Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

"מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל"

שלוש פעמים בש"ס מוזכרת המימרא "מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל" (גיטין נח, א. פסחים ג, ב. ונזיר כט, ב. בשינוי לשון). ועניינה שכבר מקטנות ידעו על הילד שיגדל להיות מורה הוראה בישראל, ואכן בשלושת המקרים הדברים התקיימו ו"לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל". ונעמוד בקצרה על היסודות המוזכרים בגמרא בגיטין ובפסחים על מנת שנוכל להשתדל לדבוק בדרך רבותינו.

 

הגמרא בגיטין נח, א, מספרת:

"ת"ר: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי (לאחר חורבן בית המקדש השני), אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים (לבדוק האם ראוי לפדותו או שמא כבר נטמע בין הגויים), אמר 'מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים' (ישעיה פרק מב, כד)? ענה אותו תינוק ואמר 'הֲלוֹא יְקֹוָק זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ'. אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה (לשון שבועה)! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע".

 

כמה וכמה פרשנים התמודדו עם השאלה מה החריפות שראה רבי יהושע בן חנניה בתשובת התינוק שהביאה אותו לקביעה שהוא יהיה מגדולי הדור הבא והתמקדו בתוכן תשובתו של התינוק. ולענ"ד פשט הדברים היא הבקיאות. הידע. ההיקף. אולם אם נתבונן יותר, יש כאן לא רק ידע, אלא עמל גדול ומסירות נפש לתורה. מעשה זה של הגמרא הוא באחת התקופות הקשות של ישראל. סמוך לחורבן בית המקדש השני. הבריונים שרפו את המחסנים והרעב השתולל בירושלים. ירושלים עומדת להיחרב וכהצלה אחרונה לתורה רבי יהושע בן חנניה ורבי אליעזר בן הורקנוס מוציאים בדרך מתוחכמת את רבן יוחנן בן זכאי מהעיר (והוא מבקש מאספסיינוס שלא יחריב את יבנה ולא יהרוג את חכמיה). הוא רבי יהושע בן חנניה שאחרי המלחמה הולך ופודה את רבי ישמעאל בן אלישע. ורבי ישמעאל בן אלישע בעודו תינוק לומד וגודל בתורה בתוך כל התקופה הקשה הזאת במסירות ועמל גדולים ומגיע לידי ידיעת התורה. אולם אם נתבונן יותר, בנוסף לידע יש גם אמונה עצומה. הגמרא מתארת אותו כ"יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים". בדרך כלל אסירים עיניהם עצובות, גופם מרושל ושערם מבולגן, אולם תינוק זה חי באמונה שלמה שהכל מהקב"ה ומאמין גדול בגאולתם של ישראל. השילוב של עמל תורה, ברכה בלימוד ואמונה גדולה מביאים לידי "מובטחני בו שמורה הוראה בישראל".

 

בנוסף לגדלות בתורה, הגמרא בפסחים ג, ב, מספרת:

"הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דהלל וחד מינייהו רבן יוחנן בן זכאי, ואמרי לה קמיה דרבי וחד מינייהו רבי יוחנן. חד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה (מדוע בעת בצירת הענבים מקפידים על כלים טהורים) ואין מוסקין בטהרה (ואילו בעת מסיקת הזיתים לא מקפידים על כלים טהורים)? וחד אמר (אותה שאלה בניסוח אחר): מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה? אמר: מובטח אני בזה (בראשון שדיבר בלשון נקיה) שמורה הוראה בישראל. ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל".

 

לשון נקיה מלמדת על מתינות, על הבנה שהמציאות אינה שחור או לבן, על היכולת לתת דגש על הצד הטוב למרות שיש צד עם חסרון. דרכם של קפדנים לפסול בלשון חריפה כל דבר שאינו שלם. 'הוא טמא', 'הוא פסול'. ואילו הדרך הראויה היא לדבר בלשון נקיה 'הוא לא טהור', כאילו אומר 'הוא לא שלם אבל יש בו צדדים טובים'. אמרו חכמים (ברכות סד, א, ונזיר סו, ב, ועוד) 'תלמידי חכמים מרבים שלום עולם', "מכאן הדרכה חינוכית למי שרוצה לזכות לקנין תורה, יש לו להתקדם ולבנות מידותיו כך שירבה שלום בעולם" (שיחות הרצי"ה – תלמוד תורה, עמ' 30). היכולת להרבות שלום היא היכולת לראות טוב באחר, להדגישו ולהבליטו, ולתת לו ביטוי. לא חכמה גדולה 'לשרוף' את כולם, אולם תלמידי חכמים נדרשים לראיה עמוקה ולהדגשת הטוב. היא היא היכולת לדבר בלשון נקיה.

 

ישיבתנו בהר ברכה שואפת לגדל תלמידי חכמים שעמלים בתורה ובקיאים בה. שני דרכים ללימוד: עיון ובקיאות. לכל אחד יתרון וחסרון. יתרון העיון הוא העומק, היכולת להגיע לשורש הדין, למקורו, לסברא והטעם שמסתתרים מאחוריו. ולעומת זאת החיסרון הוא ההיקף. התורה רחבה מאוד. תרי"ג מצוות, ועוד גזרות ותקנות חכמים, ובעיון קשה מאוד להקיף הכל. אמנם "לא עליך המלאכה לגמור", אולם גם "לא אתה בן חורין ליבטל ממנה", ויש רצון וצורך לשאוף להכל. "תורת ה' תמימה משיבת נפש" – כשהיא תמימה היא משיבת נפש. "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ה) הבנה שלמה וישרה תלויה בהיקף. וזה יתרון הבקיאות, הינה מקיפה ומאירה ברוחב שלה, אולם חסרה בעומק ובהבנה מדויקת (כשלומדים עיון רואים שלעיתים אפשר להבין את הגמרא בכמה אופנים). את שני הממדים הללו אנחנו שואפים לקנות בהר ברכה, העיון והבקיאות. העומק והרוחב. ובדרך זו אנט לומדים את תחומי התורה. גמרא עיון ובקיאות. תנ"ך בעיון ויחד עם זה לומדים ומקיפים את כל התנ"ך בבקיאות. הלכה בעיון ובבקיאות. אמונה בעיון ובבקיאות.

 

כאמור לעיל, שלמות בתורה באה עם סבלנות וראיית הטוב. היכולת להתמודד עם כל דעה וביחד עם זה לכבד אותה. אחד הענפים היוצאים משורש זה הוא עולם התפלה. לכבד כל עדה במנהגי התפלה שלה. נוסח התפלה נקבע על פי החזן. ובשבת יש מניינים שונים כל אחד עפ"י נוסח אבותיו, אשכנזי, ירושלמי. מרוקאי ותימני. ולאחר התפלה מתאגדים כולם לשיעור אחד – "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד).

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן