הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

ציפייתו של הרב ולדמן זצ"ל להתגשמות חזון הנביאים בימיו הייתה ממשית, והיא זו שהובילה אותו לחולל את המפעל הגדול של ההתיישבות ביהודה ושומרון • השאיפה לאחד בין המגזרים השונים של עם ישראל באה לידי ביטוי בכל מפעליו, מהקמת תנועת התחיה ועד לשותפות במעגלי שיח משותפים בשנים האחרונות • הישיבה שהקים ועמד בראשה כמעט חמישים שנה הוציאה מתוכה תלמידי חכמים חשובים ואנשי מעשה בוני הארץ

אהבת הארץ הייתה כרוכה אצלו באהבת העם והבריות. ואף שהתנגד בכל מאודו לכל נסיגה, לא היה איש מלחמה וקטטות אלא ברר את דבריו מתוך אמת ואמונה ואהבה עמוקה לבריות. כך גם נהג בכל אורחותיו, שאהב את האמת והשלום והיה רגיל לדבר מתוך הזדהות עמוקה יחד עם נחת ומאור פנים

הרב אליעזר ולדמן זצ"ל נולד בל' בשבט תרצ"ז בפתח תקווה. הוריו ניסו להשתקע בארץ, אולם לאחר שמונה שנים של עבודה בפרדסים ובבנייה, בהיותו כבן שלוש, ירדו לארצות הברית. בנעוריו למד בישיבה החרדית התיכונית רבנו חיים ברלין בניו יורק. ראש הישיבה היה הרב יצחק הוטנר זצ"ל, מחבר 'פחד יצחק'. לאחר מכן החל ללמוד בישיבה יוניברסיטי. בהיותו חבר בתנועת בני עקיבא, כבן עשרים, באמצע לימודיו, באלול תשט"ז, עלה לארץ לתוכנית הכשרה של שנה, חציה בישיבת ההסדר בכרם ביבנה וחציה בעבודה בקיבוץ יבנה. לאחר סוף השנה הגשים את חזון התנועה, החליט לעלות לארץ, החל את לימודיו בישיבת מרכז הרב ונעשה תלמיד מובהק של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. יחד עם לימוד הגמרא וההלכה כדרך כל הלומדים היו דברי מרן הרב קוק זצ"ל אור חייו ונשמתו, וכל ימיו הרווה בהם את צימאונו ועל ידם רומם וכיוון את אהבתו הגדולה לתורה, לעם ולארץ.

עוד כשהיה בבני עקיבא בניו יורק קנו לו חבריו את הספר 'אורות' במתנה ליום ההולדת, ספר שהתבלה ונכרך שוב ושוב וליווה אותו עד ימיו האחרונים. כמדומה שממנו הקריא לי שורות אחדות בעת שביקרתי אותו בימי חוליו האחרון בבית החולים.

עם הרב חיים דרוקמן שליט"א

בבני עקיבא בניו יורק פגש את השליח שהגיע מהארץ, מדריכו שהפך לחברו הטוב, הרב חיים דרוקמן שליט"א. במשך עשרות שנים, עד החודשים האחרונים, בכל יום ראשון היו נפגשים ללימוד בחברותא בבית הרב ולדמן שבקריית ארבע. ביום ראשון ט"ו בטבת תשפ"ב עלה שוב הרב חיים לקריית ארבע, אך הפעם להספיד את חברו ואיש בריתו בדרכו האחרונה לבית העלמין העתיק שבעיר הקודש חברון ת"ו.

ציפית לישועה

בישיבת מרכז הרב הציפייה לישועה הייתה מוחשית. אמרו חכמים (שבת לא, א) שכאשר אדם נפטר לבית עולמו ועומד לפני בית דין של מעלה שואלים אותו שש שאלות: א. נשאת ונתת באמונה? (האם היית ישר בעסקיך)? ב. קבעת עיתים לתורה? ג. עסקת בפרייה ורבייה? ד. ציפית לישועה? ה. פלפלת בחוכמה (להבין בתורה)? ו. הבנת דבר מתוך דבר (להבין מתוך כך את העולם)?

את משמעות "ציפית לישועה" ביאר הר"ן, האם ציפית שדברי הנביאים יתגשמו בימיך. בבית מדרשו של מרן הרב קוק חינכו לכך. כולם זוכרים איך הרב צבי יהודה זעק מקירות ליבו ביום העצמאות, שלושה שבועות לפני מלחמת ששת הימים, על חברון, שכם ויריחו, האם שכחנו אותם?! והנה קרה הנס, במלחמת ששת הימים שחרר צה"ל את יהודה ושומרון ואת הר הבית. וחיילים תלמידי ישיבת מרכז הרב נסעו מיד בשליחות הרב גורן זצ"ל להביא את הרב הנזיר והרב צבי יהודה אל הכותל המערבי להתפלל לידו יחד עם החיילים ששחררו אותו.

