דיני ימי בין המצרים

בשמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי יש להבחין בין מוזיקה שמחה, שאסורה מי"ז תמוז, לבין מוזיקה רגילה שאין בה שמחה מיוחדת, שאסורה רק מר"ח אב • כאשר מקיימים אירוע חינוכי־תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה שמתאימה לאופיו של האירוע • בסעודות מצווה מותרים שירה בפה וריקוד במעגל כנהוג, ואפילו אחרי ראש חודש אב • מראש חודש אב אין לשחות לשם בילוי, אבל אם השחייה למטרה בריאותית, כדרך אנשים שרגילים לשחות בכל יום כחצי שעה בבריכה, מותר עד שבת חזון

שלושת השבועות, שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א, ג).

ואף שחכמים לא תיקנו תקנות מיוחדות לבטא צער ואבלות בשלושת השבועות, נהגו בהם ישראל מקצת מנהגי אבלות, ולפיכך נמנעים מלקיים בהם ריקודים ומחולות (מגן אברהם תקנא, י).

בכלל זה נהגו בימים אלה להימנע משמיעת כלי זמר. לפיכך אין לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה שמחים, ואין להשתתף בהם.

שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי

נחלקו הפוסקים בדור הקודם אם מותר לשמוע כלי זמר דרך מכשירי חשמל ביתיים בשלושת השבועות. למעשה נראה שיש לחלק את השירים לשלושה חלקים: האחד הוא שירי שמחה, לדוגמה שירי חתונה, שמהם יש להימנע מתחילת שלושת השבועות. השני, שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום, וכן רוב היצירות הקלאסיות, ומהם יש להימנע מראש חודש אב. השלישי, שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן, שמותר לשמוע אותם גם בתשעת הימים.

להחליש את המוזיקה

עוד נראה שכאשר שומעים מוזיקה בקול רם, גם כאשר היא סתמית, העוצמה נותנת לשיר חגיגיות, והרי הוא נעשה כשיר של שמחה. לכן גם שירים שמותר לשמוע בשלושת השבועות, אין לשומעם בקול רם. כיוצא בזה, אין להשתתף בקונצרט של מוזיקה עצובה (רקוויאם) בשלושת השבועות, ואף שזו מוזיקה של אבל, הקונצרט ככלל הוא אירוע חגיגי ומשמח.

מוזיקה בהקשר חינוכי

כאשר מקיימים אירוע חינוכי־תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה שמתאימה לאופיו של האירוע. ואף בתשעת הימים מותר להשמיע שירים עצובים שמבטאים את הצער על החורבן ושירי כיסופים לבניין התורה, העם והארץ (ראו פניני הלכה זמנים ח, ד-ה).

חוג אירובי

חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות, אפשר לקיימו עד סוף חודש תמוז, וישתדלו להתאים לו מוזיקה שאינה שמחה.

נגינה לצורך לימוד

כיוון שאיסור הנגינה הוא מפני השמחה שבנגינה, מותר למורים ולתלמידים להמשיך ללמד וללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה, לא למורים ולא לתלמידים. כמו כן, אם יפסיקו את החוג ייגרם הפסד למורים, וגם התלמידים יזדקקו אחר כך למאמץ נוסף לחזור למסלול הלימודים, ואולי יצטרכו עקב כך שיעורים נוספים. וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים. ואם ממילא הם רגילים לעשות הפסקה ברצף לימודיהם, עדיף שיעשו את ההפסקה בשלושת השבועות (פניני הלכה זמנים ח, ג).

נגינה ושירה בסעודות מצווה

בשלושת השבועות מותר לשיר שירי שמחה בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות, ועד סוף חודש תמוז מותר גם להשמיע מוזיקה כפי שרגילים בכל השנה.

משהגיע חודש אב אין להשמיע ממכשיר אלקטרוני שירי שמחה, ורק את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר בפה, ואף מותר לרקוד במעגל, כפי שנוהגים רבים לרקוד בשמחת ברית מילה.

נגינה בהבדלה ובמלווה מלכה

משפחות שרגילות לנגן שירי קודש במוצאי שבת, יכולות להמשיך בכך עד ראש חודש אב, מפני שאווירת השבת שאין בה מנהגי אבלות עדיין חלה בשעות הסמוכות שנועדו לסעודת מלווה מלכה. נוסף על כך מדובר בשירי קודש.

בר מצווה ובת מצווה

עד ראש חודש אב, מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה ביום שהגיעו למצוות, וכן מותר להזמין נגנים, ובתנאי שכך מנהגם בכל השנה.

כאשר קשה לקיים את המסיבה ביום ההגעה למצוות ורוצים לקיימה באחד הימים הסמוכים, נכון שבר המצווה או בת המצווה יסיימו בתחילת האירוע ספר חשוב, וכך יוכלו לקיים את השמחה עם מוזיקה או נגנים כפי שרגילים בכל השנה. ואם אינם יכולים לעשות סיום, יוכלו בדיעבד לסמוך על סיום שיעשה אחד הקרובים. כשאין אפשרות כזאת, יסמכו בלית ברירה על דרשת בר המצווה או בת המצווה, שהיא דרשה חשובה בדברי תורה, ויש ממנה שמחה של מצווה.

