרא בעיון ובבקיאות, בתנ"ך, באמונה ובמוסר, כולו מכוון מתוך האחריות לעם ישראל ולכבוד שמים. וכך, הלימוד מאיר את הדרך לחיים נכונים, החל מהרעיונות הרוחניים הגדולים ביותר, ועד לפרטי ההלכה. מתוך לימוד רחב ועמוק כזה, מתברר שכל הרעיונות הגדולים שבתורה – הם הם התשוקות העמוקות ביותר שלנו. עיקר הלימוד ועבודת ה' אינם דורשים 'כיבוש' עצמי של ערכים ורצונות, אלא דווקא מתוך ישרות גדולה – התורה מוסיפה מחויבות לאידיאלים, דרך ברורה, וחזון מופלא וישים. והנה מתגלה שהמוסר הטבעי אינו סותר את המוסר האלוקי, וכך עבודת ה' והחזון הגדול הם בבחינת "מושכני אחריך נרוצה" – מתברר שהחזון הגדול של התורה אינו דורש ויתור משמעותי על ערכים חשובים, אלא דוקא הוא מצליח לכלול את כלל הערכים באופן מאוזן ושלם.
יחד עם הליווי של ראש הישיבה הרב מלמד שליט"א ושל צוות הרמי"ם, התלמיד זוכה לגדול בישיבה שהיא גם משפחה, וזוכה בחברי אמת לחיים, שהמכנה המשותף המשמעותי ביותר שלהם הוא החזון הגדול לתת את כל מה שביכולתם לעולם מתוקן יותר, לקידוש שם שמים.
יש לנו סבב שבו כל בחור במסלול ה'הסדר' לומד בשיעור א-ב בעיקר את מסכתות ברכות ושבת, ובשיעור ד-ה בעיקר את מסכתות חולין ונדה. הלימוד בסדרי בוקר הוא לימוד עיון אליבא דהלכתא; ובסדרי צהריים לומדים בבקיאות את המסכת שלומדים בבוקר, ולומדים את אותו הנושא בפניני הלכה. המטרה היא לסכם כך את כל הסוגיות הלכה למעשה מתוך מטרה לדעת אותן היטב, וגם להבין ולהפנים את ההיגיון שלהן. וכך הלומד מקבל תמונה רחבה של הנושאים החשובים להלכה, החל מהיסודות בפסוקים ובגמרא, ועד ההלכה למעשה. שיעורי הבוקר עוסקים בספרי היסוד באמונה; ויחד עם הרב סולטנוביץ' שליט"א התלמידים מעמיקים בכתבי הרב קוק. גם בלימוד התנ"ך – יש שיעורים מקיפים בבקיאות ובעיון.
***
הרב קוק זצ"ל כתב באורות התורה:
בכל דור היינו צריכים לחבב הרבה תורת ארץ ישראל. וביותר אנו צריכים לזה בדורנו. אנו צריכים להראות לו את האמת והבהירות שיש באוצרנו האלהי, בדעותיה והגיונותיה של תורת אמת, ואת היפה והנשגב, הנעם וההוד שיש במצותיה המעשיות, כמה היא תורת אמת ותורת חיים גם יחד.
הלימוד בישיבה מנסה ללכת בדרך הזו. גם ספרי פניני הלכה מנסים ללכת בדרך הזו. דברי תורה כאלו, חדשים – ישנים, הם הם תורת ארץ ישראל, שהיא "תורת אמת ותורת חיים גם יחד". היא שירה נפלאה שמחברת במילים קולחות ובשפה בהירה – פרטי הלכות עם רעיונות מוסריים, פסיקה מאוזנת ומדויקת יחד עם חזון גדול לתיקון עולם.
לימוד דברי התורה באופן זה – יש בו תפיסה שלימה שיכולה לתת מענה מלא לכל מי שיבוא וישאל שאלות. הן מי שרוצה ללמוד את דברי התורה בבהירות, בדיוק ובהעמקה בעקרונות ההלכתיים שקיימים בכל סוגייה וסוגיה, והן מי שמחפש משמעות ורוממות בדברי התורה, שמחפש להבין כיצד התורה מביאה לתיקון מוסרי של העולם – יוכלו למצוא מזור ומענה. אנו מנסים ללמוד באופן סדור ומקיף, מדויק וקוהרנטי, וכך כל נושא הלכתי – הוא שירה – שיש בה גם תוכן; וגם שאר רוח, רוח גדולה של קיום הלכה שהולמת את החיים בעולם הזה, ובאופן ענייני מרוממת אותם אל האידיאלים הגדולים ביותר (כלומר, לא רק אמירה תאורטית שההלכה מבטאת אידיאלים אלוקיים ורעיונות גדולים, אלא יישום ענייני והסבר כיצד הרעיונות הגדולים באים לידי ביטוי בהלכה. וכך עם ישראל מקדשים שם שמים).
אני אסיים בדברים של הרב קוק זצ"ל, שנאמרו בסיום 'הרצאת הרב':
חַיָּבִים אָנוּ לְהִתְאַמֵּץ לְהַמְצִיא לְעַמֵּנוּ אֶת מַאֲוַיָּיו הָרוּחָנִיִּים בַּצּוּרָה הַיּוֹתֵר נָאָה, כלומר עלינו לברר את דברי התורה ולהציגם באופן כזה שייתן מענה לרצונות ולמשאלות הלב הכנות למוסר, צדק, משמעות ותיקון עולם.
ואָז אוֹר חָדָשׁ יָאִיר עַל צִיּוֹן, וְהַתּוֹרָה תִּתְכַּבֵּד עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַתַּלְמוּד יָבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ יַחְזִיר לְמוּטָב גַּם אֶת הַבָּנִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ, כבר לא תהיה סיבה להתרחק, מכיוון שכולם יכולים ללמוד את התורה באופן השלם וההרמוני ביותר, שנותן מענה מפורט, מעשי ורוחני – לכל הרצונות והחלומות הטובים של כל אחד.
וְקֶרֶן גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה יִתְרוֹמֵם לְעַם ד' עַל אַדְמַת קָדְשׁוֹ וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (וכאן הרב קוק מצטט פסוקים מספר ישעיה-), וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר, וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.
וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּד' שִׂמְחָה, וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ (ישעיה כט), וּמִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ד' מִירוּשָׁלִָם (ישעיה ב): בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