סיפר הרב ולדמן שהרב הנזיר אמר להם שהוא ראה ליד הכותל את מרן הרב זצ"ל. נדהמו התלמידים ושאלו: "את הרב?!" (הרי הרב קוק נפטר כשלושים שנה לפני כן), השיב הנזיר ואמר: "בוודאי! איך הרב לא יהיה שם?!" ועוד הוסיף: "והוא היה לבוש בבגדי שבת!"

יישוב וישיבה בקריית ארבע

ציפייה זו לגאולה שתמשיך לצמוח ולהתגשם בימינו נשאה את רוחו של הרב ולדמן ועוררה אותו להתמסר ליישוב יהודה ושומרון. הוא בחר לקבוע את מקומו בחברון עיר האבות, המקום שבו התחיל אברהם אבינו ליישב את הארץ ובו החלה לצמוח מלכות בית דוד. המקום שבו ארבעים שנה לפני כן, במאורעות תרפ"ט, רצחו ערביי חברון יהודים צדיקים ותלמידי ישיבה והחריבו את היישוב היהודי העתיק.

לקראת פסח תשכ"ח הגיעה למלון פארק בחברון קבוצת יהודים, תלמידי הרב צבי יהודה, ובראשם הרב משה לוינגר והרב אליעזר ולדמן. מתוך אותו ליל סדר בחג החירות צמחה ההתיישבות בקריית ארבע ובכל יהודה ושומרון.

לימים כששאלו את הרב ולדמן על אותו ליל סדר, השיב בקול חנוק מדמעות: "קשה לתאר במילים את מה שהיה שם… זו הייתה זכות גדולה להיות שותפים לקב"ה בתהליך של גאולה".

הקמת הישיבה בקריית ארבע

בשנת תשל"ב, בהיותו כבן שלושים וחמש, הקים את ישיבת ההסדר בקריית ארבע, שברוחה המשיכה את ישיבת מרכז הרב. כאשר בחורים מישיבת מרכז הרב (שהיא ישיבה גבוהה בלי צבא) רצו להתגייס, הפנה אותם הרב צבי יהודה לישיבת קריית ארבע, שהייתה ספוגה בתורת ארץ ישראל מרוחו של מרן הרב קוק זצ"ל.

מכוח השפעתו החינוכית של הרב ולדמן על תלמידי הישיבה קמו מתוכה חלוצים ומחנכים, רבנים ואנשי מעשה, שהצד המשותף להם הוא אהבה לבריות ומסירות גדולה לתורה, לעם ולארץ. מכוחם קמו יישובים ומוסדות חינוך והמוני משפחות מפוארות שמיישבות את הארץ, מקדשות שם שמיים בכל דרכיהן ושאיפתן לגלות את תורת ארץ ישראל, שמפיחה חיים בלימוד ובמעשה, בחיי היחיד והחברה.

על מקומו בישיבה היה פתק ועליו דברי מרן הרב קוק: "יסוד האושר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה" (אורות הקודש ח"א עמ' צא).

גם אני עודדתי שניים מבניי ללמוד אצלו בישיבה.

תורת ארץ ישראל

פעם סיפר לי שהיה מקובל לשבת בחרדת כבוד בשיעורו של הרב הוטנר בניו יורק. ואם תלמיד לא ישב בתנוחה מכובדת, או פיהק בלא לכסות את פיו, הרב היה יכול לעצור את השיעור במין גערה כלפיו, ולאחר השיעור היה התלמיד צריך לגשת אל הרב ולהתנצל. כאשר עלה לארץ והגיע לרב צבי יהודה התפלא כיצד התלמידים יושבים סביבו בנחת, זה נשען על ימינו וזה על שמאלו.

חשבתי שהוא אומר זאת כביקורת, שכן מן הראוי לשבת בכבוד לפני הרב. אולם הוא תיקן אותי ואמר שכוונתו הפוכה. הוא התפעל מקירוב הלבבות שבין הרב לתלמידים, וכך ראוי ללימוד בארץ ישראל שיתקיים מתוך חירות ונחת. אגב, לעת זקנתו הרב הוטנר עלה לארץ, והרב ולדמן הביאו להעביר שיעור בישיבת ניר בקריית ארבע.

אהבת הארץ הייתה כרוכה אצלו באהבת העם והבריות. ואף שהתנגד בכל מאודו לכל נסיגה לא היה איש מלחמה וקטטות אלא ברר את דבריו מתוך אמת ואמונה ואהבה עמוקה לבריות. כך גם נהג בכל אורחותיו, שאהב את האמת והשלום והיה רגיל לדבר מתוך הזדהות עמוקה יחד עם נחת ומאור פנים.