אבל בתשעת הימים אי אפשר לקיים שמחת בר מצווה או בת מצווה כפי שמקובל בכל השנה, שכן רגילים לקיימה בהמון רב ועם מוזיקה, וזה אסור בתשעת הימים. לפיכך נכון לדחות את המסיבה הגדולה לאחר תשעה באב, וביום ההגעה למצוות אפשר לקיים סעודה ביתית עם בשר ויין ומספר מוזמנים מצומצם.

טיולים ונופש בבית מלון

יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בבריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. כמו כן אלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש.

אולם להלכה אין בזה איסור, מפני שרק מראש חודש אב הורו חכמים למעט בשמחה, אבל לפני כן אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועים של שמחה יתרה יש להימנע. לפיכך מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ולגבי החשש מדברים שיש בהם סכנה, אין מדובר בחשש שמשנה את כללי הזהירות הנדרשים במשך כל השנה, אלא הכוונה שיש להקפיד בימים אלו על כללי הזהירות הרגילים במשנה זהירות.

ומשנכנס אב ממעטים בשמחה, ולכן צריך להימנע מטיולים ומבילויים שעיקרם לתענוג ולשמחה. אומנם טיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי – מותר לקיים בתשעת הימים.

שחייה

מראש חודש אב אין לשחות לשם בילוי. אבל אם השחייה למטרה בריאותית, כדרך אנשים שרגילים לשחות בכל יום כחצי שעה בבריכה, מותר עד שבת חזון, ואחר שבת חזון נכון להחמיר. ומי שצריך לשחות לצורך רפואי, רשאי לשחות עד ערב תשעה באב (ראו פניני הלכה זמנים ח, ו).

שהחיינו בשלושת השבועות

נוהגים להימנע מאמירת ברכת שהחיינו בשלושת השבועות, שאיך נברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" בזמן של פורענות. ואף שיש מחמירים בזה גם בשבת, למעשה בשבת אפשר לברך שהחיינו.

מי שהזדמנה לידו מצווה שמברכים עליה שהחיינו, כגון ברית מילה, יברך שהחיינו (שולחן ערוך תקנא, יז). וכן הרואה את חברו החביב אחר שעברו שלושים יום שבהם לא ראהו ושמח לקראתו, יברך שהחיינו, שאם לא יברך – יפסיד את הברכה.

נישואין

נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לערוך חתונות בשלושת השבועות. כך מנהג כל קהילות אשכנז, ורוב קהילות יוצאי ספרד, ובהן קהילות טורקיה, מרוקו, בבל ותימן.

ויש מקהילות יוצאי ספרד שנהגו להימנע מנישואין רק בתשעת הימים, וכך כתב בשולחן ערוך (תקנא, ב, יביע אומר ו, מג).

חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי זמר. ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה.

אירוסין

אין לקיים מסיבות אירוסין גדולות בשלושת השבועות, וגם המקילים לקיים חתונה אינם מקילים לקיים מסיבת אירוסין באולם.

אבל מותר לקיים מסיבת אירוסין ביתית עד סוף חודש תמוז, שהיא מסיבה על הסכמת בני הזוג להינשא, מכיוון שיש בה צד של מצווה, שעל ידה בני הזוג מתחזקים בהחלטתם להתחתן.

ובתשעת הימים, שצריך למעט בהם בשמחה, אסור לקיים אף מסיבת אירוסין ביתית וצנועה. אבל מותר להורי החתן והכלה להיפגש ולקבוע את תנאי החתונה, ומגישים להם כיבוד קל. ואף שגם במפגש זה יש שמחה, מכיוון שעל ידו יהפוך הקשר בין בני הזוג לעובדה מוגמרת, ויש בכך קירוב למצוות החתונה, מותר לקיימו. כמו כן מותר לרווקים להיפגש בתשעת הימים לשם נישואין (שם ח, ט).

תספורת בשלושת השבועות ותשעת הימים

תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וכן נוהגים רבים מיוצאי ספרד שלא להסתפר מתחילת השבוע שחל בו תשעה באב (שולחן ערוך אורח חיים תקנא, ג).

ואולם ברבות מקהילות ישראל נהגו להחמיר שלא להסתפר בכל שלושת השבועות. כך הוא מנהג יוצאי אשכנז, וכן מנהג חלק מיוצאי ספרד, ובכללם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים על פי האר"י (רמ"א תקנא, ד; כף החיים פ; קיצור שולחן ערוך טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב).

ויש מקילים עד סוף חודש תמוז, ומחמירים מראש חודש, ובהם עולי תוניסיה, אלג'יריה ולוב.