פעילות ציבורית בתנועת התחייה

בהיותו מקושר לכלל ישראל ומסור בכל ליבו לבניין העם והארץ, השתתף גם עם יהודים שאינם שומרי מצוות בפעילות למען המסורת, העם והארץ. כהמשך לכך היה חבר בתנועת התחיה וכיהן כחבר כנסת מטעמה במשך כשש שנים (תשמ"ד-תש"ן). היו שטענו נגדו על שאינו פועל במסגרת התנועה הדתית מפד"ל, אולם מכיוון שהתחיה הייתה נאמנה יותר ליישוב הארץ, ראה לנכון לתמוך בה. גם ראה ערך גדול בשותפות של דתיים וחילונים למען מטרות כלל־ישראליות משותפות. עם זאת נשאר תמיד בקשר טוב מאוד עם חבריו שתמכו במפד"ל, ובראשם הרב דרוקמן, שכן ישנן דרכים שונות להבאת הטוב.

אגב, העיקרון היסודי של תנועת התחיה היה שכל היהודים שומרים מצוות ואין יהודי ששומר את כל המצוות, לכן יכולים דתיים וחילונים לשתף פעולה יחד למען חיזוק הזהות היהודית והחזון המשותף של עם ישראל. עיקרון זה היה יקר ומקודש בעיני הרב ולדמן, מפני שהבליט את יסוד הכלל המאחד על פני הפרטים המפרידים, ועל פי הרב קוק זה יסוד הקודש והתורה, ורק מיסוד זה תצמח התשובה הגדולה של כלל ישראל.

הקשר העמוק לכלל החברה בא לידי ביטוי גם בכך שמשפחת הרב ולדמן ביקשה מגברת שרון לשם זינגר, חברת קיבוץ אורים ומנחת קבוצות ב'שיח שלום', להספידו מעזרת הנשים שבישיבת ניר. תופעה נדירה שמלמדת על העקרונות של אחדות ישראל וכבוד הבריות שהנחיל לילדיו ולתלמידיו.

תמיכתו באהבת ישראל לכל ישראל

בשנה האחרונה, כאשר אישים שונים החלו לבקר אותי בחריפות על עמדתי התומכת ביחסים טובים עם כל אחינו, ובכללם קונסרבטיבים ורפורמים, התקשר אל ביתי הרב אליעזר ולדמן וביקש להביע את תמיכתו. הוא אמר שקרא את דבריי ואף את דברי המבקרים אותי, והזדעזע מהם עמוקות. הוא ביקש לחזק אותי גם על עבודתי בכתיבת ספרי פניני הלכה, שיש מהם קידוש השם גדול.

הוא סיפר ששבועיים לפני כן התקשר אליו יהודי מפתח תקווה וביקש שיחתום על עצומת רבנים נגדי. הוא נזף בו על היותו מחרחר ריב ומדון וביזוי תלמידי חכמים, והביע את צערו על סגנון פסול של פירוד ומריבות שהחל לחדור לבית מדרשו של הרב קוק.

מכיוון שרציתי לזכור את דבריו, כתבתי אותם מפיו. בעזרת ה' בטור הבא אביאם.

ימים אחרונים

עד ימיו האחרונים המשיך להגות בתורת רבותיו ולהתפלל על הגאולה, אולם בעקבות השבר במפרק הירך גופו הלך ונחלש. כשביקרתי אצלו בבית חולים לפני כחודשיים דיבר עמי בדברי תורה ואמונה והתעניין בבניי בוגרי הישיבה. הביאו לו כוס תה. ידו רעדה ומעט נשפך על הטלית־קטן שהייתה מעל חולצת בית החולים. הסתכל על הטלית שהתלכלכה מעט, ועננה של צער עברה על פניו. הצמיד את הכוס לגופו ואחזה בשתי ידיו וסיים את הרעיון שרצה לומר. בירך על התה בדבקות וברגש "שהכול נהיה בדברו", ועיניו נמלאו דמעות של צער על חולשת גופו והודיה על טובו של ה'. כך מתוך דברי תורה על כלל ישראל וצמיחת הגאולה נפרדנו.

בבית הקברות העתיק בחברון, יחד עם קדושי חברון, סמוך ונראה למערת המכפלה, נקבר הרב ולדמן זצ"ל. יחד עם נשמות כל הצדיקים נשמתו תמשיך להתפלל על תחיית האומה ותחיית המתים.

הרב אליעזר ולדמן | תמונה מויקיפדיה העברית

הטור השבועי בדוא''ל

עוד ברביבים

דילוג לתוכן